שלומות,
אם אתם קוראים דף זה סימן שהגעתם לבלוג שלי .
אממ,קצת על עצמי ....
קוראים לי רונה ואני בת 16 וחצי[מחר]
אממ,פתחתי תבלוג הזה כי לכתוב פתקים בפייסבוק זה דיי דפוק
וגם כי יש להורים שלי פייסבוק[אייכ ..]
אז אני אוהבת תצבע כחול סגול אדום ושחור XD
אני שומעת רוק ומאטל וגם סקרימו
אנשים חושבים שאני אימואית,שעד מלפני 4 שנים בערך,לא ידעתי מה זה אומר ...
כל התיאור הזה שהוא שאימו הוא בדרך-כלל בנאדם ביישן ולא מדבר הרבה ושומע את כל הסקרימו
ואין לו הרבה ביטחון עצמי וכל מיני
וזה היה תחילת כיתה ז'[עכשיו אני עולה לי"א] ומי שכבר עבר חטיבת ביינים או שכבר עולה ל ח' או ט'
מבין שאנשים פשוט מחפשים משהו שיגדיר אותם,יש את הפאקצות עם המזרחית
הערסים עם הקללות והאיומים שרודפים אחרי כל אחד שלא מסכים איתם
והקבוצות הקטנות יותר : החנונים[במובן של התלמידים המעולים,לא במובן מעליב] , השקטים שלא מדברים
ואולי אפילו תראו,דבר נדיר אנשים ששומעים יום שלם מוזיקה של צעקות ומשהו שהוא לא מזרחית באוזניות
לא מתקשרים הרבה עם הסביבה וכולם חושבים שהם בכת השטן או רוצחים חתולים להעביר את הזמן
ואני,לצערי או לשמחתי, חלק מהאנשים האלה שכולם קוראים להם "אימו" ו"פריק".
למה פתחתי ת'בלוג ?!
אממ,פתחתי תבלוג בגלל שהרגשתי שלפעמים פשוט להיות על המיטה עם האוזניות וספר
או לשבת מדוכאת ליד המחשב זה לא עוזר כל-כך
אני צריכה מקלט כזה,שאני יספר קצת על הבעיות שלי גם
בלי שאחרים יתערבו לי במילים או יספרו משהו אחר ולא יקשיבו לי
מצידי אפילו שלא יהיו קוראים,רק ההרגשה שהכל בחוץ שזה לא נשמר בבטן יותר
ההרגשה הזאות ... שלא רק אני יודעת ,לשם זה פתחתי תבלוג.
נ.ב
אם יש פה בלוגרים וותיקים יותר,אני ישמח לעצות או תגובות
אפילו מכל אחד,כל דבר שיעזור לי בטיפוח הבלוג והצרות בחיים
ועוד משהו...
הכל פה יהיה אמיתי,יהיה סיפורים על עישון ואלכוהול[אבל בלי הסקס,כי אני בתולה]
אז למי שזה לא מתאים,ואני דיי רצינית,יכול לא לקרוא .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: