זה ממש מבאס.. ההרגשה הזאת של "איזו מין מטרה יש לחיים שלי אם אין לי שום דבר?".

זה הכל, זה בערך מה שעובר עלי בשנה האחרונה.. אין שום דבר אחר.

ואני רוצה שזה ישתנה! אני מתחילה לשנות את החדר שלי שההרגשה הטובה תתחיל מהחדר שלי הפרטי ואני גם מנסה לשנות את עצמי מבחינה חיצונית.. אני מקווה שאני יצליח להשכיח את ההרגשה המגעילה הזאת כבר.. נמאס לי ממנה היא הורגת אותי.

אנשים, אם יש משהו שמבאס אותי בנוסף לההרגשה הזאת? זה מקפליי.. כלומר - לא הם עצמם.. העובדה שאני לא אזכה לראות הופעה שלהם ב-5 שנים הקרובות מבאסת אותי, כי לדעתי להיות בהופעה שלהם זה חוויה.. אני כל כך מקווה להיות בהופעה שלהם.. מישהו יכול להגשים לי את החלום הזה?.

אההה ואם יש משהו שהכככככיי מבאס אותי?!  זה שאני לא מצליחה למצוא עבודה בגלל שאני בת 14 וחצי.. אוףףף.. כבר קיבלתי 3 דחיות נורא מנומסות, אחד שאמר לא מעסיקים מתחת לגיל 16, ואחד שצריך אנשים אחרי צבא, ועוד אחד שמחפש רק מגיל 18!.. Kill Me - Please!!!!!

ניפגש בימים יותר טובים מאלו - שני.