זה משהו שונה לגמרי משפעת החזירים, אני חולת שפעת החזרזירים וגאה בזה!

אוקי, ועכשיו ברצינות.. עבר עלי הרבה לאחרונה.. אבל אני לא זוכרת הכל.. אז אני אתמצת.

נתחיל מה-26.4, יום הולדת של חברה טובה שלי. יום סלבים נסענו לנמל ת"א ולקחנו אותה למקס ברנר שהיא כל כך רצתה והמלצר היה דומה 2 טיפות מים לסולן של להקת "קולדפליי", הוא מושיב אותנו והולך ואז אני מסתכלת על חברות שלי מנסה לתהות למי הוא דומה ואז קפצתי ואמרתי שהוא דומה לסולן של להקת קולדפליי והם לא הבינו על מה אני מדברת ונורא התייאשתי מהן, וכשהוא חזר וסיימנו להזמין אז אני שואלת אותו כזה "תגיד. אמרו לך פעם שאתה דומה בטירוף לסולן של להקת קולדפליי?" והוא ענה לי "כן, יותר מידי" וחייך חיוך ממיס, איזה חמוד.  ואפילו הצטלמתי איתו! אבל החברה העקומה שלי צילמה גרוע ובקושי רואים את הדמיון בניהם!  אבל העיקר שראינו אותו זה היה נחמד. אחר כך הלכנו לאולפן השקוף ושתי חברות שלי נכנסו (אחת מהן זאת היא עם היום הולדת) והראל מויאל היה שם ושר והם שרו איתו איזה כיף להן! ואני חברה אחרת שלי עומדות בחוץ מבואסות "איך הן נכנסו ואנחנו פאקינג לאאא?!?!!?" אבל זה עבר לנו אחרי שהצטלמנו כולנו עם הראל מויאל, הוא ממש חמוד! אמרתי לו: "תצטלם איתה! יש לה יום הולדת היום!" ואחרי שהוא הצטלם איתה רצינו להצטלם איתו גם ואמרו לו שהוא חייב ללכת והוא אמר לנו לבוא איתם, וגם צילמתי אותו אומר לחברה שלי ברכה ליום הולדת.. זה היה ממש נחמד מצידו!

ואחרי סיבוב קצר בנמל, החלטנו לחזור הביתה וחיפשנו מונית.. כולם היום מניאקים כאלה שרצו מאיתנו איזה 120 שקל! בסוף הצלחנו למצוא איזה סחבק אחד שנתן לנו ב-80.. וכל הנהגים מסביב התאכזבו, זין עליכם . קוראים לו תומר והוא מזה מגניב! אחת מהחברות המטורפות שלי ישבה לידו והשילוב של שניהם ביחד הרג אותנו מצחוק! בהתחלה הוא לא רצה להגיד לנו איך קוראים לו, אז הוא אמר כזה "קוראים לי ג'ורג' " ואני כולי בהתלהבות "קלוני?!" והוא כזה "כן!" והתפוצצנו מצחוק כל הנסיעה ושרנו והבהלנו אנשים.. ואז החברה הגאונה שלי הצליחה איכשהו להגיע לדבר על הקראש שלה.. גאון זה משהו.. ואז היא שואלת אותו אם השם שלה ושל זה שהיא מחבבת מתאימים והוא אמר שלא. ואז שאלתי אותו אם השם שלה ושל ידיד שלי (פוסט קודם אהמאהמ) מתאימים והוא גם אמר שלא, ואז חברה אחרת שלי שאלה אותו אם השם שלי ושל הידיד שלי מתאימים והוא אמר כן והן התחילו לצחוק  ואני כזה "זונות!"

ברגע שהחברה הסטלנית שבנינו יצאה מהמונית ואני עברתי קדימה הוא התחיל לצחוק ואמר "איזה חופרת זאתי!! כל הזמן מדברת! אכלה לי את הראש!" ואנחנו התפוצצנו, נראה לי שבחיים שלי לא צחקתי ככה "אבל מצחיקה אין מילים" וכולנו הנהנו.. בקיצור זה היה אחד הימים המצחיקים והטובים בחיי וגם חברה שלי שלה היה יום הולדת אמרה שזה היה היום המאושר בחייה.

הלחץ גובר, והמתח עוד יותר, התיכון מטריף אותי.. עוד שלושה ימים אני עושה מבחן בשביל שישבצו אותי ואת האמת אני מפחדת מלא להתקבל.. באמת. אני באמת מנסה להשקיע ואני מקווה שיהיו תוצאות...

אם כבר דיברנו על הידיד הזה שלי.. הבנאדם לא יוצא לי מהמחשבות! אני כל הזמן חושבת עליו, ובכל מקום שאני נמצאת אני אומרת לעצמי "הלוואי שהוא יופיע פה פתאום.." וזה כבר מכאיב לי.. אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו, כי א., אני יודעת שאני צריכה לשכוח ממנו, וב., אני לא יודעת מה זה באמת לאהוב מישהו.. אני רק יודעת שאני רוצה אותו לידי כל הזמן, ואני רק רוצה לחבק אותו שוב, כי פאק, זה הרגיש ממש טוב.

כואב לי, בקיצור (בלי שופ קשר לוירוס המעפן שיש לי)

שני