| 1/2003
 מכתמים, מן המשך
כתבתי על אנארכיה ומסתבר שחוץ מהתגובות ישבה לה אחת משכנותי וטרחה להגיב בפוסט שלם. ראשית שמחתי על שעוררתי עניין, ושנית ישבתי להגיב. כדרכי, אני בוחר להפריך את טענות הנגד אחת אחת ובעדינות. אני אוהב להתווכח עם אנשים אופטימיים, נאיביים וכאלה שלא עשו שיעורי בית לפני הדיון. יחד עם זה, מאוד קשה להימנע מליפול במלכוד של דמגוגיה פשוטה וקלישאות. אני מודע לכך שחל ממה שאכתוב יהיה קלישאי למהדרין, אבל, וזה לצערי, לא כל הקלישאות נבובות ולא כל תיאור קיצוני הוא דמגוגיה.
אז כמו שהבטחתי, לטענות:
1. מצב בו איש הישר בעיניו יעשה מוציא מאנשים את הטוב, בסופו של דבר - ובכן, לא. לא רק ההיסטוריה מוכיחה זאת, גם ההווה מצביע נגד. מספיק להיזכר מה קרה במדינות שבהן השלטון קרס כדי להבין מה קורה כשאנשים צריכים להסתדר ללא מסגרת - רצח עם, מלחמת אזרחים, מיליציות תופסות את השלטון ומנהלות מסעות חיסול של מתנגדיהן, תשתיות כלכליות, בריאותיות וחברתיות קורסות ללא תמיכת המדינה- מה שמוביל לרעב, מגיפות, וכן הלאה והלאה. לא ממש תמצית הטוב האנושי.
2. החברה מוציאה מאיתנו את הרע - בדיוק להפך. החברה נוצרה כדי לדכא את הרוע. נכון שהחברה נכשלת בכך לא מעט, ואפילו הרבה, אבל לכך היא נועדה. נכון שאני חוזר על עצמי, אבל ללא חוקים אנושיים מלאכותיים, חוקי הטבע הם שישלטו בחיינו. החוקים קיימים בעיקר, אבל לא רק, כדי למנוע מצב שבו אנשים בודדים מקבלים החלטות הנוגעות לחייהם של אחרים.
3. אנשים נמשכים לעבור על החוק, לכן לא צריך חוק? נו, באמת. ואם לא יהיו חוקים נגד רצח, יהיו פחות מעשי רצח? ואונס? חוקים נגד סמים קלים הם ממש לא דוגמה לשלטון החוק. למה שאנשים "ירגעו" במשך הזמן? ההגיון אומר, אני ממשיך עם מה שמצליח לי. ואם הצליח לי לצבור רכוש ע"י גניבה, שוד, ביזה והשתלטות על חלשים ממני, למה שאני אירגע? אני רוצה עוד. ככה עובד הראש האנושי. מה גם, שאם שימוש בסמים יהיה חוקי, או יותר נכון, לא יהיה חוק בכלל, למה שאנשים יבזבזו את זמנם בלעשות דברים אחרים? עדיף להתמסטל כל היום, לא?
4. מעמד הנשים, בני הנוער והילדים - פה את נופלת בענק. נתת דוגמה למשטרים אפלים ופרימיטיביים. מאחר ואני טוען שחוקי הטבע יהיו לחוק בפועל במצב אנארכי, אני עומד מאחורי מה שאמרתי קודם- נשים ירדו מדרגה, בני נוער ירדו מדרגה, וילדים כנ"ל. למה? כי הם חלשים פיסית. באין חוק שיגן עליהם מעריצות החזקים, מי יגן עליך מאונס? מה תעשי במקרה שתיתקלי בגבר חזק וגדול שיחליט לעשות ממך שיפחת מין? תצלצלי למשטרה שלא תהיה קיימת? מה ימנע מפדופילים לצוד ילדים להנאתם? מה ימנע מכל הסוטים לבצע את מה שהחוק מצמצם היום? אני לא אומר שמה שקורה היום זה מצב חיובי. הפשע קיים, אבל הוא קיים בגלל הטבע האנושי, לא בגלל שיש חוקים נגדו. החוקים באו אחרי הזוועות, את זה את צריכה לזכור. קודם היה רצח, אחר כך חוק נגד. קודם היה אונס, ניצול מיני וכולי, ואחר כך נחקקו חוקים. בעבר, חלק טבעי ממלחמה היה אונס וביזה. היום זה קורה, אבל הרבה, הרבה פחות. לבטל חוקים מהסוג הנ"ל, יהיה צעד עצום אחורה.
5. למי אכפת מה יקרה לצעירים - באמת למי? מי ידאג לך? מה יקרה כשתעצבני את אבא, ובמקום לשלוח אותך לחדר הוא יפרק לך את הפרצוף במכות? מי יעצור אותו? החוק שלא קיים? ואל תגידי שגם היום זה קורה. אם לא היה חוק זה היה קורה יותר, נקודה. תשאלי מבוגרים ממך - בעבר הלא רחוק מכות היו אמצעי חינוכי מקובל ביותר. חקיקה מתאימה מנעה מהמצב הזה להיחשב נורמלי. ואת לא רוצה שזה ישתנה, תאמיני לי.
לא אמרתי שיש לי שיקול דעת יותר ממישהו בן 16, 18 או מה שזה לא יהיה. אני לא צריך להגיד את זה- אם נראה לך שיש לך את אותו שיקול דעת של ילד בן 10, לבריאות. אני חושב שנסיון משפר את שיקול הדעת, כמו השכלה, בגרות ועוד. לילד אין את כל אלה. תני לילד לבחור בין פעילות מועילה או מרחיבת אופקים לבין משחק כדורגל או טלוויזיה, ואחר כך תחזרי לספר לי איזה שיקול דעת מגניב הוא עשה, טוב?
6. "כל הישגי האנושות" - ובכן יקירתי, צר לי. עם כל הזוועות שהביאו מגוון צורות השלטון עד היום, באו גם הרבה דברים חיוביים. חקיקה חברתית, טכנולוגיה רפואית, דברים כאלה, קטנים. הילדים בסווטשופס שלך, עם כל הצער, נמצאים שם רק בגלל שבמדינות שלהם זה מותר. לו במדינה שלך לא היה חוק נגד זה, גם את היית יושבת בסווטשופ ותופרת נעליים.יודעת למה? כי את קטנה וחלשה, והמבוגרים גדולים וחזקים, ואם היית מתנגדת היית חוטפת מכות. מה נראה לך, שבלי חוק לא ינצלו ילדים? הדוגמה שהבאת יורה לך ברגל. חבל שלא חשבת על זה בעצמך. נראה לך שבעולם שבו את צריכה לקום בבוקר ולחשוב איך תשרדי את היום [חיפוש אחרי אוכל? נבירה בערימות אשפה? ציד חולדות בביוב?] מישהו יתן לך זמן איכות עם הספרים והדיסקים? ומי בדיוק ייצר לך את החשמל בשביל לשמוע אותם? מי ידפיס לך ספרים? זה בעצם שיא הפואנטה- מי בכלל יתייחס אלייך, כשכולם צריכים להילחם על חייהם יום יום?
זה בקשר לטענות שלך. אני לא מזלזל בהן כמובן, אבל הן לא ממש עומדות על קרקע יציבה. לכל מקרה חיובי שתמצאי אני יכול למצוא את החוק שמאפשר לו להתקיים. כל זכות שכביכול יש לך היום, יש לך בזכות חקיקה, שבתורה מתאפשרת כתוצאה ממבנה חברתי שמעניק חשיבות לשלטון החוק. במקרים בהם החוק אינו קיים או שאין לו חשיבות ואינו נאכף, הזכויות הולכות לעזאזל.
איפה -אני- חי? איפה את חיה, בנבר-נבר-לנד? בכל מקום בעולם, מהעבר הרחוק ועד עצם היום הזה, כל התרופפות שלטונית גררה איתה ירידה ברמת החיים, מלחמות, זוועות מהסוג שהוזכר לעיל ובסופו של דבר אנשים נאלצו לשוב ולהקים שלטון מרכזי חדש. בין אם זה פיאודליזם ובין אם זו דמוקרטיה מתקדמת ביותר, האדם נזקק למערכת חוקים שתסדיר את יחסיו עם בני אדם אחרים ועם הסביבה. (זה עוד נושא שלא התייחסת אליו - חשבת מה יקרה לאיכות הסביבה כשלא יהיה מי שיפקח עליה?)
כדי להבין את מלוא המשמעות של אנארכיה, מה שאת צריכה לעשות זה דבר פשוט. קחי חוק מסוים. כל חוק, לא חשוב איזה. דמייני לעצמך מצב שהחוק הזה לא קיים. קחי את זה לקיצוניות. אני מבטיח לך שהתוצאה לא תמצא חן בעינייך, גם אם תבטלי את החוק העקום ביותר שאת יכולה למצוא היום.
נכון, בהתחלה זה נשמע נהדר. מי צריך מס הכנסה? מי צריך בכלל לעבוד, מי צריך כסף.
איזה כיף לשבת לי על החוף ולעשן ג'וינטים כל היום, מי צריך בית ספר, מי צריך צבא, מי צריך משטרה ומי בכלל צריך מדינה. מה המסגרות האלה תורמות לי בחיים, הרי כולם רק מזיקים לי. כן כן. ועכשיו נצא רגע מהסרט האוטופי הזה. מס הכנסה, עד כמה שזה יישמע מטורף, מממן חלק לא קטן ממה שקיים סביבך, החל מהכביש שאת נוסעת עליו וכלה בחשמל שמפעיל את המחשב שאת יושבת עכשיו ומתעצבנת מולו. הצבא מגן עליך מפני אנשים שחושבים שיש להם מה לעשות עם השטח שהבית שלך תופס כרגע. נגיד, לבנות עליו מסגד. המשטרה מרחיקה ממך את הפסיכי שלולא היתה משטרה היה בועט בדלת הבית, יורה באבאמא, מעיף את המחשב, תופס אותך בשערות ומראה לך מי פה הגבר, רק כדי להשאיר אותך מדממת ובהריון ממעשה האהבה האצילי שלו. המשטרה גם מרחיקה את שני החבר'ה שמתכננים להיכנס לך הביתה באמצע הלילה כדי לקחת לך את הסטריאו, הטלוויזיה, הדי-וי-די והטוסטר, כי בא להם לקנות קצת עשב ולהעביר את הלילה בסוטול. המדינה מתחזקת את הצבא והמשטרה, מקימה מוסדות שבהם את יכולה להשכיל (המדינה מאפשרת גם לבית הספר הדמוקרטי להתקיים, אגב. במצב אנארכי לא נראה לי סביר שמישהו היה משקיע שקל בלבנות בית ספר דמוקרטי, או בית ספר בכלל.), להתאשפז כשאת חולה, המדינה מתחזקת תשתיות שביום-יום את מתעלמת מהן - המים הזורמים במקלחת החמה שלך, החשמל בדוד שחימם לך את המים, המענקים למפעל בדרום שמייצר לך את הקונדישיונר וכן הלאה עד מתי שתרצי.
אנארכיה היא רעיון רומנטי במובן הקלאסי של המילה. צר לי, מאוד, אבל העולם הפסיק לעבוד בצורה קלאסית כשהאדם הופיע על פני הכוכב. אני מסכים שיש המון דברים רעים במדינה (שלנו ובכלל), בחוקים, ובחיים המודרניים - אבל זה שנשבור את הכלים רק יגרום לנו לבזבז המון זמן בלבנות אותם מחדש. לא כל החוקים טובים, אף שלטון אינו מושלם. לא חייבים לאהוב אותם, אבל אין מנוס מלהודות שהם צריכים להתקיים. לגבי ה"איך", זה כבר דיון אחר. חוקים רעים אפשר וצריך לשנות ולשפר, אבל בלי חוקים בכלל...לא נהיה, נקודה.
אני סיימתי על אנארכיה. תרגישו חופשי לסתור אותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
