"חדשות טובות?!" צעקתי ורצתי אליה, כמעט הפלתי אותה מהכיסא"כן, אבל חכי.." אמרה אמא כמעט נחנקת מהחיבוק המוחץ שלי
"מה..?" התנתקתי מהחיבוק ושאלתי
"החלטנו שאת יכולה להישאר פה.. אבל"
"ישששששששששששששש !!!!" צרחתיי
"אבללל!! זה אומר שתישארי עם אנה לבד פה..לחודש וחצי, את תוכלי לחיות עם זה?" שאלה אמא
"ברור שאני אוכל !! יואווו אמא איזה כיף!! תודה תודה תודההה!!" אמרתי ונתתי לה אלפי נשיקות
"אווקי, אווקי" אמרה אמא והסיטה אותי ממנה
לפני שהיא יכלה לדבר שוב אני כבר לקחתי את המעיל ורצתי החוצה
"לאן?!" צעקה אחרי אמא החוצה
"לפייר!!" צרחתי והמשכתי לרוץ
"מי!??!" שמעתי אותה חלש אבל כבר לא עניתי לה .. "לא שמעתי" ..
רצתי מלא עד שכבר לא יכולתי לנשום, אבל אז ראיתי את פייר בהמשך הדרך עם ראש למטה, מדוכדך..
מזל, הוא עדיין לא הגיע הביתה
רצתי אליו הכי מהר שיכולתי וקפצתי עליו מאחורה
"מה?? מישל מה את.." הוא לא הספיק לסיים את המשפט וכבר הצפתי אותו עם מלא נשיקות קטנות שבסוף הפכו לנשיקה אחת ארוכה, וכשהמצב לא יכול להיות יותר רומנטי, התחיל גשם..
שנינו הסתכלנו לשמיים, ואז אחד לשני, ונסחפנו לנשיקה חלומית בגשם.
אחררי כמה רגעים ארוכים התנתקנו מהנשיקה. בחיים לא הייתי יותר מאושרת בחיים שלי.
"אז את יכולה להסביר לי למה זכיתי בכבוד?" חייך פייר
"אני נשארת!!" צעקתי
"את מה?!" צעק פייר גם הוא והרים אותי לשמיים
צחקתי ואמרתי "כן!! פייר אני נשארת!!" חייכתי חיוך ענקי
"מישל!! אני כלכך שמח את לא מבינה כמה באמת" ראיתי שהוא מתכוון לזה והוא התקרב וחיבק אותי
היה לי קר, רעדתי, אבל לא היה לי אכפת, כל עוד אני איתו
פייר הרגיש בזה מן הסתם ואמר "בואי אלי הביתה נשתה משו חם ואז אני יקפיץ אותך הביתה"
הוא לא נתן לי אפשרות אפילו להגיב וישר החזיק אותי ביד ומשך אותי.
הלכנו יד ביד כמה דקות עד שהגענו לבית ענקי, מגודר.
פייר הקיש את הקוד בשער ונכנסו פנימה
הרגשתי איך הפה שלי לאט לאט נופל למטה, הייתי בהלם
"מה?" צחקק פייר
"זה.. זה.. מהמם!!" קראתי ופייר צחק
"זה ביתי הצנוע, כן" חייך
לא יכולתי לעמוד בפני החיוך הזה ונתתי לו נשיקה גדולה
"מישי שמחה היום אה?" אמר פייר והחזיר נשיקה
"שמחה" -נשיקה- "מאוד" -נשיקה- "מאוד" אמרתי
פייר הדליק את האח שהייתה מוצבת בסלון הענקי ואני התישבתי מולה, פייר הלך למטבח ואמר "כבר חוזר".
חייכתי ועצמתי עיניים.
התעוררתי בחדר לא מוכר, לבושה בטרנינג וסווטשרט שהיה גדול עלי בכמה מידות.
ראיתי את פייר שוכב לידי, בוהה בי
"מזה? מה קרה?" שאלתי חצי ישנה
"מה שקרה זה שנרדמת.. לא רציתי להעיר אותך, נראית כלכך שלווה.. את כלכך יפה כשאת ישנה" חייך פייר
"אה וכשאני ערה אני לא?" עשיתי לו פרצוף והסתובבתי לצד השני
פייר התקרב וחיבק אותי מאחורה "את תמיד יפה.. הכי יפה בעולם!!" אמר ונישק אותי בעורף
חייכתי והסתובבתי אליו.. "גם אתה בסדר.." צחקקתי
"בסדר?? מישל תזהרי או שאני אקרע אותך במלחמת בגדים, שוב!!" צחק פייר
"מה אתה אומר?!"
"מה שאת שומעת!!"
"רוצה קרב חוזר??" שאלתי וקמתי מהמיטה
"חבל עליך מתוקה, אני קורע אותך" השוויץ פייר וקם גם
"נראה אותך, אבל קודם תצטרך לתפוס אותי!" אמרתי והתחלתי לרוץ
יצאתי מהחדר ופייר רץ אחרי.. רצתי בין המסדרונות הלא מוכרים, בין החדרים.. "בואנה הבית שלו גדול!!" חשבתי.
שמעתי את פייר מתקרב אלי אז רצתי עוד יותר מהר
-נקודת המבט של פייר-
רצתי אחריה, כמעט משיג אותה. פתאום שמתי לב שהיא מתקרבת קצת יותר מידי מהר למדרגות.. לא מתסכלת קדימה
"מה היא עושה?? למה היא לא מאטה קצת??" חשבתי לעצמי, קצת לחוץ.
תוך שניה כבר שמעתי קולות נפילה
"פפפפפפפפפיייייייייייייייייייייייייייררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עדי - פאנקפיק ס"פ