| 4/2003
 ואיך אצלכם?
כי אצלי עייף.
כתבתי פעם על שיתוף קבצים, מוסיקה באינטרנט וכל החרא הזה. אבל הנושא הזה צף ועולה מדי כמה שבועות, אז יש לי סיבונת (שזה לא ממש "סיבה") להתייחס לזה...בוואי-נט הופיעה כתבה שעיקרה פסיקת בית המשפט לטובת תוכנות שיתוף הקבצים. כנראה שהקאזה לא תמות כל כך מהר כמו שחשבתי אז, הה?
אני עדיין עומד מאחורי מה שכתבתי אז - לו המחיר היה סביר, רוב האנשים היו מעדיפים לקנות דיסקים, ולו בשל החוויה שבדפדוף בעלונית המתלווה לדיסק חדש, לריח האופייני וללוק הנוצץ והכיפי הזה, שיש לכל דבר חדש שקניתם. אבל חברות התקליטים מתעקשות להתעשר, כך שלציבור הרחב לא נותר אלא להכות בהן במקום הכואב ביותר - הכיס. Happy Downloads...
קראתי אצל עופרניקוס משהו שמרגיז גם אותי (שזה לא ממש מפתיע, כי בדרך כלל יוצא שאנחנו זועמים על אותם דברים, רק שלעופרניקוס יש הרבה יותר מוטיבציה לכתוב על זה ממני, כי אני עצלן מסריח באופן כללי).
למי שלא נכנס לקישור (וזה לא בסדר, כי בשביל זה שמתי אותו פה) אני אתקצר - צה"ל קורא לאזרחים להתנדב למילואים בשם הפטריוטיות. אכן מרגש. רק שצה"ל כהרגלו מחפש את המטבע מתחת לפנס, כלומר לא במקום שצריך - לא ההתנדבות היא הבעיה אלא ההשתמטות. לו היה צבא ההגנה לישראל בועט בכמה ישבנים עצלנים המקבלים משכורות קבע, ייתכן והפתרון הטבעי כבר היה מתגלה. אבל לא, צה"ל הוא צבא מאלתר, גמיש ויצירתי, לא צבא מתוכנן ויעיל כמו אצל הגויים הטיפשים. צה"ל לא יילחם במשתמטים משירות המילואים, בדיוק כמו שצה"ל לא עושה דבר נגד המשתמטים משירות סדיר (שזה הרבה יותר גרוע, בעיני), חוץ מיונתן בן ארצי, שהוא אולי קרציה לא קטנה בזכות עצמו, אבל העניין שלו נופח מעבר לכל פרופורציה. אבל זה נושא לפוסט אחר.
אחוז המועמדים לשירות צבאי ומשתמטים ממנו הולך וגדל בכל שנה. אני יודע שזה בעייתי, אבל בואו נתעלם לרגע מנושא גיוס החרדים. גם זה עניין לפוסט אחר. אני מדבר על אלה שיכולים, כשירים (בריאותית ונפשית), אין שום מניעה שייתגייסו, ובכל זאת, ראה זה פלא, אינם עולים על מדים, אינם משרתים שירות לאומי כלשהו, בקיצור אוכלי חינם מגעילים ונבזים שחיים על חשבון אלה שאין להם קשרים/כשרון משחק/וכולי. אני לא מתייחס כרגע גם למנופפים בדגל הפציפיזם הקדוש, לאלה שמציבים תנאים דוגמת "הסרבנים" המפורסמים. אני מתעסק כרגע אך ורק באלה שלא עונים על שום קריטריון סביר לאי-שירות סדיר. ואלה, לצערי, הם הרוב.
אז באלה צה"ל לא יודע לטפל, זה מצריך משאבים, מוטיבציה, או במילים אחרות - זה יותר מסובך מלהיטפל לחלשים, כלומר לאנשי המילואים. בואו נחדד את זה עוד קצת- לא לכל אנשי המילואים, רק לאלה שבאמת מתייצבים. גם כאן האחוזים גדלים בצד המשתמט וקטנים בצד המתייצב. אבל מה עושה הצבא הקטן והחכם? נכון. נטפל לאלה שכבר באו, ומדביק להם גזרות חדשות על ימין ועל שמאל. סיורי כתובות? אנשי המילואים יעשו. הגדלת המכסות? נגדיל. ביטוח חיים בעייתי במקרה הטוב? נכון, יש כזה. "מאבק חסר פשרות" של כל קצינת קישור בכפופים לה (לרוע מזלם) וחוסר וויתור על יום מילואים אחד אומלל? ניחשתם נכונה.
(אגב, אם זה נשמע בדיוני, הנה הלינק)
אז מה, מישהו עוד מתפלא אם יש אנשים שנשבר להם מהמערכת המטומטמת הזו, ולא מוכנים להיות פראיירים יותר? צה"ל משלם מחיר על האטימות והטמטום. תמיד יקום מי שיגיד ש"זה לא הזמן", "זה פוגע במדינה" ושאר ירקות דמגוגיים. אני לא קונה את זה יותר. אף פעם לא יגיע הזמן המתאים, זה תמיד יפגע במישהו, צה"ל תמיד במלחמה, בלה בלה בלה. בדיוק כמו הכלכלה, בדיוק כמו הבעיות החברתיות. אף פעם זה לא הזמן, זה פוגע בבטחון המדינה. אם צה"ל מרשה לעצמו לטחון לי את הצורה 30 יום בשנה, ואחר כך עוד לשלוח לי, בשיא החוצפה, דרישה לערוך סיור כתובות ל-20 אנשים, על חשבון זמני הפרטי ובזמן שצה"ל קובע, אז צה"ל יכול לנשק לי יפה בתחת, כי אני לא עושה את זה יותר. רוצים עבודה? תשלמו. קצינת הקישור עסוקה מכדי לדבר איתי? אין בעיה, אני מתקשר למח"ט. הפסקתי להתרשם מדרגות ותארים. אני אזרח, קיביני-פאקינג-מאט. היא עסוקה? סליחה? נדמה לי שזאת הגדרת התפקיד שלה, לתקשר, לא? אז כנראה שלא. ובפעם הבאה שמישהו יתקשר אלי ויגיד משהו כמו "אני ממנה אותך לראש חוליה", אני אמנה אותו לנשק לי גם כן. אני מתפוצץ כשהם עושים לי את זה. כאילו מעולם לא השתחררתי, כאילו אני חייל כל השנה, כאילו אין לי חיים - "אני ממנה אותך"...לך תחפש 20 איש שלא רוצים שימצאו אותם. מה אני, לוכד עריקים עכשיו? למה? איפה כל המנגנונים של צה"ל? כבר עברו לתרגילי גיוס טלפוניים, למה אני צריך לעבור בעשרים בתים ולהחתים אנשים? ומה יהיה בתרגיל? אני יודע לבד - אני אצטרך לשבת שם כל הלילה, עד שהמניאק מס' 20 יגיע ויחתום, ורק אז, אולי, ישחררו גם אותי. אז מילא, לו היו מחשיבים לי איזה 3 ימי מילואים ככה שגם אקבל תשלום על זה, הייתי אומר שזו עיסקה הוגנת. אבל הם ממש לא מבינים מה הבעיה פה, ומה פתאום ימי מילואים, וכסף, ותיזהר כי יהיה לך משפט...אווווו. פה עצרתי. כשמאיימים עלי אני נעשה בלתי רציונלי באופן רפלקסיבי. טרקתי את הטלפון. לא די שאני אמור לעשות להם שירות שכל ג'ובניק מסריח יכול לעשות במסגרת שירותו הכלומי הסדיר, אני גם צריך לעשות את זה תחת איומים? אולי אני צריך להזכיר למישהו שהמילואים הקודמים עלו לי ככה:
1 קורס חוזר באוניברסיטה
1 מועד ג' בקורס אחר
1 דחיית קורס נוסף
1 ציון מעפן בקורס האחרון בסמסטר
------
סה"כ: 5000 שקלים לאוניברסיטה הפתוחה שהלכו לעזאזל.
אבל רגע, אולי נוסיף:
* צ'אנס סביר לתפקיד טוב יותר בעבודה - התפוגג כמו סידן בפרסומת של תנובה
* פספוס נסיעה לחו"ל שלא על חשבוני לשם שינוי - לא יחזור כנראה
* חברה+כלב במצב נפשי קשה במשך חודש...טוב, זה עבר
אז נכון, יש עוד לא מעט כמוני. אז מה, זה אמור לעזור לי איכשהו? צרת רבים היא נחמת טיפשים, לא חצי נחמה. מול כל החרא שהחיים בארץ הקודש מציעים כברירת מחדל, ממש אין צורך בקישוט על הקינוח. זה מגעיל גם ככה, למה להעמיס. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הרגשתי כשתוך כדי שיחה במהלך 5 (...) שעות שמירה הסתבר לי שאני אמנם שומר על מעלה חלחלה ג' החדשה, אבל אני לחלוטין לא מבוטח אם יחליט איזה נער פלסטיני גאה להתקדש על העמדה שלי בעזרת מטען או משהו. למה אני לא שומע את ראשי מועצת יש"ע נלחמים גם על זה? לא יודע, אבל גם זה נושא לפוסט אחר.
עופרניקוס, אני מתנצל על שטף הקיטור (בחולם!) שגרמת לי להוציא. ממש דרכת לי על יבלת עם הידיעה הזו. אני מודיע חגיגית, קבל עם ועדה - היום בו אשפט על אי ביצוע סיור כתובות יהיה היום האחרון שבו אתנהג ביושר מול רשויות הצבא. אחרי זה אני הולך לקב"ן וכולם, כולל כולם, יכולים לקפוץ לי. אני את שלי עשיתי בריבית - העברתי סדיר ביחידה מסריחה ביותר, קרבית ביותר, כפוית טובה ביותר, דרך לבנון, דרך עזה ושכם, דרך חברים מתאבדים, נהרגים, מתחרפנים - ואני עושה את זה כבר 8 שנים במילואים. מי שזה לא נראה לו מספיק וחושב שרק מינוי לראש חוליה ישלים את מכסתי, אינו ראוי לשום התייחסות מכובדת מצידי. צר לי, צה"ל ומדינת ישראל, אבל נשבר לי הזין מכם. תודה.
ומחר קצת על התוכנית הכלכלית, עניים ועשירים, ותזכרו בינתיים כלל אצבע נחמד אחד (ואם יצא לכם לראות את ביבי, תגידו לו גם):
אף אחד לא ימות אם הוא יהיה פחות עשיר. אבל אם מישהו יהיה יותר עני, יש סיכוי סביר שהוא גם ימות מזה.
** טוב, לא היתה לי ברירה, אורי אילץ אותי...אז ככה, אורי.
זה מה שאתה אומר: "אף אחד לא ימות אם הוא יהיה פחות עשיר, אבל הוא יעביר את הכסף שלו לחו"ל. למדינה יהיו פחות מיסים, ויותר עניים ימותו"...
אתה אומר את זה מידיעה? כאיום? כי אתה מושפע מהדמגוגיה של העשירים? על מי בדיוק הם מאיימים? שייקחו את הכסף שלהם, אפשר לחשוב שהם לא עושים את זה מאז ומתמיד. במקום אחר הם יהיו סתם אנשים, את העוצמה שיש להם פה הם לא יעזבו כל כך מהר, אורי. תעצור לחשוב רגע: מי בעצם מפסיד? העניים הרי לא רואים שקל ממה שהעשירים מאיימים לקחת. אז כמו שאומר השיר, מה אכפת לציפור...העניים אינם עניים בזכות עצמם. הם עניים כי המדינה עושקת אותם בשם העשירים. או יותר נכון להפך, בעצם. הפכנו למדינת מעמדות, מצד אחד עשירים שוחים בבריכות נוצצות,ומצד שני חוטבי עצים ושואבי מים שמייצרים להם כסף, רק על מנת לחזור ולבזבז גם את מה שהרוויחו אצל אותם עשירים, בקניונים שלהם,ברשתות השיווק של אותה משפחה...אורי יקר,אם תוריד אפילו 5000 שקל למי שמרוויח 50 אלף, זה ישפיע עליו הרבה פחות מאשר אם תקצץ 500 שקל למי שמרוויח 5000. זה חשבון פשוט,אבל עשירים לא מתעסקים בחשבונות פשוטים. הקפיטליזם טוב רק לחזקים,ואנחנו מדינה מלאה בחלשים.לנו זה לא טוב. מנסים למכור לנו שהתכנית הכלכלית תעשה "קצת" רע, אבל "רק" לשנתיים-שלוש, ואז נצא מזה כמו גדולים. יכול להיות שמי שיצא באמת יהיה גדול. העשירים בטוח. רק מה, יש סיכוי סביר שחלק מהאנשים, להלן החלשים, לא יצאו מזה בכלל. חלק אולי יגיעו לחרפת רעב, חלק אולי יתאבדו מרוב ייאוש, חלק ייאלצו, ואני מדגיש, ייאלצו, לעזוב את הארץ, וחלק גם ישרדו את המשבר ויספגו את הנזקים. יכול להיות, לא אמרתי שלא.
אבל חרפת הרעב היא נזק בלתי הפיך. הירידה היא נזק בלתי הפיך, כי מי שירד מתוך מצוקה ולא מבחירה חופשית לא יחזור יותר. החשש מהישנות המצוקה עקב לחצם של החזקים ישאיר אותו בחו"ל. ומה על הילדים שיגדלו בשנתיים-שלוש-ארבע האלה, בלי צעצועים, בלי חינוך ראוי, בלי אוכל, למען השם? מי ימחק את הטראומה מנפשותיהם? אתה, אורי? או שמא העשירים יערכו מגבית במרכז הבינתחומי בהרצליה לטובת פסיכולוג לכל ילדי העניים? אה? שביבי יספר מה שבא לו. אני יודע שאני מתחיל להרגיש את המשבר הכלכלי. וגם אתם, רק שחלק מכם לא מקשר את מצבו האישי ישירות לזוועות הכלכליות המתרגשות עלינו. שמת לב שהשקל עלה ביחס לדולר? יש לך הסבר לזה? לי אין. אבל אני יכול להצביע על מי שהרוויח מזה - העשירים שלך. ואני מוכן להתערב שאת הרווח שהם עשו מספקולציה דולרית בשבועות האחרונים הם העיפו כמה שיותר רחוק מפה. כמו את רוב הרווחים שלהם, כמו את כלל המפעלים שהעבירו למדינות עולם שלישי, לסווטשופס שהקימו יש מאין בירדן, במלזיה...אני לא אומר שצריך להאמין לכל מילה שעמיר פרץ מוציא מהפה, אבל במקרה שלו, מתקיים בפתגם "גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום". גם בלי לדעת מה הוא אומר, הוא צודק. אנחנו הולכים לאכול הרבה חרא מהתוכנית המבריקה של ביבי הקוסם.
ואני אמשיך מחר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
