כותבת, אחרי מי יודע כמה זמן

המחברת נגמרה מזמן, וגם אין לי כל כך מחשב.. ככה יצא

הכתיבה רחוקה

מעניין לשבת שוב ולהבין מה עובר לי בראש במילים שחורות שרצות על דף לבן

קצת מדהימים החיים עכשיו

קצת מפחידים החיים עכשיו

לקום כל בוקר עם אהובי המקסים, מאוהבת כל פעם מחדש

לקום כל בוקר במחשבה על מה הצעד הבא, מה קורה עכשיו?

להתחיל את היום ביוגה ואהבה לגוף שלי

להתחיל את היום בתסכול שאני לא מה שהייתי רוצה להיות היום, שלא בא לי להתמיד

להתפנק, להכין אוכל יחד, לאהוב, להתכרבל

להתבלבל, להעלב, לפחד, להאבד

לעבוד 4 שעות ביום, ולהרגיש שאני נותנת, שאני צומחת, שרואים אותי

לעבוד 4 שעות ביום ולהרגיש שאני חוזרת אחורה, שאני לא מי שאני מצפה ממני להיות

לחזור הביתה, להתבלבל, להתסכל, לבהות במסך, לחפש מה לעשות 

לחזור הביתה, לטייל, לנשום לרווחה, לאהוב, להעריך

וללכת לישון. אוהבים, מכורבלים, עירומים. 

אחד מול השני.

-

וככה נראים החיים שלי עכשיו. יום ככה יום ככה.

הרבה מקום ללמוד לקבל את מי שאני גם ככה וגם ככה.

בהתחלה ממנו.. ואז גם ממני.

מוכנה 

להיות

אמיתית

עם עצמי

ועם העולם

ולפחד

ולאהוב

ולחמול.

איזה מטורף זה לחיות.