צעדים ראשונים.

אוךך זה כל כך חרא ..

דווקא ביום של ערד, שחיכיתי לו כל כך הרבה, דווקא ביום הזה, אני חולה. את קולטים מה זה ?! מלא זמן כבר חיכיתי לזה. יעל הייתה צריכה לספר לי משהו חשוב, שחר צריכה לספר לי על הטיול והכל נדפק. פשוט נדפק.

בבוקר קמתי בשש. היו לי כאלה כאבי בטן שלא יכלתי לישון. בהתחלה חשבתי שזה בשלל המחזור כי אני אמורה לקבל כבר. אבל זה היה כואב מדיי. גם כשהלכתי ללמד היום בבוקר. פשוט לא הייתי מסוגלת להמשיך. הרגשתי כל כך רע שאני לא יכולה להשאר שם. הייתה לי בחילה נוראית ולא רציתי להקיא אצלם. אז באמצע השיעור ביקשתי סליחה ובאתי ללכת כי לא הרגשתי טוב. הייתה לי סחרחורת נוראית לא יכלתי להתרכז במשהו אחד. הבטן כאבה. הרגליים לא החזיקו אותי יותר. הייתי חיוורת כמו הקיר שמאחורי. וישר התיישבתי שוב על כיסא. כמובן שאלה (האמא של הילדה שאני מלמדת) נבהלה ומהר נתנה לי מים עם קרח. שתיתי קצת ומיהרתי החוצה. רציתי רק הבייתה. אחרי זה ברחוב אלה אמרה לי שאריק יסיע אותי הבייתה- האבא של הילדה (שזה שתי דקות שלא יכלתי ללכת אותם) ישר נפלתי על הרצפה. לא יכלתי להחזיק את עצמי יותר. אחרי זה הוא הכניס אותי הבייתה ואמר שאני לא במצב לחזור ככה הבייתה ושאני אנוח קצת. נחתי רבע שעה, שתיתי, והרגשתי יותר טוב. אחרי זה חזרתי הבייתה. שחזרתי הבייתה הכנתי את התיק לערד. הרגשתי יותר טוב ורציתי ללכת. אבל אחרי זה שהלכתי קודם שכחתי את הטייפ ואחרי זה פיספסנו את האוטובוס. בשניות. אז הבנתי שאני לא צריכה ללכת. זה היה סימן ואני מאמינה בזה. המחלה האוטובוס הטייפ הנפילה הבקשות של אמא שלי לא ללכת היו לי מספיק ברורים שאני לא צריכה להיות שם. אז עליתי הבייתה וזהו. עכשיו אני עייפה וחלשה ויש לי מלא מלא מלא סחרחורות אאווךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

כמה מעעצצבבןןןןןןןןןןןןןןן כמה דדפפוווווקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

שוננאאתת להיות חולהה שששווננאאתת אתת זהה !!

אני מקווה שמחר זה יעבור ואני ארגיש יותר טוב, ככה לפחות אני אוכל ללכת לגליה שלי שחוזרת מברצלונה.

טוב אני הלכתי לרחם על עצמי עוד קצת. ביי