לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


'כמו תמיד' הסיפור הכי לא צפוי בישרא.

כינוי: 

בת: 16



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

פרק 34


היייייייייייי

כן טוב כאן ליטל

שהספיקה לכתוב לכם היום את הפרק!!

קצת מאוחר אבל היי זה בכל זאת פרק!

טוב אמ..אולי בגלל שקצת מיהרתי אז הוא לא יצא טוב..ואני אני סתם מחפשת תירוצים..

 

 

ותגיבו בכל זאת בפרק למטה של שני

 

פרק 34

"אני, אמנדה דרוזיה האמרגנית שלכם...-" היא התחילה לא שמעתי את השאר!

"רגע רגע זה השם משפחה של דיוויד ואשלי!... לאאאא..." אמרו כולם...

אני כבר הייתי מחוץ לחדר.

''לעזאזל!'' צעקתי ובעטתי בפח-מאפרה שיש במסדרון והוא נפל על הריצפה, דפקתי את ידי בקיר בכעס והמשכתי ללכת..אני חייב להירגע!

*מנקודת המבט של אמנדה*

כינסתי את כולם בחדר, נתחיל בשיחה כמעט אחרונה שלנו לגבי החופש שלהם והכל

''נו?'' צ'אק אמר כמעט ללא קול

''אני, אמנדה דרוזייה האמרגנית שלכם..'' התחלתי לדבר והם קטעו אותי

''רגע רגע זה השם משפחה של דיויד ואשלי!...לאאאא..'' שמעתי אותם אומרים והדלת נטרקה, דיויד כבר לא היה בחדר

''דיויד...'' באתי לצאת וג'ף החזיק אותי

''אמנדה דרוזייה?!'' פייר שאל בקול חזק

''תגידי לי שרק התבלבלת בשם משפחה!'' צ'אק אמר המבט בפנים שלו היה חסום לא הצלחתי להבין מה הוא אומר.

אולי לא היה כלכך חכם להתחיל ככה את הישיבה, הייתי צריכה קודם לספר להם לעזאזל איתי!

''מצטערת...פשוט..''ניסיתי לדבר ונשכתי את השפה

''אמנדה!'' צ'אק צעק וקם מהכיסא

''את שינית את השם לדרוזייה?!'' סבסטיאן אמר, פשוט חבורת גאונים! אין דברים כאלה!

''לא מטומטמים! אני התחתנתי איתה!'' אמרתי והרמתי את היד עם הטבעת, הם שתקו, היה שקט בחדר שקט מוחלט עד כדי כך ששמעו את הנקישות של הרגל של צ'אק בריצפה

הסתכלתי על צ'אק, הפעם היה אפשר לקרוא את המבט שלו זה היה מבט מאוכזב ופגוע, העיניים שלו היו כלכך עצובות, רק לראות אותו ככה גורם לי לצביטות בלב

'צ'אק...'' אמרתי בעצב והוא הניד בראשו

''אני שמח שסיפרת לי! מזל טוב לכן..''הוא אמר ויצא מהחדר וגם טרק את הדלת

''רוצים גם לצאת?'' שאלתי את פייר ג'ף וסאב, היחידים שישבו בשולחן ושתקו

''מתי?'' ג'ף שאל

''לפני כמה שעות'' אמרתי

''אני צריך אויר'' פייר אמר וקם, ''רוצה גם לצאת?'' שאלתי באכזבה

''לא, אני רק פותח את החלון'' הוא אמר פתח את החלון וחזר לשבת

''אז את כלה טרייה?'' שאל סבסטיאן והנהנתי

''מזל טוב'' הם אמרו בחיוך, הם ניסו לתמוך כמה שהם יכולים

''מתי החלטתן?'' סבסטיאן שאל בחיוך

''בחוף...במדגסקר...''אמרתי להם בחיוך חושף שיניים

''ואשלי כניראה לא ממש רצה לספר לדיויד אה?'' ג'ף שאל והנדתי בראשי

''את תצטרכי לדבר איתו את יודעת נכון?'' סבסטיאן שאל ונהנתי

''אז לקחתן את זה עד הסוף אה?'' פייר לפתע אמר, הוא דיי שתק עד עכשיו

''זה בסדר? כאילו לא שיש משהו לעשות עם זה אבל אני רוצה לדעת שאתם בסדר'' אמרתי בהיסוס

''כן בוודאי, אני כבר לא אוהב אותה ממזמן אבל זה פשוט קצת הלם, בכל מקרה מזל טוב אמנדה!'' פייר אמר וחיבק אותי חזק וג'ף וסאב קמו גם וחיבקו אותי

''טוב עם מי תתחילי? צ'אק או דיויד?'' פייר שאל

''אממ מי שאני ימצא קודם...תאחלו לי בהצלחה..'' אמרתי ויצאתי מהחדר

טוב איפה השניים האלה יכולים להיות? אוקי למה הפח פה הפוך? הרמתי את הפח והמשכתי ללכת במסדרון שהעיניים שלי סורקות הכל

אם הייתי דיויד לאיפה הייתי הולכת? לקלואי ולבייבי! החזרנו אותן לחברה הריי..

הלכתי במהירות לחדר חזרות של הבנים שהיה לי רחוק מהמשרד שהיינו הו ושמעתי נגינת בס שקטה, מעולה!!!

''אני יכולה להפריע?'' שאלתי ונכנסתי לחדר, דיויד הוריד את הבס ממנו ושם אותה במקום

''מה?'' הוא שאל וכיביתי את המגבר של הבאס

''אתה בסדר?'' שאלתי בהיסוס

''מה אכפת לך בכלל?'' שאל בכעס ושילב את ידיו

''אני יודעת שלא סיפרנו לך אבל זה קרה מבהירות, רק לפני כמה שעות ולהתחתן חשבנו רק אתמול'' אמרתי במהירות

''מה את רוצה שאני יגיד?'' הוא שאל בכעס

''אני יודעת שאתה שונא אותי ... עדין...זה לא חדש לי ולא מפתיע אותי! אבל אני רוצה לתקן את זה..''אמרתי בעצב

''לא חשבתן להגיד לי לפני שאת מספרת לכולם? עזבי את זה שסיפרת בדרך כלכך נוראית! זאת לא דרך לספר לי שהאמרגנית שלי שאני לא בקשר הכי טוב איתה התחתנה עם בת דודה שלי!'' הוא אמר

''אני יודעת ואני יודעת שזאת הייתה דרך נוראית, שכחתי פשוט וזה נפלט...גם צ'אק לקח את זה דיי רע'' אמרתי בשקט

''כן אל תחשבי שזה בגלל שהוא עדיין מאוהב בך, הוא התגבר עלייך כבר! כניראה שהוא גם נפגע מהקטע שאת היית חברה ממש טובה שלו ואופס גם לו לא סיפרת!'' הוא צעק

''אני יודעת דיויד ואני מצטערת, אין לי מה לעשות כבר..'' אמרתי

''יש לך מה לעשות בעקרון'' הוא אמר

''אתה רוצה שאני יתגרש מאשלי?'' שאלתי, שאלה כלכך מוזרה

''אם אני יגיד כן את תעשי את זה?'' הוא שאל

''פשוט תענה, אתה רוצה שאני יתגרש מאשלי?'' שאלתי והוא חשב ונאנח

''לא'' הוא ענה, הקלה.

''דיויד אני יודעת שיצאנו לא בסדר בקטע הזה ואני יודעת שהעבר שלנו לא כזה עבר ורוד אפילו לא קרוב אבל אני מצטערת על הכל מכל הלב...ועכשיו גם אם אני לא ימשיך איתכם באלבום הבא אני בכל זאת יהיה בקשר איתך..אז זה יותר חשוב לי להשלים איתך'' היא אמרה

''למה שלא תמשיכי? אם כל מה שקרה את עדיין היית אמרגנית טובה, יותר מכל אחד שהיה לנו'' הוא אמר

''לא יודעת, אולי לא תרצו אותי יותר בתור אמרגנית, בכל מקרה דיויד..אני רוצה שתסלח לי..תנסה לפחות'' נאנחתי

''אמנדה את שולטת בכלל שאת קרובת משפחה שלי עכשיו? את מבינה שהאמרגנית שלי היא קרובת משפחה שלי?'' הוא שאל, וואלה הוא צודק, אני קרובת משפחה שלו.

''עוד סיבה למה אנחנו צריכים להיות בקשר טוב...בבקשה דיויד תחשוב על זה'' אמרתי והוא שתק..וחשב.

''זה יקח לי זמן אבל בסדר, בשביל אשלי...כי היא חשובה לי.'' הוא אמר וחייכתי

''אפשר חיבוק?'' שאלתי

''אפשר שתים'' הוא אמר וחיבק אותי, ואו כמה זמן לא חיבקתי את הילד הקטן הזה!!!

''ודרך אגב...ברוכה הבאה למשפחת דרוזייה''

*מנקודת המבט של צ'אק*

ישבתי על הגג של החברה, הייתי בא לפה בתקופה של הכתיבה כדי להירגע לנשום אויר ולהסתכל על הנוף

אני חושב שהייתי פה גם פעם אחת עם אמנדה, יום חופש אחד שלנו ישבנו פה בשקיעה מחובקים, תקופה יפה.

עכשיו מתחשק לי לחנוק אותה! ואת אשלי!

''ידעתי שאתה תהיה כאן..'' אמנדה פתאום הגיעה משום מקום, יופי אפילו המקום הזה נהרס

''את מוכנה לזוז לי מהפנים? את מסתירה את הנוף היפה..''אמרתי

''נפגעת?'' היא שאלה

''ממה? למה אני צריך להיפגע? מה כבר קרה? החברה הכי טובה שלי התחתנה מאחורי הגב שלי לא סיפרה לי שהיא בכלל שוקלת להציע נישואים או קיבלה הצעת נישואים ולא חשבה שאני מספיק חשוב כדי לספר לו? ושאני רק אחד שמגיע איתה לכל מיני בדיקות חשובות להחזיק לה את היד ולנגב לה את הדמעות? מזה אני צריך להיפגע?'' שאלתי והיא נאנחה

''טוב יש לך זכות להיפגע..''היא נאנחה

''תודה באמת! לפחות הפגיעה שלי מוצדקת! אחחח ההרגשה השתפרה!לפחות אני יודע שאת מאשרת לי להיפגע!''אמרתי בציניות

''לא התכוונתי ככה..'' היא אמרה בעצב

''אני יודע'' אמרתי בשקט, למה אני לא מסוגל לכעוס עלייה הרבה זמן?!

''אני לא סיפרתי לך כי...אני לא יודעת..'' היא אמרה

''אין לך סיבה אמיתית למה לא לספר לי...מיילא לדיויד אבל לי?'' שאלתי

''חששתי מהתגובה שלך, שאולי תשכנע אותי לא לעשות את זה, שתגיד לי משהו שישנה את דעתי...שיקרה בינינו משהו שוב. לא יודעת! הרבה דברים עברו לי בראש לגביך'' היא אמרה

''אמנדה אני כבר לא אוהב אותך ואני אמרתי לך את זה כלכך הרבה פעמים לפי דעתי, הקשר בינינו רק חברות וזהו! אני חשבתי שאת מספרת לי הכל ואני מספר לך..'' אמרתי

''רק חברים צ'אק? כמעט התנשקנו פעמיים!''היא אמרה

''אז?! כמעט אמנדה! כמעט! וגם אם זה כן היה קורה הייתי מבקש ממך לשכוח את זה! ככה שטוב שזה לא קרה! ואת באמת חושבת שאם היית אומרת לי שאת חושבת להציע נישואים לאשלי או שהצעת לה כבר נישואים אז הייתי בא ומנשק אותך?! עוצר אותך אומר לך שאני מאוהב בך כמו שבחיים לא הייתי מאוהב ושוב מנשק אותך?! צאי מהסרט אמנדה!'' אמרתי בכעס

''נו בסדר אז לא הייתי צריכה לחשוב משהו בסיגנון הזה אבל בכל זאת היה לי את החשש...ואל תשכח שאתה אקס שלי..לספר לאקס שלך שאתה עומד להציע נישואים או כבר הצעת נישואים לאחר זה קצת לא נעים'' היא אמרה

''אוי נו אמנדה! איזה תירוץ אידיוטי! אנחנו הרבה יותר מאקסים רגילים! יש לנו קשר יותר חזק!'' אמרתי בגילגול עיניים

''צ'אק גם אנחנו היינו אמורים להתחתן! הייתה אמורה להיות לנו ילדה! אתה חושב שזה היה לי קל לספר לך משהו כזה?'' היא אמרה

'' לא יודע..חשבתי שהקשר בינינו יותר חזק..שעברנו כבר את הקטע הזה שהיינו ביחד..ציפיתי שתספרי לי משהו כזה. כמה זמן את כבר בכלל חשבת לעשות את זה?'' שאלתי

''אממ..שבוע ככה...צ'אק אני באמת הרגשתי רע עם עצמי לגבי הקטע הזה..חשבתי לספר לך אחרי הבדיקת הריון..כשהמצב רוח של שנינו בעננים אבל תראה לאיפה החיים לקחו אותנו'' היא אמרה

''טוב אין לי כבר מה להגיד לך, אני שמח בשבילכן..אני יודעת שאתן אוהבות אחת את השניה..תדאגי לה ואני מקווה בשבילה שהיא תדאג לך אחרת יש לה עסק איתי'' אמרתי

''למה מה תוכל לעשות לה? קרב כוסיות בבריכת בוץ עם חוטיני?!'' היא אמרה בציחקוק

''כן! ואני שוב יקח לדיויד את החוטיני! אה בעצם כבר לא יהיה לי מי שתוריד לי את החוטיני עם מספרים...היא תוריד למתחרה שלי במקום לי'' אמרתי בחיוך והיא נתנה לי מכה וצחקנו

''כן טוב אני חייבת להודות, באותו יום צחקתי כבר שבחיים לא צחקתי..ואז בחדר שם הזיקפה שלך הייתה ענקית'' היא אמרה בחיוך מתוק וחייכתי אותה

''אני הודה לך אם יותר לא תדברי על הזין שלי'' לחשתי לה באוזן והיא הידקה את החיבוק

*מנקודת המבט של דיויד*

רובין אמרה לי לבוא לאיזה מכון בדרום העיר, אין לי מושג למה אנחנו אמורים להיפגש שם,

ואני חושש מזה!

אז הלכתי למכון הזה, רובין חיכתה בכניסה...יפה כמו תמיד.

''שלום לך...''אמרתי לה ונישקתי אותה ארוכות

''הייי..''היא אמרה בציחקוק והניחה את ידייה על צווארי

''אז מה אנחנו עושים במקום הזה? הפעם האחרונה שהייתי במקום כזה זה היה להחזיק לפייר את היד שעשו לו שעווה בכל הגוף..''אמרתי

''בדיוק..''היא אמרה

''מה בדיוק?!'' שאלתי בהלם והיא חייכה חיוך רחב, אוי ואבוי!!

היא גררה אותי לבפנים שאני מנסה לצאת מהמכון, שעווה זה כואב!!!

''כן בבקשה?'' שאלה פקידה בלונדינית עם חזה גדול, דיויד לייק!

''אנחנו פה לטיפול שעווה'' אמרתי בשרמנטיות ונמרחתי על הדלפק

''אממ דיויד?'' שאלה רובין והתיישרתי בחזרה וסידרתי את החולצה

''טיפול שעווה? שנייכם? טוב חדר 4'' אמרה הפקידה ונאלצתי להפסיק לבהות לה בחזה והלכתי עם רובין

''זה מאוד מעליב...''רובין אמרה בפרצוף של גור כלבים מיוחם

''מה?'' שאלתי בפליאה

''שהחזה שלה משך אותך יותר משלי..''היא אמרה וציווחתי

''כץ וגרג'ובה! רק שלך...'' אמרתי בחיוך ונישקתי אותה ו2 בחורות נכנסו לחדר, מדים לבנים וצמודים לגוף

''שלום..''אמרתי להן בחיוך

''תחליפו לחלוקים האלה, אתם לטיפול בכל הגוף?'' שאלה האחות הראשונה, שיער שחור חזה מרשים ותחת שטוח

''הוו בהחלט..''אמרתי, 2 הבחורות האלה הולכות ליראות אותי בעירום, סוויט!

''דיויד...'' רובין אמרה

''רק איתך!'' אמרתי מיד והיא חייכה, החלפנו בגדים מאחורי וילון כזה ושמנו עליינו חלוק

''טוב מי ראשון?'' שאלה השניה, שיער אדום נפוח חזה יחסית גדול של רובין יותר, מבנה גוף מושלם

''אני!'' קפצתי מיד ונשכבתי על המיטה בלי החלוק, עירום לחלוטין, בזכות רובין יש לי גם זין יותר גדול ומרשים

''בעלך נראה טוב...זכית..''שמעתי את השחורה לוחשת לרובין וחייכתי

''הוא לא בעלי..''היא לחשה בחזרה, אני ורובין בעל ואישה? אני יכול להתרגל לזה.

''איפה אתה רוצה להתחיל?'' היא שאלה והצבעתי על הזין, היא גיחחה קצת...

''טוב..תחזיק חזק'' אמרה האדומה ומרחה עליי את החומר הדביק והחם, חייכתי אלייה והיא משכה במהירות

''עאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!''

**יותר מאוחר**

''טוב יאללה למשימה הבאה'' אמרה רובין

''מה משימה הבאה?! אני הולך בפיסוק!'' ציווחתי

''תירגע משימה הבאה לא תכאב לך!'' היא אמרה

''מה לא יכאב?! כבר כואב לי! לעזאזל איך אתן שורדות את זה?!'' שאלתי בהלם

''אם לא היית מסתכל ככה על הקוסמטיקאיות לא הייתי אומרת להן לעשות לך את זה בכוונה יותר כואב'' היא אמרה

''את!!!!!'' צעקתי והיא צחקה והתחילה לרוץ ורצתי אחרייה

''בואי הנה!'' אמרתי ותפסתי אותה והיא המשיכה לצחוק

''הנה המשימה הבאה שלנו..''היא אמרה וראיתי מספרה

''מה משימה הבאה? אנחנו כבר קירחים..מה נעשה כאן? תספורת בשיערות בחזה? גם הם ירדו'' אמרתי

''נצבע את המעט שיער שיש לנו..''היא אמרה ונאנחתי, נכנסנו שנינו למספרה ובחרנו צבע כל אחד לעצמו.

אני עשיתי צבע בלונדיני והיא עשתה צבע חום בהיר, מתאים לה ככה ת'אמת

''טוב עכשיו את באה איתי לאולפן...אני מתחיל בדיוק להקליט..דיברתי עם המפיק כבר'' אמרתי ושנינו נסענו לחברה איך שנכנסנו רובין פתאום נעצרה והחזיקה את הבטן

''מה קרה?'' שאלתי בחשש והיא חייכה חיוך ענקי

''אני הרגשתי בעיטה..''היא אמרה וחייכתי חיוך עצום

''באמת?'' שאלתי והיא הניחה את היד שלי על הבטן שלה והרגשתי בעיטה קטנה

''אומייגד!!!'' ציווחתי, זה אשכרה הילדים שלי בפנים...ואו

''בוא...'' היא אמרה ועלינו לאולפנים, נכנסנו לאולפן שקבעתי עם אריק בו ואריק כבר היה שם

''הוו דיויד מצויין הגעת..אני מסתכל פה על החומרים שלך..זה באמת נהדר!'' הוא אמר

''תודה..''אמרתי והסמקתי

''טוב אתה מוכן להקליט?'' הוא שאל והנהנתי

''רגע דיויד..אפשר שניה לדבר איתך?'' רובין שאלה ועניתי מיד: ''בטח!''

יצאנו בחזרה לבחוץ והיא הוציאה משהו מהתיק ונתנה לי אותו, זה היה דף מקופל

''מה..זה?'' שאלתי בהיסוס ופתחתי את הדף 'i fall for you' היה כתוב על הדף והיו שם מילות שירים

''אני כתבתי את השיר הזה בשבילך...למענך...אני יודעת שהוא לא כלכך מוצלח ואפילו דיי גרוע אבל הייתי חייבת לעשות את זה בשביל עצמי'' היא אמרה והייתי בהלם, ואו זה מדהים!

''אני לא יודע מה להגיד!זה ואו..''אמרתי וחיבקתי אותה חזק והיא ליטפה את גבי

''בואי...תצפי בי מקליט..''אמרתי והחזקתי את ידה ונכנסנו לאולפן

''היי אריק תוסיף גם את השיר הזה לאלבום''אמרתי והבאתי לו את הדף

''דיויד!'' רובין אמרה מיד ונישקתי אותה

''הוא שלי מעכשיו...''אמרתי לה והוצאתי לה לשון

''איך שתרצה..'' אריק אמר והלכתי לחדר הקלטה והתיישבתי על הכיסא החזקתי את המקרופון הבטתי ברובין והתחלתי לשיר.........

*יותר מאוחר*

''שני שירים זה מאוד נחמד..'' רובין אמרה בחיוך

''הקלטתי רק את הקול..זה ממש לא מוכן עדיין..אבל זה נשמע נחמד..טוב את באה לישון אצלי נכון?'' שאלתי בפאפי פייס

''לא...אני ישנה אצל ההורים היום, הם רוצים לראות אותי ויש להם הרבה שאלות..מחר בבוקר ניפגש אבל'' היא אמרה בחיוך ונאנחתי ונפרדתי ממנה.

נסעתי לבית שלי, כלכך הרבה זמן לא הייתי פה ואווו!!!!!!!!!!!!!!!

לא הספקתי לנוח על הספה והיה לי טלפון

''הלו?'' עניתי מותש, יום ארוך לחלוטין.

''אז אתם בעיר ואתם לא מספרים לי?'' שמעתי את קולה

''אבריל?!'' ציווחתי

''שלום גם לך!'' היא רטנה והתיישרתי על הספה

''יואו איזה קטע! כמה זמן לא דיברתי איתך?!'' שאלתי בהלהבות

''מספיק זמן כדי לדבר איתי עכשיו! מה קורה?'' היא שאלה

''מעולה, זה היה יום ארוך אבל מעולה...'' אמרתי

''רוצה להיפגש?'' היא שאלה

''אני עייף מת עכשיו...אפשר מחר בבוקר?'' שאלתי

''יש לנו הופעה מחר בבוקר, תבוא..יכניסו אותך בלי בעיה''היא אמרה

''אוקי...אני יהיה שם, לילה טוב'' אמרתי וניתקתי, זה בהחלט מרענן לדבר עם חברות טובות מפעם

**בבוקר**

אמרתי לרובין להיפגש איתי באיזה בית קפה שבו אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לאולם של ההופעה של אבריל, רובין עדיין לא ידעה כלום

''דיויד מה אנחנו עושים כאן?''רובין שאלה וחייכתי

''אני רוצה שתכירי ידידה טובה שלי''אמרתי לה בחיוך וניגשתי לשומר של המאחורי קלעים והוא הכניס אותי כי הוא מכיר אותי ונכנסנו לבפנים

''אנחנו בהופעה?'' היא שאלה והנהנתי ולפתע מישהו קפץ עליי

''דיויד!!'' שמעתי את קולה של אבריל הסתובבתי וחיבקתי אותה חזק

''התגעגעתי!'' שנינו אמרנו יחד ושוב התחבקנו

''אז מי זאת החברה שלך?'' אבריל שאלה

''זאת רובין...היא הבת זוג שלי והאמא של הילדים שלי'' אמרתי בחיוך חושף שיניים

''ילדים?!'' אבריל שאלה בהלם והתחלנו להסביר לה ונשארנו לצפות בהופעה שלה ואחרי שעתיים נפרדנו ממנה והסתובבנו בעיר שלנו

''מאמי אני צריכה ללכת לחצי שעה...איפה ניפגש?'' היא שאלה, חצי שעה? שתבוא לבית שלי

''בואי לכתובת הזאת..''אמרתי לה ונתתי לה את הכתובת של הבית שלי וניפרדנו

אוקי סידורים אחרונים...ללכת לקחת את הבגדים שעיצבתי..ולהגיע לבית שלי...לארגן שם קצת לבואה של רובין

אז נסעתי למקום שבו תפרו לי את הבגדים הם ביקשו ממני שמישהו ימדוד את זה ואם יש מקום לתיקון לפנות אלייהם אז עכשיו נשאר לי לסדר קצת את הבית, נו טוב..

הגעתי לבית שלי סידרתי קצת הוא יחסית היה מסודר בגלל שלא הייתי בו הרבה זמן הדלקתי כמה נרות וגנבתי לשכנה כמה פרחים מהעדנית ושמתי בקנקן

אחרי כמה דקות היו דפיקות בדלת, רובין יפה מתמיד עומדת לי בפתח הדלת.

''ברוך הבא לבית שלי..''אמרתי לה בחיוך רחב

''אומיייגד פה גר דיויד דרוזייה!!!!!!''היא צרחה כמו מעריצה והנדתי בראשי בזילזול והיא הסמיקה

''בואי אני יעשה לך סיור בבית..''אמרתי והתחלנו ללכת ברחבי הבית שהיא מתלהבת מכמעט כל דבר וצוחקת על זה שהיא בחיים לא חשבה שאני יצליח בחיים וכל מיני כאלה

ואז הגענו לחדר שינה, ה-חדר.

''וזה...זה החדר שינה..''אמרתי ונכנסנו לחדר, היא נגשה למיטה והרימה שימלת כלה

''זה מה שעיצבתי...אני רוצה שתמדדי אותה'' אמרתי לה והיא הצמידה את השימלה לגופה ונהדמה ממנה

''אני לא יפריע לך...אני יחכה לך למטה..'' אמרתי ורצתי למטה בדילוגים

החלפתי במהירות את הבגדים ולבשתי את החליפה שעיצבתי גם ודחפתי את הבגדים לתוך איזה ארון מתחת לטלויזיה, הפעלתי את המערכת על איזה דיסק שגנבתי פעם לפייר, הלב שלי כלכך דפק

אני חושב שזאת ההחלטה הכי חשובה בחיים שלי.

אני מתרגש

החזקתי ורד ביד..מאלה שגנבתי לשכנה והוצאתי את הקופסא מהכיס

''דיויד זה נראה מדהים!!'' רובין צעקה מלמעלה והתחילה לרדת

''דיויד מה..'' היא נראתה מופתעת וירדה לאט לאט במדרגות שאני מסתכל עלייה בחיוך ענקי

היא נראתה מדהים, כלכך נפלא, אפילו שהיא עם שיער קצר הפנים שלה נראות מדהים.

''את נראת כלכך..אין לי מה להגיד...מושלמת?'' אמרתי בהלם והגשתי לה את הורד, היא הסתכלה סביב ועליי

''מה כל זה?'' היא שאלה בחיוך ענקי

''רובי..''אמרתי בדרמתיות, הלב שלי דופק כלכך מהר כמו שהוא בחיים לא דפק!

ירדתי על ברכיי והוצאתי את הקופסא עם הטבעת שקניתי, עינייה נפתחו לרווחה

''אתה רציני?!'' היא שאלה בהלם

''רובין, מעבר לקטע הזה שאת נושאת איתך את הילדים שלי...את באמת שינית אותי..מהרגע שפגשתי אותך רציתי אותך..את פשוט הבחורה הכי מדהימה, מיוחדת, נואזת, מושלמת שאני יכולתי להכיר בחיי ואני בטוח בזה..את תרצי לבלות איתי את שארית חייך?'' שאלתי, הייתי כלכך לחוץ, אפ'חד לא יכול להבין עד כמה! הלב שלי עוד שניה קפץ מהגוף ורקד רומבה באמצע הסלון

''ללא צל של ספק'' היא ענתה בצרפתית, הקלה ענקית והרגשת הלחץ התמלאה בהרגשת אושר

קמתי מהריצפה ונישקתי אותה בלהט, היא בהחלט האישה של החיים שלי

היא פתחה את הקופסא וראתה את 2 הפתקים שלנו מעל הטבעת

''זאת המשימה האחרונה של שנינו..להתחתן אחד עם השני..עכשיו סופית עשינו את כל הרשימות''אמרתי לה וחיוכה התעצם

''אני אוהבת אותך דיויד דרוזייה!!'' היא צעקה לתקרה וחיבקתי אותה חזק, אבל לא חזק מידי בגלל התינוקות

''אנחנו מאורסים רובין! אנחנו עומדים להתחתן!'' אמרתי בהלם והיא נישקה אותי מאות פעמים על הפה וחיבקתי אותה שוב...ושוב.

אני דיויד דרוזייה אבא גאה ובעל לעתיד של בחורה מדהימה בשם רובין.

**מנקודת המבט של סבסטיאן**

ישבתי על הספסל, כובע על הראש שלי...כלכך הרבה זמן...כלכך הרבה חששות..לא הייתי צריך לבוא לפה בכלל...לא מאוחר מידי להתחרט!

קמתי מהספסל והעיניים שלו כוסו בידיי ידיים אחרות, מגע עדין ומלטף, מגע מוכר

''נחש מי זה?''

 

 

נכתב על ידי , 13/4/2010 22:27  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



9,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל'אין סודות בח'ברה' פאנפיק SP אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 'אין סודות בח'ברה' פאנפיק SP ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)