our angels are crying, but we're getting wet

את הולכת בגבעות, שאננה, והשמש- השמש כבר שקעה.

מהרהרת בחייך ושואלת מה השתבש? בטח תאשימי אותי.. זה תמיד היה כך

את כומהת אל השמש, אל חומה, אל תחושת ההגנה שהיא נתנה לך, אבל זה היה בעבר. לפני, את יודעת...

אני הולך בעמקים, רחוק ממך, בצד השני, ומעליי השמש- השמש בזריחה.

בתחושת העילוי אני חושב עלייך, והיא נעלמת, הפחד מתפרץ.

אני רועד, מה עשית שגרם לדברים להיות כך? אני מפחד ליפול בחזרה, להרים הקרים כקרח...

שנינו בעולמות שונים, אך בכל זאת החיבור קיים, ואני רוצה שהוא יעלם- לתמיד.