לא הפסדתי שום דבר, אמרתי לבת-זונה הזאת את כל האמת בפרצוף, חבל שחיכיתי שלוש שנים אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא.

היא יכולה להגיד כל דבר! היא לא תפגע בי יותר! אני חזקה יותר ממנה! היא חלשה, אני רואה את זה עליה.. והיא מקנאת בי על היכולות שלי.. והיא טיפשה ולא יהיו לה חברים אמייתים.. היא יכולה ללכת להזדיין מצדי, עם כל השקרים המזורגגים שלה שתיחנק איתם!

היא לא מבינה שהיא הורסת לה ולאחרים את החיים.. חבל, אני נפטרתי ממנה! מזלי, הלוואי שגם אחרים יבינו.. חבל שהיא גורמת לאנשים להיות כל כך עיוורים.. אני מרחמת עליהם, אני מרחמת עליה!

אני שונאת אותה, חבל שהיא השתנתה ככה, היא ידעה להיות חברה טובה לפעמים, אבל גם אז היו פעמים שהיא גרמה לי לפקפק בה היא לא תגיע לשום מקום.. היא מפונקת, היא שקרנית, היא חייה על חשבון ההורים שלה, אין לה ערך לחברים, משפחה, כסף, אהבה - לכלום!

מה יש בחיים חוץ מזה? אה? מישהו יכול להגיד לי?

אני לא מבינה אותה, חתיכת ילדה טיפשה!

שני.

עריכה: אוקי, נפטרתי מאחת.. למה אני לא מצליחה להיפטר מהשנייה שמכאיבה לי? איזה מוזר זה.. ראבק, שירקבו שתיהן! בלאאאט