עברו 10 ימים מתחילת החודש וכבר ירדתי ל53 .. לא יאמן. כול הימים האלה אכלתי בריא נכון ומסודר וכשחשתי קצת רעב - אכלתי תפוח.
לפני יומיים אחרי שיצא שלא אכלתי ארוחת ערב יום לפני וצהריים באותו היום, נתקלתי שוב בבולמוס .. כבר בערך 3 שבועות לא היה לי, לא הקאתי, אפילו לא היה לי תאבון לדברים מתוקים ובאותו היום פשוט נשברתי בעבודה שלי כשנתנו לי להגיש בדוכן גלידות.. בהתחלה זאת הייתה טעימה קטנה מהכפית ואחריה באו עוד המון טעימות מכול הטעמים במשך הרבה מאוד זמן. אחרי שהתחלתי להרגיש את הגועל ממלא אותי, התחושה הזאת של רצון לאוכל.. רצון בלתי נשלט למלא את הגוף .. מיד רצתי להקיא את הכול|:. וככה שוב היה לי בולמוס .
וגרוע מזה, אחרי זה הרגשתי יותר רעבה.. אבל הפעם אכלתי מסודר.. זאת אומרת פחמימות ובשר בשביל להתמלא כמו בנאדם ולא לאכול שטויות. באותו יום שקלתי 54.5 !!! הרגשתי כול כך מגעילה ופרה ושמנה .. כ"כ חרא עם עצמי .. תחושות של בגידה, באמונה שלי בעקרונות שלי, לא הבנתי מה קורה פה, הרי אני כ"כ מקפידה ומצליחה למה אני עושה את זה?? למה? כשחזרתי הביתה הלכתי לקפוץ בחבל ויום למחרת עשיתי יום קיזוז רציני עם הרבה ספורט. זה רק הראה לי שאסור לדלג על ארוחות אף פעם כי זה חוזר ובגדול..

תאכלו מסודר.. אחרת זה יגמר ככה.
חוץ מזה, חזרתי לאכול כרגיל, אין מה לעשות כולנו נשברים לפעמים ולאאא מוותרים וחוזרים לשיגרה!!! אני בטוחה שבזמן האחרון זה לא יקרה שוב.. מי שמכירה את התחושה אחרי הקאה ממש לא רוצה לחזור לזה אז בפעם הבאה שאני ירגיש שהבולמוס מגיע אני ידאג לעצור את עצמי.. או לפחות אנסה.
השבוע היה לי נשף סיום .. למרות שאני בכיתה י'א, זה נשף של כול התיכון וכולם חיכו לו מתחילת השנה.. קניתי שמלה מדהימה ורודה מסאטן במידה S והיא ישבה עליי מהמם!!! השתזפתי לפני זה, ובאמת אני חייבת להודות שנראתי והרגשתי מדהים:) קיבלתי המון מחמאות והרגשתי ממש מלכת הנשף.. הייתי רזה ושזופה ובלונדינית.. עם הרגשה של קלילות לא הפסיקו להסתכל עליי ולהתחיל איתי וגם ראיתי מבטי קנאה מהצד של הבנות.. זאת תחושה כ"כ מספקת.. בחיים לא הייתי מחליפה את זה. ומה צריך לעשות בשביל זה? לוותר על פסטות בורקסים פיצות שוקולדים וממתקים? בכייף. התחלתי גם לקפוץ בחבל, ולעשות ריצות.. בגלל שעישנתי עדיין קשה לי קצת אז אני לא רצה הרבה.. לאט לאט אני יגדיל את המרחק
החיים שלי התהפכו מקצה לקצה..פשוט השתנו! השליטה באוכל הביאה אותי למצב של שאיפה לשליטה ושלמות בכול תחום בחיים נהייתי פרפקציוניסטית וזה דוחף אותי להצליח בכול דבר שאני עושה.. יצא לי לדבר עם חברה שלי על סתם איזה נושא, על הקטע שפעם היא הייתה פריקית גוטית מושפעת כזאת, ותוך שנה היא השתנתה וחזרה להיות בן אדם.
אמרתי לה "מה איך זה יכול להיות שככה התהפכת בשנה?" והיא פשוט אמרה "עבר לי.." ובאותו רגע הבנתי.. גם לי עבר.. עבר לי מלהיות ילדה שמנה עם ביטחון עצמי נמוך וחוסר מודעות.. זהו נגמרה התקופה של הלהסתיר את הצדדים ולקנות מידה 36 ולהרגיש מלאה ומפוצצת רוב היום ולהסתגר בחדר, נגמרה התקופה שכול הזמן קיוויתי להיות רזה יותר.. רק הסתכלתי על בנות כוסיות כול היום והרגשתי את הקנאה מבפנים, נגמרו התירוצים ועצלנות לספורט.. ולאכול כול היום שוקולד ועוגות להרגיש את הצילוליטיס ואת התחת השומני,
מעכשיו התחילו החיים האמיתיים!!! החדשים והטובים, החיים שבהם אני מצליחה בתור רזה, מחוטבת, כוסית - מצליחה ושולטת בחיים שלי!!!
אני מרגישה גם עדינה יותר ובריאה יותר, אני חייבת להודות :)
אם איי פעם אני אשבר ואחזור להרגלים הישנים שלי.. ולא נראה לי שזה יקרה אני פשוט ארגיש שבגדתי בעצמי.. באמונה ובעקרונות שלי.. ועכשיו אחרי 3 חודשים בערך שהתחלתי עם כול זה , כול יום שעובר רק דוחף אותי להצליח יותר ויותר ומקרב אותי למטרה שלי.. גם כשנשברים צריך לזכור שיש נפילות בחיים וההצלחה האמיתית היא לקום ולהמשיך הלאה!!
הכול עיניין של כוח רצון.. הצלחתי להפסיק לעשן.. הצלחתי להפסיק לאכול הרבה ושטויות ואני נהנית מזה..
הפסקתי עם עוד הרבה הרגלים ישנים ואימצתי חדשים..
כמו ספורט בכול יום.. כמו ארוחת בוקר מסודרת.. להתחיל להתמודד עם דברים ולא לברוח מהם..
אני מסתכלת בצורה שונה על אוכל.
לדוגמא השבוע נסעתי על איזה כביש וראיתי מסעדה בצד של הכביש עם שלט ענק "שיפודי פרגית בלאפה עם חומוס פלאפל וחמוצים + בקבוק קולה גדול ב20 ש"ח בלבד!!" אני לא יודעת מה איתכם.. אני ראיתי בשלט הזה "בואו להשמין על חשבוננו! 1000 קלוריוות ב20 ש"ח בלבד!!"

לא בשבילנו.
וממ תמונות.
יצא לי להצטלם בימים האחרונים אני עדיין לא רזה כמו שאני רוצה. ירדתי ל52 מ55 החודש שזה הספק גדול! ועכשיו? הכי חשוב להמשיך ככה..
בעזרת תוכנת עיצוב צימקתי את גופי למימדים שאני שואפת אליהם:
המצוי
הגוף אליו אני שואפת יותר מכול

הרצוי
שמנה.. לא בדיוק מה שחשבתם
מצאו את ההבדלים..

שימו לב איזה פרה אני משמאל.. וזה צולם לפני חודש וחצי בערך
וזהו .. אני רוצה לאחל לכולן פה המשך ירידה נעימה ותהיו חזקות!!! זה שווה את זה ..באמת שזה משתלם... מי באה איתי לקנות צמיד אדום של אנה?? D:
לא לשכוח אף פעם לאן את שייכת ושאנחנו תמיד פה בשבילך.

צמיד אדום שיעלה לך את המוטיבציה מחדש בכול בוקר.
להיות שייכת לכאן, זה הדבר שהכי מחזק אותי בעולם.. תמיד יש לי לאן לבוא וכאן ובאמת יבינו אותי ויתמכו בי 
אוהבת פה את כולן ותמשיכו לבוא לבקר
תפסיקו עם התירוצים.. תקומו כול יום הוא יום חדש.. לאכול נכון קצת ומסודר והכול יהיה בסדר.. בסוף כולנו נגיע ליעד שהצבנו לעצמנו, מבטיחה [:!!
שלכן, טינספו-גירל האמיתית. 3>
עריכה:
אנה.. את היחידה שתמיד תהיה שם בשבילי
3>

אל תעזבי אותי לעולם!