נמאס לי כבר מהמשפחה שלי, עם ההורים שלי שמציקים ומסתובבים סביבי כל היום, שואלים אותי על אוכל,
ונמאס לי כבר מה"חברים" שלי בבצפר שכל מה שמעניין אותם זה רק איך לגרום לי להעלות את כל מה שהשתדלתי וירדתי בחופש,
איך אפשר לרצות לגרום לי לעלות במשקל??
איך הם יכולים בכלל לעשות לי דבר כזה, לגרום לי כזאת אומללות?
הם לא רואים שאני מרגישה רע עם עצמי, שאני שמנה, שאני מכוערת???
הם מנסים לשכנע אותי להפסיק לעשות הרבה ספורט.
איך אפשר להיות כל כך חסר רגישות?
בלי הספורט אני כלום, אני אפס!!!
זה מה שמחזיק אותי בחיים!
לעזאזל, זה מה שגורם לי לא להתאבד וזהו!
אני אומרת לעצמי - "עוד 100 כפיפות בטן, עוד 50 שכיבות שמיכה, עוד 10 דקות ריצה ואני אהיה רזה..."
בלי זה כבר מזמן הייתי מוותרת, מוותרת על הכל!
בלי ספורט אני אפסיק לאכול, בלי ספורט אני אתחיל לחתוך, בלי ספורט אני אמות.
אז איך, איך הם מסוגלים לרצות לקחת את זה ממני?
איך הם יכולים לרצות לגרום לי לדחוף אוכל לבטן ולבלוס כמו פרה כשהם רואים כמה אני אומללה מכל השומן הזה?
אני מסתכלת ורואה בנות רזות מסביבי, ורק אני שמנה כמו חזיר!
אז עוד 200 כפיפות בטן, ויהיה בסדר!
עוד 300 תרגילים לרגליים ואני אהיה מרוצה מעצמי!
עוד 90 שכיבות שמיכה ואני אהיה מאושרת!
עוד קילומטר ריצה, ואני אהיה, פאקינג, רזה!!!!!!!!
למה הם לא מסוגלים להבין שזה מה שאני רוצה?
שאני לא רוצה להיות שמנה, אני רוצה להיות דקיקה וקלילה וטהורה ורזה!!
כשאני אהיה רזה אני אהיה מאושרת.
הם לא רוצים שאהיה מאושרת?
דמאט, כל מה שאני רוצה זה להיות מאושרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היא לי.