סימפל פלאן - פאנפיק

הודעה קצרה:

טוב , אז זה הפרק הראשון שלי .

אני רוצה לדעת מה אתם חושבים , זה הפעם הראשונה שאני כותבת סיפור (:

תהנו 3>

פרק 1:

אני מישל לבור, בת 17 וחצי, מוצא קנדי.

הכל התחיל כשהמשפחה שלי החליטה שאנחנו טסים לקנדה .

אני כמובן , לא רציתי לטוס .

את החופש הזה החלטתי להקדיש לשינה בלבד . שנה הבאה אני בי"ב , לא יהיה לי זמן לישון.

אבל , אני חייבת . הרי חייבים לבקר את הדודה שלך מידי פעם , לא ?

אז ככה אני מוצאת את עצמי יושבת במטוס , בטיסה לקנדה .

שקעתי בהרהורים . אני יתגעגע לכל החברים שלי , בעיקר למיכל , החברה הכי טובה שלי . איך אני יצליח לא לדבר איתה כל יום , ככה במשך חודש ? עם המחשבות האלה נרדמתי ..

"מישל.. מישל ! מישל !! קומיי נו הגענוווו!!" צעקה לי שלי אחותי הקטנה באוזן.

"אני קמה אני קמה תעזבי אותי קרציהה"

"מישל!! דברי יפה לאחותך הקטנה!"

נחתנו בקנדה, מונטריאל.

יצאתי מהמטוס , ובשדה התעופה חיכתה לנו דודה אנה.

"מישליי!! איך גדלת!! אני זוכרת אותך כזו קטנה!!" אמרה דודה אנה במבטא קנדי כבד..

"היי דודה אנה" אמרתי כשהיא ממלאת את הפנים שלי בנשיקות דודתיות.

דודה אנה נישקה את שאר המשפחה, ונסענו אליה הביתה.

לאנה יש בית גדול, כי יש לה הרבה כסף.

*אנה עובדת בדרגה מתקדמת בתחום המוזיקה. היא מכירה כמה מפורסמים, בינהם גם להקה קנדית בשם simple plan. אנה אמרה לנו שאת הלהקה הזאת היא הכי אוהבת, ושהיא בקשר טוב איתם.*

הפעלתי את הפלאפון וישר קפצה לי הודעה, ממיכל.

"מישליי אני יתגעגע אליך כלכך. תדברי איתי!"

באתי לחייג אליה, אבל אז אנה צעקה:

"מישל!! בואי, אני רוצה להכיר לך מישהו."