הרבה זמן לא כתבתי פה, כי לא הרגשתי צורך
היום נשארתי בבית כדי להשלים שעות שינה אז אחרי שישנתי חשבתי הרבה על החיים שלי
בגלל שעוברים עלי הרבה דברים... ואני יכולה לכתוב על זה ספר...
במהלך היום לא היה לי כוח לאף אחד אז
נכנסתי לחדר שמעתי שירים והקלדתי אותם אני לא יודעת למה עשיתי את זה אבל זה הרגיע אותי
ולימד אותי על עצמי... אחר כך כתבתי שיר (עוד לא סיימתי אותו) רציתי שתגידו לי מה דעתכם עליו
כי לא בא לי ששום אדם שמכיר אותי יקרא אותו....
לא רציתי אבל זה קרה
ועכשיו עצוב לי בנשמה
הגוף חלש וקשה הנשימה
מרגישה חסרת אונים וריקה
ידעתי שזה יקרה התכחשתי אמרתי לעצמי לא,
אני חזקה
הלב נשבר כבר מזמן
ועכשיו אני לבד.
כלום כבר לא מושך הכל נראה אותו הדבר
מוזר ומנוקר
שום דבר לא מצליח להיות מושלם...
...
בהתחשב בעובדה שלא כתבתי לפחות 6 שנים יצא נחמד.
כשכתבתי את השירים נורא התלהבתי והתחברתי
לשיר של ריטה בהתחלה לא אהבתי אותה בכלל אבל בדיסק
האחרון שלה הטקסטים כל כך רגישים עדינים וחכמים מומלץ!!(לא לא שילמו לי לכתוב את זה :) )
אז הנה השיר אני מקווה שתתחברו כמוני...
אני גרה מול המים/ מבצעת:ריטה
אני גרה מול המים
בין שדות לבין חול
מעליי השמים וממול ים כחול
לפעמים אתה חי לפעמים אתה מת
לפעמים הדמיון פה נראה כבר כמו אמת
יש לילות של ירח במזרח הזה
יש ימים שצורח הכאב בחזה
אני גרה מול המים והאופק רחוק
בו גבוהים השמים והים הוא עמוק
יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה
פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה
כאן יודעות השפתיים לחייך לזמן
כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן
אני גרה מול המים ונופים משכבר
מספרים לי בנתיים איך הפכו לעפר
כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות
כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות
כאן שותים את הצער בגביעי אהבה
כאן שרים שירי זעם בין תפילות אשכבה
מעליי השמיים וממול ים כחול.
אני ממש מחכה לתגובות שלכם זה יתן לי מרץ לכתוב עוד פוסטים
ולכתוב יותר באריכות ותאמינו לי יש לי על מה לכתוב.....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: