שלום חברים יקרים אני עומדת בפניי הפלה מספר 5 בגיל 28.5 שלי ומבינה שהאלצייהמר היא מחלה קשה שלא קשורה אליי אבל לאחרונה גיליתי על עצמי דברים שאילולא התצלומים לא הייתי יודעת שכבר חוויתי, הבנתי וכבר ידעתי מלפני עשור+. אני שותה הרבה תה נענע, זורקת את כל העלים עם הרבה סוכר במים חמים ומערבבת. והטעם? עשיר. כבר לא בא לי נס. אני מעשנת הרבה סיגריות, בין 20 ל- 30 ביום. הרבה אומרים לי שזה כלום. זה רגע לפני שאני מפסיקה לעשן אותם, רוצים לדעת איך? יש לי שיטה שעובדת, הצלחתי להגמל בה מאלכוהול, תרופות, סמים, סיגריות, אוכל מזיק ומחשבות לא סדירות. אני מעשנת סיגריות בערימות כי אין לי אמצע, לא רק בהן, בכלום. אין איזון. זו התמסרות טוטאלית ואני מקנאה במי שמצליח לעשן כמות נורמלית אבל בזה אין לי שליטה עצמית כמו בכל התמכרות אחרת שהייתה לי או שיש לי. השיטה? 3 ימים פנויים שבהם אני מסתגרת בבית, במיטה. מהרגע שאני פותחת עין - מכחישה כל קשר להתמכרות. ורואה מיליון סרטונים על כמה ההתמכרות מזיקה וככה אני מגעילה את עצמי במשך כל ה- 3 ימים. אחריי 3 ימים אני ממשיכה את חיי כרגיל ולא מסתכלת יותר אחורה. טיפים: 1. ההתמכרות שלי, כבר לא מוכרים אותה. 2. טוב לי יותר ככה, מעדיפה לספור את הימים שאני מבריאה מאשר את הימים שאני כבר לא חולה בהתמכרות - להתאהב בתהליך ולרצות אותו. 3. היה טוב - טוב שהיה - ולא צריך לחפור יותר בנושא, זה לא מגניב. 4. לא להמנע ממקומות שיש בהם את ההתמכרות שלי. להסתכל לפחד בעיניים, זה מחשל מהר יותר ועם הזמן רואים את ההרגלים שכבר לא קיימים בבוז. זה חלק מהתהליך, לזלזל בזה ולהגעל שיש מי שלא בחר כמוך.
וזהו, זה פשוט. מקווה שעזרתי ל- 0 קוראים שלי פה, שטיפות מוח אפשר לעשות לבד בכל עת ואלו היו הנקודות מפתח וזה כמובן עובד בכל הרגל קקה שרוצים להפסיק.
מאחלת לעצמי שיהיה קשה, כמו תמיד, אחרת אין סיפור והכל לא מעניין. XD
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
