לחיות בחלום , לחיות באשליה .
לחיות בתוך בועה , מוגנים מפני העולם .
לחשוב שהחיים מושלמים ושום דבר לא יכול להשתבש .
ולקום בוקר אחד ולדעת שהכל היה שקר ,
להתעורר מהחלום , לצאת מהאשליה , לפוצץ את הבועה .
להבין שכבר אי אפשר לסמוך על אף אחד , רק על עצמך .
לא לדעת למי להאמין , לא לדעת על מי לסמוך .
לא להצליח להבדיל בין שקר לאמת .
להסתבך במציאות , למצוא מנוחה בחלום .
לא להבין כלום , להיות כלכך מבולבלים .
למה הייתי צריכה להתאכזב כלכך ?
מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם .
רק אתמול כתבתי פוסט על אכזבה ,
על כמה שהיא מפתיעה , כמה שהיא משונה .
בחיים שלי לא התאכזבתי כלכך .
אני כבר לא מבינה כלום
אני לא יודעת כלום
אני רק צריכה לדעת שאני יכולה לנשום .
אני צריכה להאמין שיהיה לי טוב מתישהו
ולדעת שתקופות כאלה הולכות ובאות .
אבל צרות באות בצרורות לא ?
כנראה שזה אומר שזאת רק ההתחלה .
אני רוצה לחזור לחלום ,
זה המקום היחידי שאני יכולה לחיות במציאות אחרת ,
המקום היחידי שאני יכולה לא להפגע , המקום היחידי שאני יכולה להיות בטוחה בו .
המקום היחידי שאני יכולה להיות בו מאושרת .
3\>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
(;;;