אני מתחרפנת,
אני משתגעת,
אני כבר לא מבינה כלום ממה שקורה מסביבי,
אני שברירית יותר מפעם,
אני לא מבינה מה הולך פה,
אני רוצה לבכות והדמעות לא יוצאות,
אני רוצה לצרוח ושום קול לא יוצא מהגרון,
אני רוצה לחייך וזה הדבר היחידי שאני מסוגלת לעשות, אני פשוט מחייכת !@
אבל אני לא מבינה למה זה מה שמפריע לי
כנראה שאני כלכך רגילה כבר להיות בדיכאון, לבכות ולצעוק, שאני שחכתי כבר מה זה לחייך.
למה אני מכניסה את עצמי לזה ?!
למה גם כשטוב לי אני עדיין מסתכלת על חצי הכוס הריקה ?!
למה אני לא יכולה להיות פשוט מאושרת, בלי להרוס את זה ?
מה עובר עליי ?!
אני משתגעת.