הקפות ביער

איזה קור.
בחדר התנור דולק ובכל זאת עולה אד מהפה שלי כשאני עושה "הה".
מעניין כמה פוסטים נכתבים ברגע זה ממש שזה בערך הנושא שלהם.
כולם בבית אני מתארת לעצמי. אבל אולי אין הרבה אנשים כמוני שבוחרים לבלות את הסערה בבית לבד.
[טוב, אולי בוחרים זה הגזמה.]
ברדיו יש מוזיקה נעימה, בצק ללחם תופח לאיטו ואני במעברים בין ללוש בצק וללוש חימר.
כשכל כך קר אני משתדלת לאפות, התנור מחמם עוד קצת את הבית.
קצת קשה לעבוד על האבניים כשהידיים רועדות אז אני עושה הרבה הפסקות התחממות.
אני לובשת מיליון שכבות כולל גרביים עבות וחותלות (להיט הסטרי).
זה עתה אכלתי קערת דייסה טעימה ומחממת ביותר.
שבת בבוקר.
ולסיכום- מאוד, מאוד נעים לי ולא הייתי משנה שום דבר.
אז רציתי לצלם את הרגע הזה.

(כאן היתה באה תמונה של הקערה עם הבצק התופח שעומדת ליד התנור סלילים המופלא שצמוד לאבניים עם כל הבוץ של החימר, אם היה לי כוח להתחיל עם המצלמה עכשיו. עדיין נראה לי שצילמתי את הרגע.)