שלושה סיפורים, שלוש בחורות.(יש עוד משהו לכתוב עליו בעולם?)

אני פותח את המקרר בפעם הרביעית.

גם עכשיו לא היית שם.

אולי אגס, אגס זה טוב.

מה שאר האנשים שלך אכלו אחרי שהלכת ושהשארת שם חור?

{ווידוי, יש לי כוחות על.}

זה היה במסיבה.

היא עמדה שם, אני עמדתי די פה, ליד העציץ.

או שזה בעצם היה ליד הספה.

אני לא לגמרי זוכר, היא נכנסה, בשמלה לבנה, וסנדלים, או כפכפים.

החברות שלה היו השילוב הסטנדרטי הרגיל, כאילו חברת ליהוק שמה מודעה לבחורות נורמטיביות מבית רגיל.

סנדלים, בוודאות היה סנדלים.

ואז האף שלי התעורר.

זה קורה מדי פעם כשאני רואה מישהי ויודע שהיא תשנה בי משהו, זה תחושה מאוד מפחידה האף הזה שלי.

אני לא יודע אם זה באמת היה האף שלי, אבל זה התעורר, התחושה הזאת שיש לך עמוק בבטן.

אולי כפכפים, אבל בוודאות שמלה.

התחושה הזאת שאתה נישא על מרבד קסמים, לא בקטע מאוהב או מעופף, פשוט משהו אחר מזיז לך את הגוף לאנשהו.

היא לא הייתה הכי יפה שם, גם לא הכי מיוחדת, אבל היא הייתה שם בשבילי.

דיברנו קצת, הצחקתי אותה. זה היה חשוב לי.

אחרי כמה שעות היא עזבה את המסיבה. 

אני כבר הייתי שיכור ונתתי לבירה ולזין שלי להזיז אותי לדבר עם בחורות אחרות. קלות יותר להשגה.

מיוחדות פחות, בלי שום סיבה אמיתית.

סתם כדי שיהיה לי סיבה לכעוס על עצמי בבוקר.

והנה אני יושב כאן, מסיבה אחרת, בזמן אחר.

המסך הקטן עם המס' שלה. יודע שוב שאני לא אתקשר, ושבטוח יש לי סיבה ממש טובה ללמה לא.

לא זרם מספיק/לא ילך/היא לא תתעניין בבחור כמוך/זה כבר לא משנה/בטח עשית בושות.

וכל מה שהראש שלי חשב בחצי שנה האחרונה זה אם זה היה סנדלים או כפכפים.

ואני

לא

יודע

למה.

..............

התנשקנו, ועצרת אותי.

"אני לא בחורה של סטוצים, אני מחפשת משהו אמיתי"

זה אמיתי.

כל רגע שלך אמיתי.

כל בחור שקרה בדרכך היה אמיתי

כל ספר שקראת, כל שיר ששמעת, הנהג של האוטובוס שהצחיק אותך,

העובדה שראית את הסרט הזה עם סקרלט ג'והנסון כבר 20 פעמים ואת עדיין לא זוכרת אם היא הבת של בובי או אחות של הבחור השני. גם העובדה הזאת אמיתית.

שאת מרוכזת בעצמך כל כך, עסוקה כל כך.

שפיספסת מישהו אמיתי שנישק אותך.

לא יודע למה טרחתי בכלל.