לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


'כמו תמיד' הסיפור הכי לא צפוי בישרא.

כינוי: 

בת: 16



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

פרק 30


היי..

כאן ליטל שמעלה לכם פרק ב3 דקות ל6 בבוקר

ישבתי וכתבתי לכם כל הלילה את הפרק אז אני מבקשת לכבד..

 

פרק 30

"אני ראשונה" אמרה רובין, לקחה את המנצח ואת הכושי שקופץ איתה, הם יורדים... היא צורחת מאושר.

אבל משהו פה לא בסדר, לא אמור להיות מנצח בכל הקטע הזה?

''תגיד..הם לא אמורים לפתוח כבר את המצנח?'' שאלתי את המדריך שלי

''זאת הבעיה, אתה לא קופץ לא משנה מה קורה!'' הוא אמר וניתק אותי מהחליפה שלו וקפץ אחרייהם

מה לעזאזל קורה שם!?

המדריך שלי הגיע אלייהם, רובין נופפה בידייה בבהלה, ראיתי שהוא החזיק אותם ופתח את המצנח שלו

''אוקי מעולה, אני אקפוץ איתך, בוא'' אמר כושי אחר וחיבר את החליפה שלו לחליפה שלי

''בשלוש...אחת שתים...'' הוא אמר וקפץ

''עאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא'' צרחתי בפחד, הוא אמר בשלוש!!!!אני לא שמעתי שלוש!!!!!!!

אחרי כמה דקות שהלב שלי דפק כמו לפני הופעה והוצאתי את כל הגרון שלי בצרחות אנחנו הגענו לקרקע

''אדמה!!!'' אמרתי ונישקתי את האדמה, פשוט נשכבתי עלייה ושיחקתי עם כמה עלים

רובין ישבה מכוסה בשמיכה ומקורבלת בעצמה ולא זזה

''רובין! דאגתי לך!!'' אמרתי לה מיד ורצתי אלייה, היא לא הגיבה ולא הסתכלה עליי

''בואי לא נעשה יותר משימות כל כך מפחידותת....''לחשתי וחיבקתי אותה, אבל היא לא זזה, למה היא לא זזה?!

''רובין מה יש לך?!?'' צעקתי

''למה היא לא זזה?!!? שהיא תזוז!!'' ציווחתי למדריכים

''היא קצת בהלם, היא תירגע בעוד כמה שעות או ימים'' אמר המדריך והלך, ימים!??!

''רובין תצאי מזה!!!!!!'' צעקתי

''אני כמעט מתתי...אני כמעט מתתי...''היא התחילה למלמל ולרעוד

''רובין תצאי מזה! את מדאיגה אותי!! דיי...'' אמרתי בפחד, היא לא דיברה איתי או הסתכלה עליי, רק רעדה ומילמלה שוב ושוב את זה

''אני כל כך מצטער על זה רובין!'' אמרתי ורובין הרימה את ראשה אליי, הבאתי לה כאפה ממש חזקה והיא סוף סוף יצאה מזה ומתוך רפלקס העיפה לי בוקס לפנים ועפתי אחורה ונפלתי על התחת

''דיויד?!'' היא צעקה בבהלה וניגשה אליי ועזרה לי לקום

''ואו..''אמרתי והחזקתי את העין

''אני מצטערת! פשוט אתה...ואני...סליחה!'' היא אמרה

''זה בסדר...תגידי יש לי סימן כלשהו?'' שאלתי והורדתי את היד

''יואו..'' היא פלטה נשכה את השפה התחתונה שלה והתחילה לצחוק, צחוק מתגלגל שלא נגמר

''מה?! מה קרה?!'' שאלתי בבהלה, העין שלי ממש כאבה

''העין שלך...ואו..''היא אמרה ונגעה לי בעין וזה כאב

''איה!!'' צעקתי והעפתי את ידה

''סליחה..פשוט..היא סגולה וענקית כזאת..'' היא אמרה

''מה?!'' שאלתי בהלם

''אני מצטערת...''היא אמרה בחוסר נעימות

''מראה! תביאי לי מראה!'' ציווחתי

''אממ..יש בתיק איפור שלך!'' היא אמרה בלחץ וניגשתי לדברים שלי ולקחתי מראה מהתיק איפור והסתכלתי על העין, היא הייתה נפוחה בקושי פתוחה ואדומה מאוד

''רובין!!תיראי אותי!!'' צעקתי בלחץ ונגעתי בעין בזהירות

''אני מצטערת, פשוט זה היה רפלקס..''היא אמרה בהיסוס

''אני מכוער!!'' צעקתי בבהלה

''אתה אפ'עם לא מכוער..'' היא אמרה וליטפה את פניי ונרגעתי ונישקתי אותה

''הבנים הולכים לצחוק עליי '' אמרתי באנחה

''הם לא..אל תדאג...בוא נחזור המקום הזה מפחיד אותי..''היא אמרה

''כן..עדיף..כמעט איבדתי אותך, חשבתי שאני מתחרפן..''אמרתי

''הווו..''היא אמרה ונישקה אותי

''אם הייתי מאבד אותך הייתי מאבד גם אותם..אני לא מוכן לזה'' אמרתי וליטפתי את הבטן שלה

''אני חיה, אל תדאג..'' היא אמרה והלכנו משם מחובקים

נסענו בחזרה למלון ונכנסתי לחדר של צ'אק, כולם היו שם

''פאק דיויד מה קרה לך?!'' פייר שאל והתפוצץ מצחוק, כמו כולם, הם פשוט צחקו בלי סוף, כולם בלי יוצא מן הכלל

''זה ניראה כלכך מצחיק'' ג'ף מלמל והחזיק את הבטן שלו

''דיי זה לא מצחיק, זה כואב...''אמרתי בעצב

''איך זה קרה לך?'' צ'אק שאל בחיוך רחב רק להסתכל עליי

''אני..אמ...פשוט..ו..'' גימגמתי, אם אני יגיד להם שבחורה גרמה לזה אני יאבד את הכבוד הגברי שלי

''אממ..נפלתי על הדילדו שלי..''סבסטיאן אמר בחיקוי שלי והם חזרו לצחוק

''אני הלכתי מכות!'' אמרתי במהירות והם שתקו, אני גמור

''אתה?'' שאל פייר

''כן...מישהו התחיל עם רובין..''אמרתי באלתור

''אז אמרת לו שאתה חבר שלה והוא פיצץ אותך מכות?'' שאל ג'ף והם שוב פרצו בצחוק

''לא..אני עמדתי על שלי והגנתי עלייה...'' אמרתי

''ואז הגיע השלב שהוא פיצץ אותך מכות?'' פייר שאל

''לא!! אני התחלתי עם זה! אפ'חד לא יתעסק עם החברה שלי! הבחור זה היה ענקי וממש שרירי ועכשיו הוא ניראה יותר גרוע ממני עכשיו..כל הפנים שלו היו דם!'' אמרתי ברצינות

''באמת?'' שאל סבסטיאן, הם נהפכו לרציניים לרגע

''כן!'' אמרתי ושילבתי את ידיי

''כל הכבוד..סוף סוף הוכחת שאתה גבר..''אמר פייר והיו דפיקות על הדלת, נגשתי לפתוח זאת הייתה רובין שהחזיקה שקית עם קרח ביד

''היי דיויד..אני מצטערת על הבוקס שהבאתי לך..'' היא אמרה

''ששששש!!!!'' אמרתי במהירות

''היא הבחור השרירי?'' פייר צעק ופרץ בצחוק, נו באמת!!!!!!

''מה?'' רובין שאלה בבילבול ולא היה ניתן לדבר עם הבנים מרוב שהם צחקו

''יואו זה גדול...''צ'אק מלמל והמשיך לצחוק, זה הולך להיות ארוך.....

ישבנו במטוס..ישבתי מקורבל עם רובין, מידי פעם הדיילת הביאה לי עוד קרח לשים על העין, היא קצת יותר התנפחה, איך בחורה יכולה לתת בוקס כל כך חזק? האם זילזלתי בכוח של רובין?

''אתה סולח לי?'' היא שאלה שוב

''בפעם המאה..כן..זאת הייתה אשמתי זה בסדר'' אמרתי לה בחיוך קטן

''טוב תמחק את המשימה הזאת מהמשימות..''היא אמרה והוצאתי את הדפים

''עשינו כבר המון אצלי, צריך לעשות עכשיו אצלך כמה, מה עם האלבום סולו?'' היא שאלה

''אני כותב אותו, זה קשה לי, גם נפשית..הבגידה בלהקה..''אמרתי והיא ליטפה את פניי

''והחוטיני?'' היא שאלה

''את זה אפשר לעשות...גם להופיע בחוטיני..'' אמרתי והסתכלתי בדף שלה

''גם בדף שלך יש משהו עם חוטיני..לקנות חוטיני..''אמרתי

''אז אנחנו נעשה 3 משימות של חוטיני'' היא אמרה בחיוך

''ממש מבצע חוטיני יש לנו פה'' אמרתי בגיחוך

''נקרא לזה מבצע ווג'י'' רובין הכריזה וצחקתי

''ווג'י זה לא מה שפייר כל הזמן עושה לצ'אק?'' שאלתי בגיחוך

''כניראה..ווג'י זה שמרימים את התחתון למעלה וזה נכנס לתחת, כמו חוטיני'' היא אמרה

''את גאון''אמרתי לה ונישקתי אותה

''אוקי, המלון בסדר, האנשים חביבים אבל אין לו מעריצים פה!!''פייר אמר

''מי לעזאזל חשב להגיע לאלג'יריה?'' צ'אק שאל

''כל הקטע זה לגוון ולהגיע למקומות חדשים'' אמנדה אמרה בחצי חיוך מתנצל

''אני מסכים איתה, מה אכפת לכם? ההופעות האלה כמו חזרה..וגם כמו ההופעות של פעם שהיינו אנחנו וחמש אנשים משועממים'' אמר ג'ף

''ג'ף צודק, זוכרים את ההופעה במקלט ההוא?'' שאל סבסטיאן

''איפה שהיה קיא על הקירות!!'' ציווחתי

''וואי זאת הייתה הופעה טובה! בין הראשונות שלנו..''אמר פייר

''איזה כיף היה? יאללה חוויה'' צ'אק הסכים

''כל הכבוד בנים, כזה מצב רוח אני אוהבת'' אמנדה אמרה ונצמדה לצ'אק בחצי חיבוק, זה רק אני או שכולם מרגישים טוב?

אשלי עברה לידינו, היא שידרה כזאת קרירות ועצבים שזה מלחיץ

''אשלי?'' שאלתי והיא המשיכה ללכת, כל המבטים הופנו אל אמנדה

''אני אלך לדבר איתה..''אמרה אמנדה והלכה מאיתנו

''הם עוד יחד?'' שאל סבסטיאן

''כן..''צ'אק אמר, הוא נראה מאוכזב?

*מנקודת המבט של אמנדה*

מה קרה לאשלי? הרבה זמן לא דיברתי איתה, גם במטוס לא ממש דיברנו..מה קורה איתה?

''אש?'' שאלתי בהיסוס ונכנסתי לחדר

''אני רוצה להתקלח אמנדה אם לא אכפת לך כמובן'' היא אמרה

''מה זאת אומרת? ברור שאין לי בעיה'' אמרתי בבילבול

''תודה על האישור'' היא אמרה ונכנסה לשירותים, מה לעזאזל?

חלצתי נעליים והחלפתי בגדים ליותר קלילים וישבתי על המיטה מחכה שהיא תצא והזמן עובר ועובר והיא לא יוצאת רבעק

''אשלי?'' שאלתי ודפקתי על הדלת של השירותים. ''את בסדר?'' הוספתי לשאול

''לא...''היא ענתה

''מה קרה?'' שאלתי בהיסוס והדלת נפתחה

''מה קרה לנו?'' היא שאלה מיד

''ל-למה את מתכוונת?'' שאלתי בהיסוס

''מה קרה לך? מה קרה לי? מה קרה לנו?''היא שאלה

''מה קרה?'' לא הבנתי מה היא רוצה למה היא מתכוונת

''התרחקנו'' היא אמרה

''אני יודעת..''אמרתי בשקט והיא התיישבה על המיטה

''לא הראת שזה מי יודע מה מפריע לך..''היא אמרה

''לא ידעתי איך, גם לא ידעתי למה זה קורה'' אמרתי

''למה זה קורה? פשוט הפסקת לאהוב אותי'' היא אמרה

''מה!? למה את חושבת שזה נכון?!'' שאלתי בהלם

''כי אני מרגישה!זה מה שאני מרגישה! את כבר לא מדברת איתי, לא ישנה איתי, לא מנשקת אותי, את מתנהגת כאילו מעולם לא היינו יחד!'' היא צעקה

''הייתי עסוקה לאחרונה!'' אמרתי להגנתי, היו לנו המון בעיות..

''בסדר אני יודע, דיויד מעדכן אותי בכל מה שאת לא טורחת כבר לספר לי ולמצוא זמן לספר לי אבל עדיין בלילה את יכולה לישון איתי! בטיסות לשבת לידי!'' היא אמרה

''אני לא חשבתי שזה מפריע לך, למה לא אמרת לי משהו? הייתי מתיישבת לידך וישנה איתך..''אמרתי

''אם היית רוצה באמת היית עושה את זה לבד, אני לא צריכה לבוא ולבקש מהבת זוג שלי לארח לי חברה ולדבר איתי'' היא אמרה

''אוי נו באמת אשלי..אני לא נימצאת נמצאת בחופשה כמו שאת! זאת העבודה שלי אני האמרגנית שלהם, זה לא מקצוע קל ולאחרונה היה לי המון עבודה!'' אמרתי בגילגול עיניים

''אני יודעת אבל את לא יכולה להגיד שלא היו רגעים שיכולת לדבר איתי ויכולת להשקיע בי קצת מהזמן היקר שלך'' היא אמרה

''נכון, אבל לא חשבתי על זה..''אמרתי בשקט

''ברור שלא חשבת על זה, השקעת את הזמן בצ'אק'' היא אמרה

''מה צ'אק מה?!?!'' צעקתי ונאנחתי

''מה צ'אק?! אמנדה תפקחי את העיניים! את מקרקרת סביבו כל היום! אני לא יכולה ליראות אותכם אבל מרגישים ששוב חזרתם להיות קרובים!'' היא אמרה

''הוא ידיד שלי! אז הוא לא רק עובד שלי! אז הוא גם ידיד שלי, סו וואט?! אני ממש לא מקרקרת סביבו!'' אמרתי בכעס

''הוא לא ידיד שלך אמנדה, הוא הרבה יותר בשבילך..כולם יודעים את זה, גם שהייתם בריב שמו לב עלייך שהוא חשוב לך! את בוגדת בי איתו נכון?'' היא שאלה

''אני לא בוגדת בך עם אפ'חד!'' צעקתי חוץ מערבי אלמוני אחד שאני בהריון ממנו כרגע ואני לא יודעת איך לספר לך את זה

''אם את לא בוגדת בי אז תסבירי לי מה כן קורה?! '' צעקה אשלי

''אולי אני בכלל לא לסבית?!'' צעקתי ואשלי שתקה

''אני כבר לא יודעת מי אני..'' אמרתי והתיישבתי על המיטה

''אז זה מה שהייתי בשבילך? תקופה מתחלפת? בילבול?'' אשלי שאלה בשקט

''אשלי גם את אהבת בנים לפני..את היית עם פייר..אהבת אותו...אולי שנינו בכל זאת לא כאלה..אולי זאת פשוט חיבה שהרגשנו אחת לשניה..''אמרתי

''אמנדה אני לא יודעת מה קורה אצלך בלב אבל אני בטוחה ביותר מידי אחוזים שאני אוהבת אותך'' היא אמרה

''גם אני אוהבת אותך..אבל אולי אנחנו לא רק אוהבות מין אחד...אולי אנחנו..את יודעת'' אמרתי

''דו? ביסקסואליות? זאת גם אפשרות..אבל זה לא משנה את העובדה שהאהבה שלך אליי פסקה וחזרה אל האקס שלך'' היא אמרה והתיישבה לידי

''זה לא נכון אשלי, אני עדיין אוהבת אותך כמו פעם...''אמרתי בשקט

''אבלל..''היא חיכתה לזה

''אבל יכול להיות שעדיין לא מיציתי את הקשר עם צ'אק עד הסוף, יכול להיות שבגלל שלא גמרנו את זה כל כך יפה זה עדיין קשה לי..''אמרתי

''אז תהיו יחד...תחזרי אליו'' היא אמרה

''אני לא רוצה..ואני גם לא יכולה..אסור לנו'' אמרתי

''אמנדה אם ההפקה הייתה מרשה לכם להיות יחד עכשיו..אחרי כל מה שקרה, מה את היית מחליטה?'' היא שאלה ברצינות וחשבתי מעט

''נישארת איתך, צ'אק פרק בעבר'' אמרתי וליטפתי את פנייה

''את אוהבת אותי?'' היא שאלה

''כמו שאת לא יכולה לתאר'' אמרתי

''גם אני אוהבת אותך'' היא אמרה ונישקתי אותה, הנשיקה נהפכה ללוהטת, הרבה זמן לא התנשקנו הרבה זמן לא חשתי אותה, אני באמת אוהבת אותה

נשכבתי אחורה על המיטה והשכבתי אותה עליי

''כמה זמן יש לך?'' אשלי שאלה, היא חושבת על אותו דבר כמוני

''יש לנו מספיק זמן'' אמרתי והמשכתי לנשק אותה בחזרה משכתי ממנה את החולצה ונישקתי את צווארה

''כמה זמן לא עשינו את זה?'' היא שאלה בזמן שאני פותחת לה את המכנס ג'ינס שלבשה

''מספיק זמן כדי לעשות את זה עכשיו'' אמרתי והתהפכנו

''אני אוהבת אותך..''לחשתי לה

''אני יותר'' היא ענתה והורדתי את תחתוני המשי שלה.....

*מנקודת המבט של דיויד*

הסתובבנו בעיר הזאת, אנשים לא מכירים אותנו וזה כיף

''שלב ראשון בתוכנית ווג'י'' רובין אמרה והצביעה על חנות תחתונים

''זה תחתונים של ערבים'' אמרתי בעצב

''דיי להיות גזעני...בוא'' היא אמרה ומשכה אותי לתוך החנות

''שלום יש להם תחתוני חוטיני?'' רובין שאלה את המוכרת בחיוך

''מה?'' היא שאלה באנגלית מגמגמת

''חוטיני...התחתונים עם החוט..'' רובין אמרה וניסתה להסביר לה, המוכרת הנהנה הראשה והובילה אותנו למדף מסויים שהיו בו חוטינים

''קול! בדיוק ככה דמיינתי את החוטיני שלי!'' אמרתי והרמתי חוטיני כסוף

''אני יכולה ללבוש את זה..''רובין אמרה והרימה חוטיני ורוד חצי שקוף ודק

''גאדד אני יכול לדמיין אותך לבושה רק בזה..''אמרתי בחיוך חרמן

''תמשיך לחלום..''היא אמרה והלכה לקופה ושילמנו על 2 הפריטים

אוקי היא סיימה את המשימה שלה ואני צריך לבצע את המשימה שלי

''סיימנו שלב אחד בתוכנית ווג'י'' רובין הכריזה וצחקתי

''עכשיו אני צריך להופיע עם החוטיני הזה'' אמרתי והרמתי את השקית שלי

''ולקחת לפייר את שלו, אתה יודע איפה הוא?'' היא שאלה ונכנסנו למלון

''ברור, היו לנו המון שיחות עליו'' אמרתי

''מה כלכך מיוחד בו?'' היא שאלה

''את תגלי שאני יביא אותו..'' אמרתי ועלינו למעלה

''אוקי הוא צריך להיות במזוודה של פייר, יש שם פתח מיוחד'' אמרתי בזמן שהיד שלי בתוך המזוודה, רובין שמרה על הדלת שאפ'חד לא יכנס לחדר שלי ושל פייר

''וואלה..''אמרתי באיטלקית והוצאתי את החוטיני

''זה החוטיני?'' היא שאלה ונהנהתי חזק

''זה בסך הכל חוטיני מנומר, מה מיוחד בו?'' היא שאלה, הורדתי את המכנסיים והבוקסר ולבשתי אותו

''הבנת?'' שאלתי והיא נעצה מבטים בחוטיני

''או כן, מאוווווווווד'' היא אמרה וקפצה עליי ונפלנו על המיטה...

''איפה דיויד?!''שמעתי את הבנים שואלים אחד את השני הסתכלתי על גופי, הייתי עם חוטיני בלבד וחלוק מעליי

''אני כאן..''אמרתי ויצאתי משירותים

''איפה היית?! צריך לעלות!'' צעקה אמנדה

''הייתי עם עצמי..''אמרתי

''מה אתה לובש?!'' פייר שאל בחיוך

''אתם תגלו..''אמרתי ורצנו לבמה

''ערב טוב אלג'יריה!''פייר צעק והורדתי את החלוק, הקהל היה בהלםם, הבנים לא פחות, רק רובין ישבה וצחקה

אני חושב שההופעה עברה מעולה, המעריצים לא היו מעריצים אבל נהנו מההופעה, מעודד

*מנקודת המבט של צ'אק*

ירדנו מהבמה והלכנו לחדר הלבשה

''גאדדד אני גמור מעייפות..''אמרתי ובאתי להתיישב על הספה ודיויד בדיוק התיישב ונפלתי עליו והם צחקו

''סורי..''דיויד אמר בחיוך ציני

''אל תגיד לי סורי! אני התכוונתי לשבת!'' צעקתי

''גם אני רציתי לשבת!'' דיויד אמר בחווצפה

''כן אבל כולם ראו שאני התכוונתי לשבת על הכיסא הזה!'' צעקתי

''ואו מה יש לך?! אז לקחתי לך את הכיסא..'' דיויד אמר

''אל תדבר איתי בטון המתנשא הזה! אני אחרי הופעה, השרירים שלי תפוסים לחלוטין ואני באתי לשבת!'' צעקתי

''צ'אק תפסיק לצעוק..''פייר התערב

''אל תתערב!'' צעקתי על פייר

''צ'אק תירגע ומיד! אני לא לקחתי לך את המקום כדי שתתעצבן! ראיתי כיסא רציתי לשבת!'' דיויד צעק

''אבל אתה יודע שאני צריך לשבת אחרי הופעה!'' צעקתי

''ח'ברה אם אתם רוצים לריב תריבו בחוץ, גם אנחנו אחרי הופעה'' סבסטיאן אמר

''בוא!'' אמרתי ומשכתי את דיויד מהחדר

''תשחרר אותי!'' הוא צעק והמשכתי ללכת

''מה?! יש ?! לך?!'' הוא צעק ומשך את ידו

''למה עשית את זה?! בכוונה רצית לעצבן אותי?!''צעקתי

''צ'אק מה יש לך?! מה אתה במחזור?!'' דיויד צעק

''תסתום!'' צעקתי

''צ'אק אתה לא תשתיק אותי! אתה מוכן להסביר לי מה יש לך?! מה קרה?! רבת עם אמנדה?!'' הוא צעק

''אל! תערב את אמנדה!'' צעקתי

''לא לערב את אמנדה!? אז זה כן קשור בה?! באת לשחרר עליי ת'כעסים שלך?!'' הוא צעק

''איך הגעת לאמנדה?! את מוכן להוציא אותה מהשיחה?!'' צעקתי

''שיחה?! שיחה צ'אק?! אתה רק צועק עליי בלי סיבה נראת לעין! כניראה שרבת עם אמנדה ובאת לשחרר עליי'' הוא צעק

''אני לא דיברתי עם אמנדה בכלל!אל תערב אותה!'' אמרתי בכעס

''אתה עדיין מאוהב בה! נכון!? זה הקטע?!'' דיויד שאל

''לא! ממש לא! כבר שכחתי ממנה ממזמן! מאז המקרה עם ניקול שכחתי ממנה!'' אמרתי

''ניקול?! הייתה לך עוד מישהי שלא סיפרת לנו עלייה?!'' דיויד צעק

''מה!? לא!'' צעקתי, הוא לא יודע על ניקול! שיט..

''אז מי זאת ניקול?!' הוא שאל ושילב את ידיו

''הבת שלי!'' צעקתי

''הבת שלי..'' אמרתי שוב בשקט

''הבת שלך? אבל לא הייתה לך בת..''הוא אמר בבילבול, הכל נרגע לפתע

''נכון..כי אמנדה הפילה אותה..זאת הייתה אמורה להיות הבת שלי'' אמרתי

''ניקול זה שם מאוד נחמד..''הוא אמר

''אני יודע, גם אני אהבתי אותו..''אמרתי בעצב

''מצטער שצעקתי עלייך..אני לא יודע אפילו למה התחרפנתי..'' הוספתי

''זה בסדר..אממ מצטער על הבת שלך..''דיויד אמר והנהנתי קלות בראשי וחזרנו לחדר של הלהקה

''חזרתם נורמאלים?'' אמנדה שאלה והנהנו

''מעולה''

ישבנו בלובי, כולנו אחרי מקלחת חוץ מפייר שעלה להתקלח

לפתע שמענו: ''מי! נגע! לי! ב-חוטיני?!?!?!?!!?!?!?!!?!''

''אופס..''

נכתב על ידי , 30/3/2010 05:57  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 29


הוהוהוהוההוו

אחרי מה שקרה בפרק הקודם

הינה עוד פרק

מוכנים לעוד פרק?!

אז תגידוו... כן כן קפטן!

הוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

בתוך באננס הוא חי לו

בובספוג, כן כן!

כך לחיות הייתם רוצים?

בובספוג כן כן!

השליכו חכה אל הדגים

בובספוג כן כן!

בובספוג המרובע בובספוג המבורבע הוא ספוג מרובעעעעעעעעעעעעעעעעע.......

טוטוטוטוטו ! D:::

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על ריצפת השירותים היא ישבה... ואני שומע בדבריה שהיא בהריון. מחבק אותה ומלטף את שערה.

לעזאזל צ'אק, תטפל בעצמך. היא אמרה לך שהיא עקרה. האם היא שיקרה?

"את אמרת שאת לא תוכלי להיכנס להריון שוב אמנדה, את שיקרת לי בשביל שאני אסלח לך?" שאלתי אותה, והיא לא יודעת אם לחייך או לבכות.

"את בגדת באשלי, אמנדה. זה לא צחוק, עם גבר ערבי שכבת רק בשביל הנחמה? כנראה שאת לא אישה חזקה כמו בתדמית שבנית לעצמך"

היא חייכה, וככל שחייכה יותר בכתה יותר.

"את לא צריכה לבכות נו, מצטער. רק תפסיקי לבכות, בבקשה, נו" אמרתי לה בחוסר סבלנות, לא יכול לראות אנשים בוכים.

"מה יש לך? נהיית בנאדם מגעיל" אמרה "אפילו לבכות אתה לא נותן?"

"אוי שתקי. טוב, מה את הולכת לעשות?" שאלתי "תעשי אולטארקקוד?"

"אולטרה סאונד, ואנחנו באפריקה!" אמרה

"צודקת, בשנייה שנעזוב את אפריקה איפה נהיה?" שאלתי

"קנדה שוב" אמרה וחייכה "ברגע שנחזור אני אעשה בדיקה" אמרה, אחרי שהיא עשתה את הבדיקה הראשונה כבר הלכנו לישון, מחר הופעה.

מחר טסים לאתיופיה, או רגע... טסים לילה!!

"לא הולכים לישון, טיסת לילה" אמרתי לה, הערנו את כולם...

"מה למה אתה ער?" שאל פייר שחיבק את דיוויד ופיהק.

"אסור להיות ער?" שאלתי, לקחנו את הדברים שלי, עפנו לשדה תעופה...

"יאללה מרוקו!!" אמר דיוויד

"דיוויד... טסים לאתיופיה."  אמרה לו אמנדה, הוא עיקם פרצוף. "איפה שיש כושים?"

"כן דיוויד" אמר סאב

"אני רוצה לשבת ליד סאב בטיסה." אמר דיוויד.

עלינו את המטוס חסר תקציב, בלי אוכל בלי כלום מזל שיש שירותים להזדיין בהם, כי זה מה שאנחנו עושים ברוב הטיסות.

*נקודת מבטו של דיוויד*

"סאב, כמה זמן עבר?" שאלתי, כמה זמן עבר מהכלא... חודש.

"חודש, אולי יותר..." אמר

"תתגבר, עדיין יש לך את מקס. יש לך אותנו, ואת הבנות שיעזרו לך. תמשיך הלאה..." אמרתי לו, והוא באמת הקשיב, הוא מתגעגע.

"מאותו יום בבית חולים שהרגשתי את הפרופסור. מאותו יום שהתחבקנו. הבנתי שהיא האישה של החיים שלי, שאיתה אני אתחתן.."

"בסוף יצאת ביסקסואל" השלמתי אותו ודי צחקנו. "אני חייב לשאול" אמרתי

"תשאל, הכול" אמר

"שכבתם?" שאלתי

"שלשתינו? ברור שכן, אפילו כמה פעמים. אבל תמיד את זה שקצת בצד. פעם זה היה אני, בהתחלה מקס... ויום אחד שאני מקס ונשארנו בבית, גם שכבנו."

הוא סיפר, וסיפר.. פרק אצלי הכול. אחרי הכול, הוא ישתחרר... כמו פסיכולוג.

*נקודת מבטה של אמנדה*

ימים קשים, מאוד קשים. אני לא מסוגלת לעמוד בזה, למרות שבדבר אחד ניפטרתי. להסתכל באשלי בעיניים ולשקר לה יום יום.

"תקשיבו, בואו לסאונד צ'ק עכשיו... יש לכם הופעת צהריים" אמרתי, הלכנו, סאונד צ'ק די יבש, אין מעריצי קרו. לא נורא.

הלכנו אל מאחורי הקלעים, לא הרבה אנשים... בכלל לא. מסכנים. הם עלו אל הבמה וההופעה מתחילה.

הם צעקו באנגלית "מה קורה אתיופיס?!" אף אחד לא עונה, הם לא יודעים אנגלית. פאדיחה.

אנחנו בעיירה לא ידועה, באבבס או משהו כזה.

ההופעה המשיכה בלי קטעי מעבר, הם ניסו כמה שיכלו. אבל אי אפשר, קשה להופיע כאן. בלי המעריצים. מה אנחנו עושים פה? בסדר, עוד מעט קנדה. עוד מעט. עוד שבוע וחצי... אולי יותר.

הפרשי שעות ענקיים.

בערב, הלכנו אל מדורה, זה הבילוי שלהם... היו שם כמה חסונים.

"צ'אק, יש להם זין כמו שלך" אמרתי וכולם צחקנו עליו...

"נכון!" אמר סאב

"היי, הוא לא לבד" אמר דיוויד בחיוך

"דיויד יש לך קטן" אמר פייר "אבל אני עדיין אוהב אותו"

"קבל תיקון" ענה לו, הוריד את מסכניו ולענינו נגלה איבר מין... גדול.... כמו של צ'אק פחות או יותר.

"דיוויד זה, ממ.. גדול" אמרנו סאב ואני לדיוויד.

"שיט. לא ראיתם את זה עכשיו זה תמיד היה אצלי, לא עשיתי שום הגדלה ביפן! שכחו מזה!" אמר דיוויד בלחץ. אוי דביל כזה שעוד לא ברא השטן.

*נקודת מבטו של סאב*

דיויד צודק, כ'כ. בואו נעשה משהו...הלכתי אל אחד הגברים שם, שהיה רק עם תחתונים...

"הלו" אמרתי לו

"הלו" אמר והסתכל עליי, במבט רומנטי. זה הולך לקרות ולפנים.

"כאן! כאן!" צעקתי באנגלית עילגת שהוא יוכל לשמוע ולהבין. הלכנו אל האוהלים.... תלשתי ממנו את בגדיו והוא הוריד את בגדיי.... התכופפתי אל איבד מינו השחום הכנסתי אותו אל פי, הוא הסתכל עליי מוזר... וגופו התקשה כאילו מתנגד,

"אל תפחד.." אמרתי לו, התחלתי לקק את איבר מינו הזקוף, גדול, כמו חייל עומד. הוצאתי והכנסתי אל פי בהנאה רבה, לא ירדתי למישהו שיש לו כל כך גדול.

הוא גמר בפי, ואני בולע את זה.

הוא הסתובב ונכנסתי אליו, רק אני גונח, הוא לא גונח לא כלום.

לא גמרתי אפילו...

הוא נכנס בי בכל הכח, שנינו גונחים בהנאה... כל כך משחררר שאחרי כל כך הרבה זמן שלא עשיתי את זה עם גבר.

גמרתי, והוא גמר אחרי, בתוכי.

*נקודת מבטו של דיוויד*

ישבתי באכסנייה, עם דף ועט... המחברת שירים כבר מלאה. התחלתי לצייר, שמלת כלה... ולידה גם חליפה שחורה, עם פסים מחוייטים. שמלה יפה, מחשוף איקס מאחורה... יפהפה.

יש לי משימה כזאת לעצב בגד נכון?

מתי כבר יצא לי ללכת עם שמלת כלה?

עזבתי את זה בצד, התחלתי לצייר עוד ועוד... מלא בגדים. ויוצא לי די טוב.

לקחתי את המחשב של צ'אק, של אפל. שתמיד יש לנו אחד כזה. עם מחברת השירים עבדתי שם על לחן. לחן קיצבי וטוב שמחרר את כל החושים, התחלתי לשיר את השירים שכתבתי, למצוא להם את הלחן המתאים.

השעות עברו... כולם כבר באו לישון. סגרתי את הכל, ישנתי איתם..

בבוקר, אני ורובין הלכנו אל איפה שצונחים חופשי... אני חושב, שזה התחיל מפה. הם אוהבים את זה.

"על החיים ועל המוות" אמרה לי , עשו לנו הסברה קטנה ולקחו אותנו אל המטוס.

הגענו לנקודה גבוה מספיק בשביל לקפוץ.

"אני ראשונה" אמרה רובין, לקחה את המנצח ואת הכושי שקופץ איתה, הם יורדים... היא צורחת מאושר.

אבל משהו פה לא בסדר, לא אמור להיות מנצח בכל הקטע הזה?

 

 

 

 

הינה הינה הינה פרק!%$#

הוו הוווו ^^^ הינה הינה פרק!

הווהוווהוו%%%

נכתב על ידי , 26/3/2010 17:39  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל'אין סודות בח'ברה' פאנפיק SP אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 'אין סודות בח'ברה' פאנפיק SP ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)