עד היום, אני מכירה עבודה אחת: "בייביסיטרית".

זו העבודה הראשונה שלי, והיחידה שבה עבדתי עד עכשיו.

התחלתי לעבוד כשהייתי בת 13(כיתה ז') ושמרתי על הילדים של שכנה שלי.

הייתי מקבלת 15 ש"ח לשעה והאמת שזה היה שווה את זה.

מה שהיה מעצבן אותי בעבודה, זה שכאשר ההורים היו נוסעים לשעה בדיוק,

הייתי צריכה לסבול שעה שלמה,שני צוציקים חופרים רק כדי לקבל 15 ש"ח.

חחח סתם בצחוק. אבל זה באמת היה מעצבן.

מעבר לזה ששמרתי על הילדים של השכנה, הייתי שומרת בלילות על אחיינים שלי ומקבלת על זה כסף (כפרהעלאחותי:)

מאז גיל 13 הרגשתי "אמא במשרה מלאה" חחחח

תמיד היה לי את הקשר הזה עם הילדים הקטנים.

הייתי באה לבית ספר ללמוד, חוזרת הביתה לאכול, והולכת לשכנה לשמור על הילדים.

חסכתי לעצמי מהכספים של הבייביסיטר כמעט 800 ש"ח.

ועם כל הכסף הזה קניתי לעצמי את הדבר שהכי רציתי מכל

גיטרהההההההההההההההה קלאסית:).

ההורים עזרו גם, מודה. אבל אני שילמתי את רוב הכסף 

כלכך הייתי גאה בעצמי.

קניתי לעצמי את הדבר שהכי רציתי, עם הכסף שלי, בכוחות עצמי.

כיום, אני חסרת עבודה, חסרת כסף ובת 15;

פה ושם עושה בייביסיטר פעם לחודש, מרוויחה 50 ש"ח.

שונאת לבקש מההורים כסף ולהיות תלויה בהם.

מחכה בקוצר רוח לחופש הגדול כדי לחזור לעבודה קבועה ולהיות עצמאית

ולעבוד בחנות של גיסי. נקווה ששמה מובטח מקומי.

*הייתה תמונה. נמחקה*

כאילו שזה מעניין מישהו ..

אבל מה איכפת לי,

רוב הכניסות הם מהנושא החם  .

יום טוב.

P: