קואלה בחומוס

טאבולה ואביה קפצו לבקר (ממש קפיצה קטנה, זו בטיסה וזה בנסיעה) והביאו עמם שפע של מנחות. 

זו באה איתי לחוף הים, צפתה איתי במיטב הקאלט הישראלי*, ובישלה מעדנים.

וזה שיעשע את האפרוחית ("היא דורסת אותי עם העגלה, וזה נורא מצחיק אותה משום מה"), והביא גם שלל ספרים.

בין השאר, האסופה "שרשרת זהב" מקבצת שירי ילדים נפלאים שאהבתי בתור ילדה, מאויירים בציורים עשירים, ומספרת גם על המשוררים.

"מה עושות האיילות", "מקהלה עליזה", "בובה זהבה" - מאד שמחתי להכיר אותן לאפרוחית.

את "כובע קסמים" בביצועה של ריטה שמחתי להכיר בעצמי.

כתוצאה מטראומת ילדותי-שלי, חיפשתי דרך חיובית לקרב את האפרוחית שלי לשפה שלי.  במקום לחץ ואיומים (שהיו מנת חלקי), חשבתי לי שספר מאויר ושירים מוקלטים יעשו עבודה טובה יותר.  ואכן, משאירגנתי את כל השירים הללו על דיסק, והושבתי את האפרוחית על הספה, וגיליתי שספר ושיר ביחד מרתקים אותה למשך חמש דקות שלמות.

ובמיוחד אוהבת האפרוחית את הזברה והפיג'מה.  אמנם, אני שרה לה את השיר הזה מדי אמבטיה מאז היתה בת שבוע, אבל כנראה משינה חוננו ביכולת זימרה טובה משלי.

אלא מאי, מילות השיר מתפרשות קצת אחרת אצל האפרוחית.

ועוד אפרוחית קצרצר - כל ילדה קטנה רוצה בית קטן משל עצמה.

והנה בת-דודה של האפרוחית כבר גדולה מדי (8) בשביל הבית הזה, אז הוא עבר אלינו.

אפרוחית חנכה את הבית בשבע הקפות מסורתיות.

לבי עם צופה מהצד המקסימה, שסוף-סוף דברים התחילו ללכת לקראתה, ומצאה עבודה חדשה כלבבה, והרגל כבר החלימה למדי, ועכשיו... בנה נפצע ואני כולי תקווה שיחלים מהר.

שולחת לך אהבה, צופה.

וכל הכבוד לחגית שאירגנה לצופה מתנה ישראבלוגית.

ולמי שלא מכיר אותה, אז כדאי.

לחלק מקוראי, הכותרת הזו אולי נראית טיפשית במקרה הטוב, או לעג לרש במקרה הרע.  הרי אמהות טריות (או משומשות, כמוני), אינן זקוקות לדרך להירדם.  כל מה שהן צריכות זו הזדמנות.

ההזדמנות יכולה לבוא בצורת לילה, שיעור יוגה, או משענת לראש למשך יותר משלוש שניות.

אלא מאי, לעיתים זוכה האם המשומשת-במצב-טוב (כמוני) להשתרע במיטתה לצורך שנת לילה עריבה.  הערב - צעיר.  המיטה - מוצעת.  הבעל - לא מציק.   ואכן, השינה באה ומרפה את האיברים, מאבכת את החלומות, משקמת את הכוחות...

ואז קורה משהו.

למשל, המוצץ תועה לו ממחוזות לוע העוללה, או כלב טורדני בקצה הרחוב נושא קולו, או הבעל מגיע למיטה ומתחיל להציק.

והאם, כבר במצב פחות טוב, מתפנה לטפל באירוע.  משיבה מוצץ לגבולו, אוטמת אוזנים בכרית ספייר, או בועטת בבעל במקום אסטרטגי, כדי שיחשוב פעמים לפני שהוא מציק בפעם הבאה.

אבל אז, מוחה של האם הזו נכנס להילוך, והשינה - בורחת.

ולהכעיס, ככל שמתעקשים יותר לישון, מתקשים יותר להירדם.

להפתעתי, שמעתי מכמה אמהות סיפורים דומים.  הן ישנות, מחדשות כוחות, והנה תוך שעתיים-שלוש קורה משהו, מעיר אותן, והן לא מסוגלות לחזור ולהירדם.

לפני כמה ימים סיפר לי חבר על הדרך שלו לחזור להירדם.  ניסיתי כמה פעמים וזה עבד יפה, אז חשבתי להפיץ.

סופרים ממאה אחורנית.  אבל לא כל מספר - אלא כל מספר שלישי.

כלומר- 

מאה, תשעים ושבע, תשעים וארבע, וכו'.

המוח מועסק מבלי רשות לברוח למחוזות ערים, ומשועמם מספיק כדי לחזור ולשקוע בשינה.

לילה טוב.