סופסוף! אבל זה הכל בגלל ליטל O:
אתם מוזמנים למטה לראות תמונה של רובין! D:::::::::::::: בכל הגילאים XDD השקענו O:
קבלו את הפרק המיוחל ::
"נטלי את בהריון" אמרתי
"יש!!" אמרה
"מה יש?! את הולכת לעשות הפלה!" אמרתי לה
"אני כל כך לא! זה מדיוויד! הבנאדם שאני הכי
אוהבת בעולם!" אמרה
"גם אני" אמרתי בלחש
"מה גם את?" שאלה
"אוהבת אותו.." אמרתי
"ממתי את אוהבת רוק?" שאלה
"אנחנו היינו ביחד נטלי, אנחנו אהבנו אחד את
השני, תעשי הפלה. בבקשה"
"זאת הלקה האהובה עליי!! אין מצב שאני עושה
הפלה!" אמרה
"הוא בכלא נטלי," אמרתי
"מה?! הוא לא יכול להיות בכלא! הוא האבא של
הילד או הילדה או התאומים או אמן לרביעיה" אמרה
"מה רביעיה?! מה את מפגרת?!" שאלה פאולה
"כן!" ענינו מריה ואני
"מה אני אקרא להם פייר וצ'אק וסאב וג'ף"
אמרה
"לאלא, מחר אני לוקחת אותך לרופא."
אמרתי
"לא רוצה!! אני רוצה את מה שיש לי בבטן. זה
מדיוויד" אמרה בחיוך חולמני
"אני צריכה להתקשר אליו" אמרתי
"אבל הוא בכלא אמרת! רגע יש לך את הטלפון
שלו?!?!" שאלה
"כן, שכחת שהיינו ביחד? אני מכירה את כל
הלהקה. אני עבדתי שם ובגללו חזרתי פעם שעברה" אמרתי
"למה לא לקחת אותי איתך אז? כבר הייתי יולדת
אותו" אמרה בטאקט משהו
"תשתקי כבר!! את מחר עושה הפלה וזהו! לא
מתווכחת איתך יותר וזהו." אמרתי לה והלכתי לחדרי הקטן, שצבוע בצבע קרם,
נשכבתי במיטה ובהיתי בתקרה, ואז מריה נכנסה.
"לונה?" שאלה בספרדית
"כן?" שאלתי
"מה יש?" שאלה
"אני עדיין מאוהבת בו, היא לא יכולה ללדת את
הילד הזה" אמרתי לה
"את מקנאה?" שאלה מריה בהלם
"איך אפשר שלא? אני מאוהבת בו, אנחנו היינו
מאוהבים. רק המסע הופעות הארור הזה. " אמרתי ובכיתי,
"אל תבכי מספיק היא בוכה" אמרה מריה
"לאלא שלא תבכה, היא הולכת לעשות הפלה מחר
וזהו! אני לא יתמודד עם זה נפשית וגם היא לא מריה היא בת 14!" אמרתי לה
"כן את צודקת"
*נקודת מבטו של דיוויד*
ישבתי עם ג'ון וסיפרנו חוויות מצחיקות של להקות
שלנו, כמובן שלי היה יותר מה לספר.
"נשמע שיש לך חברים מפגרים" אמר
"חברים? הם כבר ממש לא" אמר
"אתה לומד מהר הא?" שאל
"כן" אמרתי
ואז הסוהר בא
"דיוויד דרוזייה" אמר הסוהר בא לתא שלי,
"פאק אוף עוד חקירה" אמרתי והוא לקח אותי
לחדר חקירות, שם הייתה.. אמ... איך קראו לה? אה אמנדה.
"מה את עושה פה?" שאלתי אותה
וגירדתי
בזיפי
"באתי לקחת אותך"
"למה? עכשיו נזכרת שחסר לך הבאסיסט? הם
נזכרו?" שאלתי
"דיויד די, פשוט בוא" אמר
"למה? אה? למה זה טוב? עדיף את החברים בכלא
מפניהם" אמרתי לה
"חשבתי שתשמח" אמרה
"מה לשמוח? ששכחתם אותי פה? שהמשכתם בלעדיי?
מה?" שאלתי
"דיוויד לפי החוק אתה מחויב ללכת איתה"
אמר השוטר
"טוב רק תן לי להפרד מג'ון" אמרתי ולקחו
אותי אליו, הורדתי את בגדי הכתומים
"להתראות ג'ון" אמרתי לו ונופפתי לשלום
"לאן?" שאל ג'ון
"לכלא האמיתי" אמרתי לו בעצבות והלכתי
משם, חזרתי אליה שאני עם ג'ינס והחולצה הורודה שלי, היא הייתה מסריחה לא נורא זה
הריח שלה
"אני מוכן" אמרתי לה בטון נגעל ונכנסו אל
רכב, המונית.. באנו אל הלובי של האוטובוסים,
"אני לא רוצה להכנס לשם" אמרתי לה
"אתה חייב" אמר
"אוף" אמרנו ונכנסנו,
"דיויד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
סאב צרח, באותה שנייה פייר וצ'אק רצו אליי, וג'ף זחל
העפתי אותם ממני, והתיישבתי בספה.
"השארתם אותי שם בלי למרות שהייתה לכם הזדמנות
לשחרר אותי ועכשיו אתם מתנהגים כאילו כלום לא קרה?!" שאלתי והבטתי בהם שהם
מביטים באמנדה בכעס. איכס הם דוחים אותי.
"זה באשמתי, לא אמרתי להם שאפשר לשחרר
אותך" אמרה אמנדה. באותה שנייה התחלתי לבכות, התפרקתי להם מול העיניים הם
עמדו שם בהלם
"את כל כך מפגרת!!! אני שונא אותך את יודעת?!
למה עשית את זה?! אה?! אני שונא אותך! למה השארת אותי סתם בכלא?! את לא יודעת איך
זה להיות בכלא! אם הייתי יכול הדבר הראשון שהייתי עושה זה להכניס אותך לכלא!
לבידוד! את לא יודעת מזה בכלל להיות בכלא! אל תבואי לי בתירוצים עכשיו, את הלקח
שלי למדתי, וטוב מאוד את יודעת שלא ידעתי שהיא בת 14." צרחתי עלייה וברחתי לאוטובוס השני שאני עדיין בוכה, אשלי הייתה
שם, באתי אלייה וחיבקתי אותה
"רע לי" אמרתי והמשכתי לחבק אותה,
"דיוויד!!!!!!" אמרה באושר ורובין ישר
באה, היא אחרי זה.
"דיוויד" אמרה והתיישבה על הספה
"אתה פה" אמרה
"לצערי" אמרתי לה,
"דיוויד החברים שלך חולים, שנים מהם לא יכולים
לזוז כמעט." אמרה רובי
"מה?" שאלתי "אני חוזר לשם, אני כבר
חוזר" אמרתי ורצתי עליהם, עדיין בכיתי... העיניים שלי ממש אדומות
"את! לעוף מפה עכשיו!!" צרחתי עלייה עם
דמעות בעיניים, היא באה לומר משהו "לאלא את לא תדברי! את לא תפתחי או תראי את
עצמך פה! ברור?! עכשיו לכי! את בנאדם אכזרי. זה מה שאת" צרחתי עלייה עוד היא
הלכה משם
"לך תתקלח. תתגלח ודחוף. אחרי זה נדבר.
אוקי?" שאל פייר וניסה להיות רגוע, לקחתי מגבת, התקלחתי
התגלחתי, וחזרתי אליהם, הם היו בחדר מיטות התלבשתי וישבתי איתם.
דבר ראשון התחבקנו כולנו ואני? שוב בכיתי.
"מה הולך פה? מה נהיה מכם?" שאלתי בהלם
וניסיתי למחות את הדמעות
"על זה אני מדבר" אמר פייר
"ג'ף העיף אותי אל מחוץ לאוטובוס בדחיפה"
אמר צ'אק
"מה למה?" שאלתי
"כי צ'אק נתן לי בוקס, אז דחפתי אותו ובדיוק
הדלת של האוטובוס נפתחה אז הוא התגלגל במדרגות של האוטובוס אל הרצפה שם" אמר
ג'ף
"למה הוא נתן לך בוקס?" שאלתי
"כי הוא התנשק עם אמנדה"
"מה?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איכס ג'ף אני לא מאמין עלייך! אולי לצ'אק יש טעם רע בבנות! אבל לך?!!?! סנדי הייתה
יפה" אמרתי בטון נגעל
"היי" אמר צ'אק
"תשתוק~! רגע מה קרה לך צ'אק?" שאלתי
"סביר להניח שאני לא הולך להתופף בזמן
הקרוב...ואולי הרחוק, אז פייר משרת אותי" אמר והראה לי את ידו
"מה מזה?!?! מה יש לך ביד?!!!"
"ברזל" אמר
"מה? ורגע עוד מישהו פה פצוע?!" שאל
דיוויד
"אני" אמר ג'ף והראה לי את הנקע,
"למה?"
" בהופעה בשוודיה עליתי בחוטיני |מבט ממש נגעל
והמום מצד דיוויד| ונפלתי מהבמה" אמר והתחלתי לצחוק כמו שלא צחקתי הרבה זמן.
"לא צילמתם את זה?" שאל "רגע פייר
משרת את צ'אק?!" שאלתי
"אכן כן" אמר צ'אק בחיוך זדוני
"סתום או ששיניים לא יהיה לך גם" אמר
פייר והוא שתק
"מה איתך?!" שאל סאב
"הייתי עם המתופף של סיסטם באותו תא
בכלא" אמרתי להם
"מה?" שאל פייר
"כן זה דווקא היה החלק היותר מגניב"
אמרתי להם,
ואז היה לי טלפון, מספר שלא שמור אצלי בזכרון.
"הלו?" שאלתי ושמעו שבכיתי
"דיוויד?" שאלה..לונה?!?!?
"כן לונה?" שאלתי אותה בהלם
"אני צריכה לספר לך משהו.." אמרה
"את בהריון ממני?!" שאלתי וכול הבנים
הסתכלו עליי בהלם
"לא אני... " אמרה
"אז מי?" שאלתי
"הילדה הזאת שאנסת... זאת אחותי, היא בהריון
ממך" אמרה, , נהייתי חיוור, מה ?
"דיוויד?" שאלה שוב ושוב
"מה??!?! לונה את חייבת להאמין לי, היא
הסכימה... ואני חשבתי שהיא בת 18!!" אמרתי והתחלתי לבכות מלחץ, אני לא
מאמין!!
"לאלא...לא יכול להיות!!" אמרתי לה
וניתקתי בהלם
"מה קרה דיוויד?!" שאלו כולם
"זאת אחות של לונה, והיא בהריון
ממני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" אמרתי להם ובעלתי את רוקי
*נקודת מבטו של סאב*
היה לי טלפון, טלפון מקנדה..
"הלו?" שאלתי
"סאב?" שאל הקול של מקס... והוא בכה
"מקס?!?!" צעקתי
"סבסטיאן, בוא לקנדה" אמר
"למה?" שאלתי
"פשוט תבוא, אני צריך אותך" אמר וניתקתי
"צ'אק תתקשר לטייס שלך, אני נוסע לקנדה"
אמרתי להם
"מה?! למה?! " שאלו כולם
"אני רק באתי..." אמר דיוויד
"בסדר שניה" אמר צ'אק ופייר הביא לו את
הטלפון
"מקס בכה לי בטלפון, אמרתי לכם שמשהו קורה
שם" אמר
"יש לך עוד שלוש ת'רבע שעה טיסה. "
"דיוויד אני אוהב אותך חבר" אמרתי לו
וחיבקתי אותו הכי חזק שאני יכול "אתה יודע אם הייתי יכול והיא הייתה מספרת
לנו לא היית שם בכלל" לחשתי לו באוזן והלכתי אל האוטובוס של אמנדה
"תקשיבי אני טס לקנדה. להתראות עכשיו"
אמרתי לאמנדה
"מה?!" שאלה אמנדה
"מצטער זקוקים לי שם." אמרתי לה
"משפחה יותר חשובה ממך, אל תעלבי. משפחה מעל הכל" אמרתי לה אירגנתי את
כל הדברים שלי והלכתי לאן שצ'אק אמר לי במונית,
אחרי 9 שעות הגענו לקנדה, התקשרתי למקס
"מקס!! אני בקנדה!!" אמר
"לקח לך 10 שעות" אמר מקס
"הייתי ברוסיה!! איפה אתה?" שאל
"בבית?" אמר על ספק נסעתי לשם בשיא במהירות....
שהגעתי חיבקתי אותו, ונתתי לו נשיקה על השפתיים
"מה קרה?!?!?!??!" שאלתי בלחץ
"דיאנה" אמר לי ובדמעות חנקו אותו
"מה?" שאלתי
"מתה"
"מה?.." שאלתי בשקט "איך?!"
"ככה זה התחייל....
~ת. פלאשבק~
"דיאנה בואי ננסה משהו " הצעתי לה שחזרנו מן העבודה.
"מה?" שאלה
"הפתעה" אמרתי לה, נתתי לה את הכדור
הזה...
שנינו בעלנו אותו, עם מים...
עלינו למעלה בעודנו מתנשקיים...
ערומים כבר היינו,
"אני לא יודעת מה נתת לי זה טוב, אני רוצה
אותך!!" אמרה וליקקה את פניי..
עשינו סקס (לא תשבע באמא שלך שקרן)
"אני גומרת מקס@@" אמרה אך לא שמעתי
אותה, הייתי עסוק בשלי...
"מקס!!!!!!!!" היא גנחה, גמרה... לא
שמעתי אותה. המשכתי בקצב אחיד.
היא לקחה עוד כדור, המשכנו, לא הקשבתי לה, דמעות
היו בעינייה... לפתע היא לא הגיבה. הפסקתי, קלטתי שמשהו קרה.
היא התחילה להקציף מהפה, היא מתה לי בידיים.
ואני הייתי צריך לנתח אותה, זייפתי את הבדיקת
רעלים."
בכיתי... לא יכלתי להפסיק.
"אתה הרגת אותה!!!" צעקתי בבכי מר
"אני לא מאמין עלייך!!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
