our angels are crying, but we're getting wet

אני הולך,

אני הולך, אל הלא נודע אל מקומות שרגל אנושית עוד לא דרכה בהם.

אני הולך, למקום שבו הכל שליו וסוער באותו הזמן למקום שבו אין ניגודים.

אני הולך, אל מקום בו השירים הם כאוויר, והמוזיקה היא דם.

אני הולך, למקום בו ישנם צבעים שלא נראו מעולם- והם יפים.

האם תבואי?

אני עוזב,

אני עוזב, עוזב מקום המוני כל כך שהמקוריות נתפסת כדבר פסול.

אני עוזב, עוזב מקום בו הפילוג הורג אותנו מבפנים ולא מפסיק.

אני עוזב, מקום בו לא נשמע ניגון מהלב כבר יותר מידי זמן.

אני עוזב, מקום בו הכל אפור וכל הצבעים גורשו, ואיתם הרגשות.

והמטרה מקדשת את האמצעים.