המשפחה בטלוויזיה

לפני חמשת המופלאים שבאו לעשות סדר בעולם המלוכלך של הסטרייטים, ולפני "וויל וגרייס", ו"אלן",

היו כל אותן סדרות דרמה שליוו את ילדותינו, שגם הן נגעו באופן זה או אחר בעולם ההומוסקסואלי.

מדובר בתכנים שעסקו בנושאים הבוערים, הרלוונטיים - חלקם יותר וחלקם פחות - עבור בני הנוער הצופים הצעירים,

ובכך זכו לפופולריות רבה לאורך שנים.

"בוורלי הילס 90210", למשל, הציגה בעונה השנייה פרק שלם שנסוב סביב בחור חתיך ומקסים שדוחה את חיזוריה

העיקשים של קלי טיילור - מלכת הכיתה. אז אוקיי, בחינה חתרנית של הסיטואציה יכולה להגיד שעובר מסר לפיו

הסיבה היחידה שבגללה בחור ידחה חיזורים של בחורה היא בגלל שהוא לא נמשך לנשים... אבל אני לא מדברת על

הפן החתרני. אני רוצה לדון בתכלס. הבחור עומד שם בים, עם קלי, מגמגם ולא יודע להסביר את עצמו - "אני לא יודע

אם אני נמשך לנשים או לגברים... אני לא יודע מה אני". קלי כמובן מקבלת את זה בהבנה ובחום (שלא לומר בשמחה -

לאור העובדה ש"זה לא אישי" כלפיה), והנה - הופ! ההומו הראשון בבוורלי הילס. כמו שהופיע כך נעלם.

אבל זה בקטנה.

כש"מלרוז פלייס" היתה בשיאה, אני הייתי ילדה.

ליוויתי את הסדרה מימיה הראשונים, ואני לא בטוחה עד כמה עמדתי על טיבו של מאט, דמות השכן ההומו מהקומפלקס. 

אני זוכרת שהוא היה שונה, ואני זוכרת שלא היו לו רומנים עם נשים, ויותר מזה - אני זוכרת שהוא כל הזמן הסתובב

עם השכנה רונדה, הרקדנית השחרחרה - אבל זה היה בדרך ידידותית...

בחלוף הפרקים כבר היה ברור שהוא בענייני גברים, אבל הכל היה בגדר נושא שיחה - אם בכלל....

כל זאת עד אותו פרק היסטורי!

אם אני לא טועה, היתה זו הפעם הראשונה בה ראו בפריים טיים נשיקה הומוסקסואלית.

מאט ובן זוגו, לאחר דייטים מרובים וחיבוקים ארוכים - עמדו מחוץ לדירתו של מאט, במלרוז פלייס, אחזו אחד

בשני, והתנשקו! ואני זוכרת שזה היה וואו! וכאילו כחלק אינטגרלי וטבעי מהעריכה, בחרו להפוך את הקטע לסלואו-

מושן, ולדי מטושטש.

כך או כך, היה באזז מטורף סביב זה, ובאמת שלא הייתי בגיל של להבין מה פשר המילה "באזז".

מאז עברו מים רבים בנהר, ובסדרות כמו "הכי גאים שיש" מוצגים תיאורים ויזואליים הרבה יותר מפורשים מסתם

נשיקה רומנטית...

אז נכון, לא מדובר בתכנים שמשודרים בפריים טיים עבור כל המשפחה, אבל ללא ספק הנושא ההומוסקסואלי הפך

למקובל הרבה יותר, למשהו שאין סיבה להתייחס אליו כמיוחד כי הוא חלק חד משמעי מהחברה -

לפחות כך זה בטלוויזיה.

בחיים הכל קצת יותר מורכב.