עדיין יש לי מה לומר.. והרבה..
אני מרגישה חרא לגבי שקר שסיפרתי.. אבל אני לא אחשוף אותו, מי שגילה שיבושם לו.. אבל אני אתן לזה להתאדות למרות שזה לא באמת ייעלם מחיי..
מהשנייה שסיפרתי התחרטתי ורציתי לחזור בי.. אבל נכנסתי לזה כל כך שזה כבר כמעט הפך להיות המציאות שלי.
אל תשקרו, רק אתכם זה יסבך. שקר בונה עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד.. בשביל מה?
חברה שלי לקחה אותי בתור פורייקט אחרי שהיא גילתה ששיקרתי.. היא אמרה שגם היא הייתה בקטע הזה ואני אחד האנשים שהיא סומכת עליהם והיא לא מאמינה ששיקרתי לה ככה. והיא צודקת.. זה השקר הרציני שאי פעם סיפרתי.
התחשק לי למות, כל כך בכיתי.. והיא חיבקה אותי חיבוק שהייתי צריכה הרבה זמן, הרגשתי לבד.. ואז סוף סוף למישהו היה אכפת ו.. הרגשתי טוב.
אני לא יודעת אם המצב משתפר, אבל כבר נראה יותר טוב.
הוא? שימות. לא יודעת מה הוא רוצה.. לא רוצה יותר לחשוב עליו למה הוא לא באמת רוצה ואני סתם הכנסתי את עצמי לסרטים כמו ילדה מטומטמת..
ואני עוד מסתבכת לי עם איזה בן 25 שלא לוקח אותי ברצינות.
אוה, גם ככה פדיחות איתו..בטעות התקשרתי אליו באמצע שהתכוננתי למבחן במתמטיקה עם חברה ולא יודעת מה הוא שמע.. אבל הוא ניתק והתקשר אלי שוב והייתי בהלם כאילו מה הוא רוצה?!!? (שמתי את המס' שלי בשלו סתם בשביל הצחוקים) ואז עניתי, זה הלך ככה:
אני:"הלו?"
הוא:"מי זאת?"
אני:"שני"
הוא:"איזו?"
אני:"*****"
הוא:"המממ..."
אני:"זאת שציירה לך על היד היום!" {סתם כתבתי לו שאני מתה עליו..)
הוא:"אההה שנייי! התקשרת אלי בטעות ולא ידעתי מי זאת.."
אני"אה יואו סורי!"
הוא:"זה בסדר *מגחך* אז מה קורה?"
אני:"מבחן במתמטיקה"
הוא:"ואיך זה הולך?"
אני:"מדהים.. חברה שלי שאלה אותי כמה צדדים יש למטבע ולקח לי זמן לענות..." הוא התחיל לצחוק
הוא:"כל כך רע?"
אני:"אכן, וואי, אני חייבת לחזור ללמוד.."
הוא:"אוקי, בהצלחה מאמי.. ביי"
פדיחותתתת בא לי לקבור ת'ראש באדמה.><"
טוב, אז לסיכום, אני מקווה שהחיים שלי ישתפרו למה אני בדאון נוראי מהכל. פשוט נמאס לי.. ולנסות לפצוע את עצמי נראה כל כך מעניין לאו דווקא בגלל שרע לי.. ולא בא לי לעשות את זה.. זה נובע לי משיעמום..
שאין לי באמת משהו מעניין בשביל לחיות למענו.
אה, ואני כבר כמעט הגעתי לקטע של להיות בולמית... בכלל עתיד ורוד.
איכס איכס איכס.
שני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Shani ε(●̃•̃)з
