אתמול התעורר לי חשק מטורף לדבר, לשפוך הכל, אבל בסוף הכל נדפק והצניחה היתה קשה. אבל היום יום חדש, שנפתח באופטימיות מפתיעה.
וככה אני יושב עם הקפה והסיגריה, ורסק הישן והטוב מתניע ומתעורר לחיים. ופתאום מישהי מתחילה איתי בפייסבוק, ואני מחליט לזרום. ככה זה נראה (השמות והגילאים שונו):
hey hunn :)
Between Limor and You
Resek
Today at 11:35am
ניסיתי לענות לך שם אבל קיבלתי הודעה שאומרת:
Limor Couldn't retrieve news story
רק כדי שלא לצאת סנוב, השארתי לך הודעה אצלי.
חג שמח :)
Limor
Add as Friend
Today at 11:40am
Report Message
הרגת אותי עם התגובה
אתה מתוק
חג שמח
Resek
Today at 11:41am
איזו תגובה?
כן, זה גם מה שהפסיכיאטר המחוזי אומר :)
שבוע נפלא
Limor
Add as Friend
Today at 11:45am
Report Message
מכיוון שגרמת לי (בכישרון רב, עלי לציין) לנשק את עצמי, להלן העובדות הבאות:
א. בקצב הזה עוד תחזיקי לי ולעצמי את הנר
ב. זה הדבר הכי קרוב לסקס שהיה לי השנה
ג. הכבשה שלי התחילה לקנא
ד. יש לך במקרה טיק-טאק? משהו פה פישי
ה. בלי בדיחות על זקפת הבוקר
ו. אני באמת צריך להתגלח בדחיפות, זה מגרד
ז. ספיקינג אוף... מה את עוד יכולה לגרום לי לעשות? אני אשמח לגלות
ח. זה טיפה אידיוט לצרפת את עצמי עם סיגריה בפה
ט. מסתבר שאני חתיכת דייט זול
י. עד כמה זה מראה על פיצול אישיות אם אני אזמין לעצמי מונית על הבוקר?
יא. ואם אני לא אתקשר לעצמי למחרת, אני אעלב? שונא בחורים כמוני
יב. להבא תתני התראה מראש, אני אתארגן על חבילת קונדומים
יג. היי, זה כמעט יותר טוב מפורנו!!!
יד. אז מה...? אני בא לפה הרבה?
חג שמח, יקירתי
:)
אגב, הפסיכיאטר המחוזי?
רסק? התחרפנת לי?
Resek
Today at 11:47am
אוי יקירתי, חשבתי שסגרנו על זה שנולדתי מחורפן
אגב, זה לא כזה נורא. תתחילי לדאוג כשאבקש להלוות ממך את נעלי העקב הכחולות שלך
Loading...
Limor
Add as Friend
Today at 11:50am
Report Message
אין לי נעלי עקב כחולות......
אבל יש לי מלא זוגות מגפיים וגם מיני
אני חושבת שזה יכול להיות נחמד עליך
Resek
Today at 11:54am
הא? אין לך כחולות? בזה תמו יחסינו!
הו בייבי, את נשמעת כמו בחורה...
זה יוצא מעולה, אני יכול להשתמש בנרות של חנוכה בשביל השעווה לרגליים
Limor
Add as Friend
Today at 11:57am
Report Message
שעווה זה אאוט- היום מה שהולך זה לייזר
רסק, אפשר לשאול אותך לגילך?
דרך אגב, קניתי לך מתנה ב- FRIENDS FOR SALE
Resek
Today at 12:01pm
אני בטראומה מלייזר מאז מכמונת המהירות האחרונה
אוי, אני זקן מדי בשביל לזכור... שניה, אני אשאל את האחות פה
אה, אני בן XXX (צונזר). מזעזע, לא? :)
תודה יקירתי, כבר הספקתי להגיב לך על זה. אני זז מהר יחסית לגילי.
הייתי שואל אותך את אותה השאלה אבל... זה פאקינג לא מנומס לשאול בחורה לגילה. איזה זין.
(אוקי אוקי, אז יש לי עוד מה לשפר בנימוסים המזויינים שלי)
Limor
Add as Friend
Today at 12:03pm
Report Message
לשאלתך, אני בת 27
ונשואה........ אפילו שלא שאלת
לא באושר גדול , גם זה לא אמור לעניין אותך
מה עוד?
אתה שנון, בטח כבר אמרו לך
והתמונה סקסית :)
Resek
Today at 12:11pm
רגע, תני לי דקה או שתיים לנסות להרים את הלסת מהרצפה
פאק, הייתי בטוח שעוד שניה ידפקו לי על הדלת ויחקרו אותי שוב על התעסקות עם קטינה.
זה דווקא מסקרן, ואם התחתנת עם בחור במקרה, אז זה גם הגיוני על הדרך.
רגע, את טוענת שילדים זה לא באמת שמחה? אותך לתינוק של במבה!
תודה יקירתי, הייתי מסמיק אבל אני לא יודע אם יש לך נעלי עקב שיהלמו את זה
Limor
Add as Friend
Today at 12:16pm
Report Message
רסקקקקקקקק
יש לך במקרה מסנג'ר?
כי בקצב הזה פייסבוק יחסמו לנו את ההודעות
כבר עשו לי את זה בעבר
Resek
Today at 12:27pm
בוודאי, אבל אני חייב להיות כנה ורציני איתך לרגע (גם נרקיסיסט מחורבן אבל בזה תעמדי בקלילות)
אין לי בעיה לדבר איתך מדי פעם במסנג'ר, את נשמעת מתוקה. יש לי בעיה עם העובדה שאת נשואה, גם אם לא באושר, כי נפלת פה עם הבחור האחרון בעולם שנשאר לו מצפון.
את בהחלט נשמעת מספיק חכמה כדי להבין את הכוונה שלי.
תנשמי עמוק ותחשבי אם זה מסתדר לך, סבבה?
כמובן שאחרי המשפט האחרון הגיעה דממת אלחוט, אבל על הזין, גם ככה אין לי שום כוונה לעשות נשואות, רווקות או חתולי רחוב. מה שהדאיג אותי הרבה יותר היה הדבר שכתבתי שלשום:
אתם יודעים,
אחרי שאיבדתי את עצמי,
איבדתי את שמחת החיים,
איבדתי את שותפתי לחיים,
איבדתי את אהבת חיי,
איבדתי את האופטימיות,
איבדתי את הרצון לחיות,
איבדתי את החשק המיני,
איבדתי את השלווה הנפשית,
איבדתי את ההגיון,
איבדתי את הדרך,
איבדתי את ההומור,
וכמעט איבדתי את השפיות,
אחרי כל זה, גיליתי שאיבדתי את החיוך. וזה הכי כואב.
ואני מוצא את עצמי זרוק על הרצפה של השירותים באומן 17, בדאגלס, בדאבלין, בקאפלה. כל כך הרבה מקומות, שותה כמעט עד אובדן הכרה. ואני נוהג ככה כי במונחים המעוותים שלי זה לא נתפס בתור התאבדות. מוצא את עצמי לא מסוגל להריח בירות, לא מסוגל להכיל את המים המינרליים שאני שותה חצי מעולף. וחושב רק על העובדה שהדרך המפסגה הגבוהה בחיי לתהום המצחינה הזו, היתה גם הדרך הקצרה בחיי. ובאמת לא אכפת לי ממה שיקרה, גם ממכם כבר לא ממש אכפת לי, ואני פועל בכוח האינרציה, בלי רגש, בלי החיוך.
החרא המסריח הזה עושה לי נעים, לדעת שרק אני מסוגל לבנות את עצמי מחדש או להשמיד את עצמי במסעות של הרס עצמי. אני יודע שהייתי מספיק בשליטה כדי להרחיק את כולם לפני שפניתי לפרוגרום העצמי הזה. ואני כבר לא מסוגל לחבק, לא יכול לדבר. השתיקות האלה בכל נושא שקשור אלי מתבצע באדיקות. תמיד ידעתי איזה בן אדם אני רוצה להיות, מעולם לא התעמקתי בשאלה של איזה בן אדם אני. ראיתי את המטרה, ולא הזיזה לי את האשך הדרך. ואין לי ברירה, אני לא יכול להרשות לעצמי לתת לאנשים אחרים לקחת אחריות בכל מה שקשור במצבי. אני חייב להיות כנה עם עצמי כי זה בערך כל מה שנשאר לי. אין מקום לחלומות.
מחר אני אמצא את עצמי שוב במועדון שמתדלק לי את הטירוף, מין חורבן עצמי מסובסד. למחרת אני אמצא את עצמי זרוק באיזושהי סמטה בנצרת מחפש את סנטה. ברביעי אני כבר אמצא משהו אידיוטי לעשות ובחמישי מתחיל עוד סוף שבוע של טימטום מוחלט.
ככה זה עובד, קפיצות ממצב רוח קיצוני אחד למישנהו. ובכל פעם שאני מצפה לקצת הבנה, אני רק מאכזב ומתאכזב. איכשהו אני מוצא את כל הסיבות בעולם להתהפך על אנשים, ודקה לאחר מכן אני מתהפך שוב. נאבק בעצמי. ומשום מה אני טורח להפסיד בכל קרב וקרב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: