עלילות הארנב הלבן

יואו O:

אני בבלוג.

אלוהים ישמור, מה קורה פה?

כן, נזכרתי שהבלוג קיים -.-

ביום רביעי יצאתי עם ורד ומיטל לקניון, והיה כיף ונחמד, וקניתי איפור יפה שרציתי הרבה זמן, וקבלתי עיפרון לעיניים מתנה [!] הקטע

הוא שהוא בקושי מוציא צבע D:

כמה שימושי.

בכל מקרה, הלכנו הלכנו הלכנו, התפדחנו התפדחנו התפדחנו, עשינו טיול במעלית ונופפנו לאנשים לשלום מתוכה,

ואז הלכנו לאיזור של האוכל *-*

הייתה שם מכונת צילום, והצעתי שנלך להצטלם.

[בשביל מה לעזאזל היא שם?]

כל אחת הייתה צריכה לתרום חמישה שקלים, ולי היו עשרה במטבע אחד.

[מרתק הא? חכו, עכשיו החלק המעניין. -לא-]

ראיתי שהבן-אדם הכי סקסי, הכי מושלם, והכי יפה עלי אדמות, עובד באחד המזנונים,

ואני בשיא ההסטריה, והלב שלי פועם ברמות.

הלכתי לבקש ממנו שייפרוט לי. הוא פרט.

היה מגניב, וקצר מדי.

אחרי זה הייתי מאושרת.

טובבב.... אז קצת הגזמתי עם המאושרת, אבל בואו נגיד שנמסתי טיפה על הרצפה.

הצטלמנו, יצאו תמונות מכוערות, D:

בכל מקרה היה חביב, השמנות אכלו המבורגרים, ואני אכלתי נאגטס [אגב, הם נראים הרבה יותר טוב בתמונה.]

אחר כך ירדנו למטה ויצאנו מהקניון למעין רחבה גדולה כזאת עם ספסלים ארוכים והתחלנו לדבר על כל מני שטויות של ילדות בנות 14,

ואז באו כמה ילדים בכתה ז' נראלי,

"אפשר לשבת פה?"

"שבו."

-דיבוריםדיבוריםדיבורים-

"יש לכם סיגריה?" שימו לב ל:"לכם".

ורד ענתה בציניות, והילדודס הסתלקו D:

כמה עצוב שאנשים מתחילים לעשן בגלל הפוזה, כעקרון זה עצוב שאנשים מתחילים לעשן.

אם הם בני 13 אז בכלל.

ואז פתחנו שיחה על כמה שזה עצוב, ניסינו לעבוד על אנשים בטלפון, ופרשנו [:

תגיבו, ואל תתחילו לעשן! P: