פייר ישב בחדרו שהגיטרה על רגליו ודף המילים של צ'אק לצידו

מנסה להחלין את השירים החדשים

הוא קבע עם ג'ף לעבוד על הלחן אבל ג'ף לא מגיע, כל כמה דקות פייר מתקשר אל חברו הטוב אך ג'ף איננו עונה מה שמעלה את חששותיו של פייר

הוא הניח את הגיטרה בצד ולקח את הטלפון בידו, מתקשר אל ג'ף שוב מקיש על הלחצנים במהירות הטלפון מתחיל לצלצל ופייר חיכה עדיין בתקווה שג'ף יענה לו

לאחר מספר צלצול פייר עמד לנתק אך קולו של ג'ף נשמע לפתע

"ג'ף?!ג'ף?!" פייר החזיר את הטלפון לאוזנו

"כן?" ענה ג'ף בשוק

"יא'מטורף! איפה אתה?! אתה יודע איך אני דואג לך?!קבענו לפני שעה! אתה אףפעם לא מאחר" פייר צעק מיד

"אני מצטער קרה משהו: אמר ג'ף בשקט

"קרה משהו? מה קרה?!" פייר התרכך והתחיל לדאוג

"אתה עדייין רוצה שאני יבוא אלייך?" הוא שאל בשקט

"כןכן ברור בוא אליי תשחרר את מה שקרה" פייר אמר מיד

"אוקי אני בא" ג'ף אמר וניתק, פייר הניח את הגיטרה על המיטה וירד למטה, הוא הסתכל במראה ותיקן את התסרוקת שלו, הוא התרגש מבואו של ג'ף, כבר הרבה זמן שלפייר יש חששו שיש לו רגשות כפליי ג'ף, הוא פוחד לשתף את זה עם אחרים במיוחד ג'ף

לאחר מספר דקות ג'ף דפק על הדלת... פייר לקח אוויר ופתח את הדלת בחיוך

"היי" אמר פייר בחיוך

"היי" אמר ג'ף בעצב ונכנס לבית

"למה אתה עצוב? מה קרה? תספר לי.." אמר פייר בשקט והתיישב ליד ג'ף, כל הבנים ידעו שפייר כמו הפסיכולוג שלהם, הוא תמיד היה אוזן קשבת ויודע לפתור בעיות בחיוב, הבנים אהבו את פייר מאוד

אך מה שיש לג'ף על הלב הייתה חששתו הגדולה

"אני לא יודע" אמר ג'ף והוצא את האוויר מגופו

"ג'ף מסתכל עליי בעיניים תסמוך עליי תספר לי.." אמר פייר בחיוך קטן

"פייר אני לא יכול אין לי אומץ" אמר ג'ף ונאנח

"למי זה קשור?" שאל פייר ברוגע וג'ף שתק

"לאחד מאיתנו?" שאל פיר וליטף את כפתו של ג'ף בתמיכה והבנה

"זה קשור אלייך פייר" ג'ף אמר והשפיל את מבטו, פייר ישר קישר את זה חששותיו של ג'ף לחששותיו שלו

"אליי?" שאל פייר בהיסוס וג'ף מהנהן, עדיין עם פנים מושפלות, פייר הרים את פניו של ג'ף מסנטרו

"ואלינו?" שאל פייר בשקט עיניו של ג'ף נצצו הוא לא הבין מאיפה פייר גילה

"איך.." ג'ף התחיל לומר

"גם אני חשבתי ככה.." פייר אמר בשקט והתקרב במבוכה אל ג'ף, ג'ף עצם את עיניו באיטיות ופייר הצמיד את שפתיו לשפתיו של ג'ף, צמרמורות רבות ופרפרים בבטן היו בגופם, ג'ף פתח את פיו והוא ופייר התחילו להתנשק ברכות אך בלהט, עגיל הברזל של ג'ף גרם לרטט בגופו של פייר והוא הרגיש כאילו הוא מתמכר לטעמו של ג'ף

שניהם היו בעננים.

השעה מאוחרת, פייר ראה טלוויזיה, דפיקות בדלת הפריעו למנוחתו, ג'ף חייך ונכנס לביתו

"ג'ף!!" אמר פייר שהיה פתאום שמח לראות אותו, ההורמונים בגופו התחילו להשתולל

"רוצה לשתות משהו?" פייר הציע

"כן קפה זה טוב" ג'ף אמר בנימוס

פייר הביא שניים קפה לשולחן והם ראו סרט

"ממ... תקשיב" אמרו שנייהם יחד

"תתחיל" אמר ג'ף

"לאלא תתחיל אתה" אמר פייר, שמרגיש שההורמונים שלו יוצאים מגופו עוד רגע, נהיה חרמן מרגע לרגע

"אני חושב..ש.. אני... אממ.. אין לי אומץ, אני פחדן פייר" ג'ף אמר

"אני לא יודע מה עובר עליי ג'ף!! אני רוצה אותך!!" אמר פייר מהר וג'ף הסתכל עליו בתקווה

"מה? איך..." אמר ג'ף

"אני לא יודע!!" אמר פייר "הרסתי לנו את החברות"

"לאא!!!" אמר ג'ף "איך ידעת שזה מה שאני רוצה לומר לך?" שאל ג'ף בשקט ופייר לא הבין

"מה?" שאל פייר בששקט "מה?" שאל הפעם יותר חזק, באושר

"כן! " אמר ג'ף, והרים את פייר באוויר ושניהם מאושרים.

"לא חשבתי שזה יקרה" אמר פייר ושיחק עם העגיל של ג'ף, ג'ף התחיל להוציא לו לשון בחושניות, פייר נגע בלושונו של ג'ף עם הלשון שלו

לאט לאט שניהם הקריבו את שפתייהם אחד לשני, כך שנוצרה נשיקה החלומית ביותר בעיניהם!

העגיל של ג'ף גרם לפייר עוד יותר להנות , הוא שיחק עם לשונו בעגיל... ג'ף צחק ופלט כמה גניחות

"בוא נעבור על השיר החדש" אמר ג'ף, פייר התחיל לשיר את השיר, שיר על אהבה וג'ף ניגן

ככה עברה שעה ואפילו שעתיים. בנגינה ושירה

"איך נספר?" שאל ג'ף

"לא נספר, זה יהיה הסוד שלנו" אמר פייר

וג'ף קם, הוא ליווה אותו לדלת, הוא נישק את שפתיו

"זה בהחלט יהיה הסוד שלנו"

עכשיו מה שנותר לכם לעשות זה לכתוב מה יותר אהבתם!! ולא נעלב אל תדאגו =]

ומי כתבה מה, תנסו לנחש =]

אממ פריצה של ליטל

בגלל שאני לא רוצה שזה יהיה בעידכון חדש אני מעלה לכם את הפרק שצריך לעלות עכשיו

ואו אני אוהבת את הפרק הזה

פרק 6

"פייר אתה כל כך שמן שאתה בלון אדום" אמר סאב מתנדנד, כולנו צחקנו

"אתה אתה אתה דפוק" אמר פייר ודפק לו את הבקבוק וויסקי בראש! התחלתי לבוכת מצחוק עם הרצפה כמו כולנו

רק שסאב היה על הרצפה כי הוא התעלף

''סאב? סבס? סבסטיאן? אלכסנדר?אלכס?לפיבר?לפביור?פפין?פפיון?פפיון אדום של הומואים?'' פייר שאל בהיסוס

''הוא לא מתעורר'' אמר פייר וציחקק

''הוא יותר חכם ככה ''אמרה אמנדה וצחקתי

''אפשר לצייר עליו'' אמר פייר

''רעיון מעולה!!!'' אמר ג'ף

''הייי! מה קרה לו?!'' רצה אליינו איזה בחורה

''הוא נפל '' אמרתי והתפוצצתי מצחוק

''לא הוא לא ,אתם שברתם עליו בקבוק '' היא אמרה

''אני לא זוכר '' אמר פייר

''אתם ממש שיכורים..''היא אמרה

''אנחנו לא שיכורים ,אנחנו לגמרי שפויים '' אמר ג'ף

''מפגרים...אדוני? אדוני? אתה בסדר?''

*מנקודת מבטו של סאב*

''וני?אתה בסדר?'' שמעתי בקושי לחשושים מעליי ופתחתי את עיניי ועצמתי שוב במהירות האור סינוור אותי

''אתה בסדר?'' שמעתי שוב את אותו קול והוא חזר על עצמו בראשי שוב ושוב ,אאוץ כואב לי הראש

''הראש'' מילמלתי ופתחתי את עיניי ,ראיתי מלאך מולי

''אני מת?'' שאלתי בבילבול ושמעתי צחוק מתפרץ

''תסתמו מפגרים'' צעקה המלאכית

''לא אתה על הריצפה ברחוב ,איך קוראים לך?'' היא שאלה

''ס..ס...סבס'' התחלתי להגיד את השם שלי ופרשתי באמצע

''אני אריאל ,אתה זוכר מה קרה?'' היא שאלה

''לא ,כואב לי '' אמרתי ונאנחתי מכאבים

''אתה מכיר את הבחורים האלה?'' היא שאלה והסתכלתי סביבי

''הם חברים שלי ''אמרה בשקט ונגעתי בראשי שכאב מאוד

''איפה אתה גר?'' היא שאלה

''באיזה מלון'' מילמלתי

''אתה זוכר איזה מלון?'' היא שאלה

''לא..בעצם כן...צרפת'' אמרתי בהיסוס

''בצרפת? בטוח?'' היא שאלה

''כן '' אמרתי והראתי לה את הכרטיס

''אוקי מעולה זה המלון שלי ,בוא אני אעזור לך להגיע למלון '' היא אמרה והושיטה את ידה ונתתי לה כיף

''לא לא..תתפוס את היד שלי שאני יעזור לך לקום '' היא אמרה

''אהה '' אמרתי ותפסתי את ידה והיא עזרה לי לקום מהריצפה ונישענתי עלייה

''בוא '' היא אמרה והתחילה ללכת ואני ניגררתי אחרייה

''הנה אנחנו כבר במלון '' היא אמרה וניכנסנו לאיזה חדר עצום מפוצץ באורות ואנשים

''מה המספר חדר שלך?'' היא שאלה

''אני לא זוכר..''אמרתי בבילבול

''אתה לא זוכר מה המספר חדר?'' היא שאלה שוב

''לא..''אמרתי

''מה השם המלא שלך?'' היא שאלה

''סבסטיאן..''אמרתי

''שם משפחה?'' היא שאלה והבטתי בה בבילבול

''שתית הרבה?'' היא שאלה ונהנתי

''אוקי בוא..''היא אמרה וגררה אותי למעליות ולקחה על אחד הכפתורים

''אני יכין לך קפה שחור אצלי בחדר ,תירגע ותחזור לחדר שלך '' היא אמרה והחזקתי את ראשי

הדלתות של המעלית ניפתחו והיא יצאה מהמעלית ויצאתי אחרייה

''הנה פה זה החדר שלי '' היא אמרה ופתחה את הדלת ,ניכנסתי בהיסוס ואיטיות

''אני צריך ל..''אמרתי במהירות ורצתי לשירותים התיישבתי מול האסלה והקאתי את כל הנשמה שלי

הגרון שלי כל כך כאב ,אבל הראש יותר ,שתיתי מים מהברז ויצאתי מהשירותים

''הכנתי לך כבר קפה ,הינה תשתה..''היא אמרה והגישה לי את הכוס

''בוא למרפסת תנשום אויר צח '' היא אמרה והלכתי אחרייה עם הכוס ביד ,התיישבתי על אחד הכיסאות במרפסת ולגמתי מהקפה

''איך אמרת שקוראים לך?'' שאלתי בהיסוס

''אריאל'' היא ענתה

''אריאל כואב לי הראש ,מה קרה לי?'' שאלתי בבילבול

''אחד החברים שלך הכה אותך בראש עם בקבוק '' היא אמרה ושתיתי עוד מהקפה

''אתה מרגיש יותר טוב?''היא שאלה והנהנתי

''אתה מתחיל להיות שפוי?'' היא שאלה שוב

''כן..''אמרתי וגירדתי בראשי

''מה השם המלא שלך?'' היא שאלה והסתכלתי עלייה בבילבול ,מה היא רוצה מאמא שלי?

''סבסטיאן לפיבר'' אמרתי

''אתה יכול ללכת?''היא שאלה וניסיתי לעמוד

''כן '' אמרתי והלכתי כמה צעדים אבל בנידנוד

''מעולה ,אני בכל זאת ילווה אותך''היא אמרה והלכתי בהיסוס בחזרה לתוך החדר

''תודה על הקפה '' אמרתי בשפיות

''אין בעד מה '' היא אמרה והרגליים התבלבלו לי ונפלתי ,לצערי עלייה

''סליחה..''אמרתי ועצמתי את עיניי בכאב

''זה בסדר ,רק בבקשה תקום ממני '' היא אמרה ונישקתי אותה בלי לחשוב בכלל ,בואנה אני מפגר

רגע...היא זורמת ,הפכתי את הנשיקה לצרפתית והתנשקנו דיי הרבה זמן

התנתקתי מהנשיקה הארוכה והסתכלתי עלייה וקמתי ממנה ,עזרתי לה לקום מהריצפה

''אממ..''אמרתי וגירדתי בראשי והיא נישקה אותי ,הנחתי את ידיי על מותניה והיא ליפפה את ידייה סביב צווארי

היא התחילה ללכת אחורה בזמן הנשיקה ונפלנו על המיטה שלה מתנשקים ,הורדתי ממנה את חולצתה והיא פתחה לי את המכנס...

*בבוקר*

*מנקודת המבט של דיויד* (שני כתבה את החלק הזה)

התעוררתי על הרצפה, שעל המיטה ישנה שפשפנה בעלת חזה עניקי בעירום... זה אומר ש...? פאק מה שכבנו?!

הכל התחיל לחזור אליי מהלילה, החל מהפסד בקזינו ועד הקטע של הסקס.

איך עשיתי את זה ללונה?! כל כך מהר?!

הלכתי לחדר שהיה ליד, דפקתי בדלת בחוזקה, ג'ף את הדלת שהוא ערום. מה הם עשו עוד אורגייה?! ולא קראו לי?!

"פייר פה!?" שאלתי אותו

"לא..לא זוכר איפה הוא...בחוץ אם הגיטרה...הומלס...לאלאלא...בגג..." אמר ונפל על הרצפה, סגרתי על אפו בחוזקה את הדלת, הוא לא התעורר.

יצאתי לבחוץ שאני בבוקסר בלבד, חיפשתי אותו ברחבי ההרחוב, כמה שיכולתי ללכת, שיפשפתי את שערות ראשי.

עליתי למעלה לגג, פייר שם כן היה, ישן על מזרון שהבקבוק ויסקי שבור בידו והוא כולו אדום מהשמש.

"פייר!!!!" צרחתי

"אההההההההההההההההההההההההההההההה המפלצת לכדה אותי!!" אמר פייר "הצילו!!" אמר פייר "הצילו!" אמר שוב

"שתוק זה אני" אמרתי לו,

"מי אתה? אה ההדיויד? " שאל

"כן נו!" התבכיינתי

"מה קרה?" שאל בעודו נכנסים לאולם ושנינו בבוקסר בלבד.

המזגן שהיה שם העביר עלינו קפור לא ידוע.

"אה זה טוב הדבר הקר הזה" אמר פייר

"תקשיב!" אמרתי לו בינתיים שהלכנו לחדר, שמתי לו בגיגית מים חמים והזונה התלבשה

"אותה זיינת אותמול?" שאל

"חבר שלה חיה לא נורמלית" אמרה ויצאה

"הופהופה" אמר

"זה לא מצחיק! זה מים פושרים תכניס את הפנים" אמרתי  לו, אני אלוף בזה. זה חמימים. "עכשיו תקשיב לי" אמרתי לו "אני שכבתי איתה!!" התבכיינתי

הוא הוציא את ראשו מן המים "אז?" שאל

"לונה!" אמרתי לו

"אבל חשבתי שנפרדתם..." אמר

"בכל זאת, זה מרגיש לי בגידה. אני אוהב אותה פייר. אתה לא מבין" אמרתי לו והוראתי לו שיכניס את ראשו חזרה למים.

"אני חיה. לא עבר שבוע. במיוחד לא אחרי..." התחלתי לומר, לספר לו?

"אחרי מה? בקושי התנשקתם צרפתית. אולי פעם אחת" אמר לי "אני לא מבין איך לא אנסת אותה" אמר

"דיי" אמרתי לו "כן התנשקנו, אצלי בבית כמה ימים לפני שטסנו" אמרתי לו

"ואו אני גאה בך" אמר לי

"לא רק, אנחנו עשינו אהבה פייר" אמרתי לו ופייר פשוט צחק בקולי קולות והחזיק את בטנו

*נקודת מבט ושל פייר*

''למה אתה צוחק?! אני רציני! באמת עשינו אהבה!'' הוא אמר וגרם לי לצחוק עוד יותר

''אהבה?!'' שאלתי מתפוצץ מצחוק

''כן פייר! אהבה! אני אוהב אותה!'' הוא צעק

''אתה זיינת אותה או ליטפת אותה?! יואו אתה כל כך גיי '' אמרתי שאני צוחק בקולי קולות

''אני לא גיי! אני אוהב את לונה וזה היה מתוך אהבה ככה שזה אהבה!'' דיויד אמר ושילב את ידיו

''אוו אתה כל כך גיי...קוראים לזה סקס דיויד! ס-ק-ס '' אמרתי והחזקתי את הבטן שלי שוב

''לך תזדיין '' דיויד אמר

''למה להזדיין? אני יכול לעשות אהבה'' אמרתי וצחוק עוד פעם התפרץ

''פייר זה לא מצחיק! אני בגדתי בלונה! אני באתי אלייך כדי שתעודד אותי לא לאפ'חד אחר! אלייך! אבל כניראה שאי אפשר...'' הוא אמר והפסקתי לצחוק

''אוקי...מה?'' שאלתי ברצינות

''אני אוהב אותה!!'' הוא אמר

''נו ברור ,עשיתם אהבה '' אמרתי ומתתי מצחוק לאחר מיכן ודיויד קם מהמקום בכעס ורצתי אחריו שאני בוכה מצחוק

''סליחה סליחה..פשוט זה היה במקום...תקשיב דייב אל תחשוב על זה..היית שיכור..לא הרגשת רגשות כלפיי הזונה הזאת זה לא אמור להיות בעיה בשבילך..''אמרתי ברצינות וניגבתי את הדמעות של הצחוק

''אבל זה מרגיש לי כל כך לא נכון'' אמרתי

''החיים עוברים וגם זה יעבור'' אמרתי

''אוךך..אני מקווה'' הוא אמר וירדנו למטה

*כמה שעות מאוחר יותר בשדה תעופה *

*מנקודת המבט של צ'אק*

הגענו כולנו לשדה תעופה ,לכולנו כאב הראש מהערב שעבר ורובנו לא זוכרים את הערב

''יאללה ח'ברה עולים למטוס '' אמרה אמנדה והתחלנו לעלות לשרוול למטוס

''צ'אק'' אמרה אמנדה והתעלמתי

''צ'אק!'' צעקה אמנדה ותפסה בידי ומשכתי אותה בכעס

''אל תדברי איתי! פשוט אל!'' אמרתי וניכנסתי למטוס ,התיישבתי ליד סאב ושמתי אוזניות

אחרי חצי שעה הטיסה התחילה ואמנדה נעמדה

''ח'ברה אני רוצה רגע ריכוז..''שמעתי אותה אומרת והורדתי את האוזניות

''כן אמנדה?'' שאל ג'ף

''זה לגבי ההופעה שלכם '' היא אמרה

''באיזה אולם אנחנו מופיעים? ביהלום?'' שאל פייר

''לא..'' אמרה אמנדה בהיסוס

''הזמינו אותכם להזדמנות דיי טובה זאת הולכת להיות הופעה של 3 שירים בטקס האמה..''אמרה אמנדה

''מה?!'' שאלנו כולנו בהלם

''זאת הזדמנות חד פעמית ,זה יהיה קצר ומלא פירסום אח''כ יהיה לכם גם ראיון קצר'' היא אמרה

''למה לא הודיעו לנו על זה קודם?'' שאל סאב

''הפתעה '' היא אמרה בחיוך

''כל הכבוד אמנדה ,אחלה הפתעה '' אמרתי בכעס והיא גילגלה עיניים ושמתי את האוזניות בחזרה באוזניים

''בקיצור יש לכם סאונדצ'ק בשעה 7 וחצי וההופעה ב10 וחצי בסוף הטקס אתם אחרונים הדובדבן שבקצפת ''היא אמרה ,לא הפעלתי את המוזיקה סתם רציתי להראות שאנמי לא מתעניין

''שנרד רכב של הלהקה יחכה לנו בשדה תעופה ומשם ניסע לבית מלון להלילה ,מחר עוזבים את הוליווד אז אל תפרקו מזוודות '' היא אמרה

''יש שאלות?'' היא שאלה

''כן לגבי החדרים..''פייר התחיל להגיד שהוא לא רוצה להיות איתי

''אין שינויים וזה לא מעניין אותי שאתה וצ'אק בריב '' היא אמרה והתיישבה

הטיסה עברה בשקט יחסית לשאר הטיסות

ירדנו מהמטוס ,מעריצות חיכו לנו בשדה תעופה כמו תמיד ,חתימות צילומים קצת צחוקים

''יאללה ח'ברה צריך להגיע למלון '' אמרה אמנדה וניפרדנו מהמעריצות והלכנו לכיוון המכונית שלנו ,ניכנסנו ונסענו למלון ,זה קצת עצוב שיש לנו רכב לבד רק לתיקים שלנו נכון?

''חכו פה אני הולכת לקחת לכם את החדרים '' אמרה אמנדה וניגשה לקבלה

''למה אתה כועס עלייה?'' פייר שאל אותי

''תנחש '' אמרתי בכעס

''צ'אק היא לא הייתה מסוגלת לעשות את זה אם היית יודע''פייר אמר

''בדיוק! ואז הייתה לי בת מדהימה!'' אמרתי

''יואו צ'אק תצא מהסרט ,אמנדה מנסה לשכוח אותך..ילד זה לא משחק..וילדה ממך לא יעזור לה לשכוח אותך וגם היא תיהיה עסוקה מידי לטפל בבת שלכם ''פייר אמר ואמנדה חזרה

''קחו רשום לכם את המספר חדר על המעטפה ,אני עולה למעלה ,אשלי את באה?'' אמנדה אמנדה

''כ..''התחילה אשלי להגיד

''אשלי חכי שניה פה עם פייר ,אני צריך לדבר עם אמנדה בחדר שלה ,לבד '' אמרתי בכעס

''אוקי?'' אמרה אשלי בהיסוס ופייר חיבק אותה

''בואי '' אמרתי ומשכתי בידה אל עבר המעליות

''תעזוב אותי!'' אמרה אמנדה והמשכתי למשוך אותה

''תעזוב! אותי!'' היא צעקה ומשכה את ידה ממני בכעס ,לחצתי על הכפתור של הקומה ויצאנו בקומה של החדר שלה

''מה המספר?'' שאלתי

''471'' היא אמרה והלכנו לסוף המסדרון והיא פתחה את הדלת עם הכרטיס

''אני יכול לדעת למה עשית את זה בלי להגיד לי בכלל?!'' צעקתי איך שניכנסנו לחדר

''זאת הילדה שלי בבטן שלי! אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי לספר לך!'' היא צעקה

''לא את לא! כי זאת גם הייתה הילדה שלי אמנדה! היא הייתה הבת שלי! ואם הייתי יודע שאת הולכת לבצע את המעשה המטומטם הזה בניו יורק הייתי מונע אותו כי אני רוצה את הילדה הזאת!'' אמר צ'אק

''רוצה?! אתה אמרת שאתה לא רוצה אותה! אז תפסיק לשגע לי את המוח וחוצמיזה אני לא רציתי בה! כי אני כבר לא אוהבת אותך יותר ואת המעט רגשות שנישארו לי כלפייך אני מנסה להעלים והילדה הזאת לא הייתה עוזרת לי'' היא אמרה

''את כבר לא אוהבת אותי?! חרטטנית''אמרתי בכעס

''כן צ'אק! אני כבר לא אוהבת אותך!'' היא אמרה

''אמנדה זאת הייתה הבת שלי...הייתה לי זכות לדעת...ולבוא איתך...''אמרתי בשקט אחרי שתיקה ממושכת

''אם היית בא לא הייתי מסוגלת לעשות את זה '' היא אמרה בשקט

''היית צריכה לספר לי אמנדה..אני הייתי האבא שלה..''אמרתי בעצבים

''ואני אמא שלה! והייתה לי זכות מלאה להפיל אותה ,לא רציתי בה צ'אק ,לא רציתי ללדת ''היא אמרה

''אז למה ניכנסת להריון בכלל?! היית לוקחת גלולות או משהו! פעם הבאה שלא תרצי להיכנס להריון תיזהרי במקום לעשות לאבא את המוות!'' צעקתי

''אל תדאג צ'אק! לא תיהיה פעם הבאה!'' היא צעקה ודמעות התחילה לעלות בעינייה

''למה?!את מתנזרת מבנים?!'' שאלתי בכעס ושילבתי את ידיי

''לא! אני לא יכולה ללדת יותר! ההפלה הזאת הרסה את היכולת שלי להיכנס להריון!אתה מבין?!'' היא צעקה ודמעות נזלו מעינייה

היא התיישבה על המיטה שהיא בוכה

''ניקול'' היא אמרה

''שם יפה..''אמרתי והתיישבתי לידה

''היא הייתה יפיפיה..''היא אמרה ומשכה באפה

''באמת לא תוכלי ללדת יותר?'' שאלתי

''כן ,בגללי אבל..''היא אמרה וליטפה את הבטן שלה

''אני מצטער..אם לא הייתי מכניס אותך להריון כל זה לא היה קורה..''אמרתי בחשש

''אל תאשים את עצמך..אם אני לא הייתי מנסה לזרז תהליכים זה לא היה קורה''היא אמרה שהיא בוכה בלי סוף ,ניגבתי בעדינות את הדמעות מהלחיים שלה והצמדתי את ראשה לחזה שלי בסוג של חיבוק כזה

''יהיה טוב'' אמרתי לה וליטפתי את גבה בחמימות ,היא הרימה את ראשה מהחזה שלי והסתכלה בעיניי ,חיפשתי את המבט שלה ומצאתי אותו ,אני חייב...

הצמדתי את השפתיים שלי לשלה והיא שיחררה את האויר בגופה כאילו היא מרגישה הקלה עכשיו והתחלנו להתנשק שוב באיטיות ורכות ,התגעגעתי אלייה כל כך ,כל כך הרבה זמן לא נגעתי בה שלא נישקתי אותה שלא טעמתי את טעמה ,אני לא מאמין שהצלחתי לעמוד בזה

אני כל כך אוהב אותה ,את הריח שלה ,את הרכות שלה ,את הצורה שבה היא מנשקת אותי

אחרי כל הזמן הזה שהתאפקתי לא להתנפל עלייה בנשיקה זה קרה

הנשיקה האיטית במהרה הפכה לאחת הסוערות שלנו ,נישכבנו אחורה שאני עלייה מתנשקים בפראות כאילו לא ניפגשנו זמן ממושך ,הכנסתי את ידיי מתחת לחולצה שלה אבל לגב וליטפתי אותו בעדינות ,היא הניחה את ידייה על גבי גם כן וחיבקה אותי חזק

רק קולות התנשפות נישמעו מאיתנו

''לא ,אסור ,אסור לנו '' אמרה אמנדה והתנתקה מהנשיקה ,הסתכלתי בעינייה ולא החזקתי את עצמי עוד שניה ונישקתי אותה שוב וניסחפנו לעוד נשיקה ארוכה

''צ'אק לא..אסור..''היא אמרה וקמתי ממנה וניגבתי את הפה שלי

''את צודקת..סליחה..תיראי את זה בתור הנשיקת סיכום שלנו'' אמרתי במבוכה והיא קמה מהמיטה

''אוקי..אנחנו בסדר בינינו?''היא שאלה

''כן ,עכשיו כן.''אמרתי לה וחיבקתי אותה כמו חבר טוב ולא כמו בן זוג בפעם הראשונה בחיי

*ערב ההופעה ,כמה דקות לפני העלייה לבמה*

*מנקודת המבט של פייר*

''ח'ברה מוכנים לתת להם בראש ולעשות את הטקס הזה למשהו באמת טוב?!'' שאלתי במנהיגות

''כן!!'' צעקו ארבעתם

''אז בואו נראה להם מי אלה סימפל פלאן! מה שאומר ,יותר קפיצות, יותר שטויות ,פחות דיבורים! 3 שירים!''אמרתי בקול כריזמתי

''יאאאאא!'' צעקו הארבעה

''בהצלחה ח'ברה ,אני מאמינה בכם אל תפשלו..'' אמנדה אמרה לנו והעניקה לכל אחד מאיתנו חיבוק

''סימפל פלאן לבמה '' אמרו מההפקה של הטקס ועלינו במה שמוחאים לנו כפיים ומעריצות צורחות

''ערב טוב טקס אמה!!!מה שלומכם?!''צעקתי והקהל מחא כפיים. טוב אנשים לא צעירים כמו שאנחנו רגילים.

''אני לא שומע אותם פייר '' אמר דיויד והם שוב מחאו כפיים "זה יותר טוב"

"יור לאב איז א ליי מצלצל לכם מוכר?" שאלתי וג'ף התחיל לנגן ,ביצענו את השיר בצורה הכי טובה שלנו בכל מקום שניראה לנו מתאים דחפנו קפיצה.

שיר נגמר, הלאה.

והמוזיקה של סייב יו התחילה להתנגן ושרתי בצורה מעולה ,באיזה שהוא חלק ירדתי מהבמה והגעתי באנשים שאני תמיד רציתי לגעת בהם! ,ממשיך לשיר כמובן ,חזרתי לבמה

גם השיר הזה ניגמר, וואן איימ גון התחיל להתנגן ברקע!

בשיר הזה קפצנו בלי סוף ,כל שניה פנוייה קפצנו ככה שהבמה כבר התחילה לירעוד

צעקתי וקפצתי יותר ויותר מהר ,הסתכלתי על הריצפה וראיתי שהאור שמכוון אליי מתחיל לזוז ,הרמתי את ראשי למעלה וראיתי את המנורה מתנתקת מהמכשיר ונופלת לכווני במהירות...................