- "יש לנו עוד כמעט שעה עד שהשנה האזרחית תתחלף" היא אמרה אחרי שהזמנו את הקפה.

- 45 דקות ושלושים וארבע שניות.

- תגיד, למה אתה כזה חמוץ?

- אני?

- כן, שחרר קצת את פי הטבעת שלך. מה, נפגעת מזה שאתמול קראתי לך יפה נפש?  

- נפגעתי? אוקיי, אולי קצת. את יודעת מה, את צודקת, אני באמת קצת אמביוולנטי כלפי הכינוי הזה.

- תסביר בבקשה.

- טוב, מצד אחד אני מודה שאני לא אוהב שמדביקים לי את התוית הזו.

- ומאידך?

- ומצד שני, כמעט תמיד אני מוצא את עצמי במחנה המנוגד למכוערי הנפש.

- מי הם המכוערים האלה?

- ברמה האישית?

- לא, הביצה המקומית כאן ממש לא מעניינית אותי. אני כמעט שלא מכירה את האנשים כאן. תן לי דוגמאות שאני יכולה להתייחס אליהן.

- אז את רוצה את זה ברמה הלאומית?

- שיהיה. אתה יודע מה, תן לי את מצעד מכוערי הנפש לשנה הזו שהולכת להסתיים.

- את מתכוונת לגמדים האלה מקדימה?

- למי?

- נו מאיר שטרית, שאול מופז והחברים.

- לא אלה, תן לי את הקליברים הגדולים.

- קצב?

- בדיוק. מי עוד?

- בואי נראה. מיכאל בן ארי?

- אוקיי, מי עוד?

- אבוטבול, ראש עירית בית שמש. ואת יכולה לצרף אליו את כל גדודי הטאליבן שלו. הדרת הנשים היא רק קצה הקרחון שם.

- קניתי. מי עוד?

- אלי ישי. את יודעת מה, תצרפי אליו את כל אנשי ש"ס. היה להם שם אדם אחד הגון אבל הוא עזב אותם.

- מי?

- הרב חיים אמסלם.

- אז מי האיש הרע שם בש"ס? עובדיה יוסף?

- זו אפשרות מאד סבירה.

- תגיד לי, מה המשותף לכל האנשים האלה שהזכרת?

- לא יודע. תעזרי לי.

- הם כולם דתיים. אם תוסיף להם את רוצחי ההמונים של האזור - קדאפי ואסאד, תתחיל לראות את התמונה.

- רגע, אבל לשני הדיקטטורים האלה אין כיפה.

- נכון, אבל גם הם פעלו בשם הדת שלהם. גם כשהם שדדו, אנסו וטבחו את בני עמם.

- רגע, ואידיוט הטורקי הזה, ארדואן?

- גם הוא פונה אל הפונדמנטליזם האיסלמי.

- אז מה את אומרת בעצם?

- שהדת היא שורש כל הרע ואם כל העוולות והמלחמות. לא רק כאן, אלא בכל שאר העולם, ולא רק עכשיו, אלא משחר ההסטוריה.

- למה זה?

- כי כל מלחמה היא מלחמת אמונה.

- ואמונה זה תמיד דת?

- כמעט תמיד. בכל מקרה, הממסד האמוני החזק ביותר הוא הדת.

בן ארי: כהנא צדק! צריך לרדוף את השמאלנים הבוגדים!

- איזה מזל שהשנה עומדת להתחלף.

- "למה?" שאלה כשהיא שולחת אלי את המבט האלכסוני הזה שלה.

- כי נוכל להניח לכל החולירות האלה ולפתוח דף חדש.

- ואת מי תפגוש ב-2012? חוץ מאמסלם, אני מתכוונת.

- אז מה את מציעה?

- אתה יודע שלפי הלוחות של שבט המאיה, העולם עומד להחרב ב-2012.

- ואז?

- "הנה תקרא את זה" אמרה, הוציאה מהתיק שלה ספר שירים, דפדפה והגישה לי אותו פתוח "זה שיר של נתן יונתן".

עלה של זית

הנה מה שאת,
יונה ששילחתי לראות הקלו המים,
ואם תם כל הדור
והחטא
הנוכל מחדש לשחת?
יונתי,
שום דבר
לא מצאת במדבר.
רק עלה, במדבר.
למה את שותקת?
למה את ממלאה פיך זית?
פתחתי לך חלון
ראיתי בעופך ובניאופך
אבל הלב מתפלל
לשובך התפלל
למי יש כוח להשאר לבד
בהרי האררט?  

- "הנה תראה תמונה שלי בהצגת הסיום של התיכון" הוסיפה והוציאה את אלבום התמונות שלה.

- מה שיחקת כאן?

- מה לא רואים? יונת שלום פרוסית. נכון, גם אנחנו היינו חדורי אמונה נוצרית עמוקה.

- וזה בנוסף לאמונה בצדקת הדרך?

- כן, אבל אמא שלי היתה מספרת לי איך גבלס הדגיש כל הזמן את הסיוע שאנחנו מקבלים מאלוהים. אתה יודע איך זה, כשאלוהים לצידך - אין באמת הבדל בין שתי האמונות האלה. 

- ואבא שלך?

- מה איתו?

- מה הוא היה נוהג לומר?

- לא הכרתי אותו הוא נהרג בחזית המזרחית כמה שנים לפני שנולדתי.

לעשות ימים כלילות - צ"ל 'לעשות לילות כימים' (תודה לדפנה).

עורך דינים - הריבוי של בעלי המקצוע המושמץ הזה הוא 'עוכרי דין'.

היות ו - צ"ל 'היות ש' (נכון, זה אחיו התאום של 'במידה ו').

הגיה

יששכר - מעט מדי אנשים יודעים שלא מבטאים את שני השינים כאן. מה שאני מתכוון להציע כאן הוא שלילד שלכם... אתם יודעים מה, עזבו, תקראו לו איך שאתם רוצים. ואם זה יהיה ילדה - תקראו לה נועם או עופר. מצידי - אפילו גדי. כן, לכו על משהו יחודי.

קרית שמונה - למעט תושבי הקרת הזו, כמעט כולם מבטאים את ה'שמונה' במין נקבה (אולי הם הולכים על הדוגמה של באר שבע). אבל השמונה שמונצחים כאן הם יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו על הגנת תל חי.

שדרות - זו עיר שהיתה לא מעט בכותרות בשנים האחרונות. כתבי הרדיו והטלויזיה למדו, בסופו של דבר, לבטא את האות הראשונה כ-ש' שמאלית (טוב בשביל זה הם משלמים לאבשלום), אבל כמעט כל הפוליטקאים (שלא לדבר על המדינאים) עדין נכשלים כשהם הוגים את שם העירה הדרומית הזו מול המיקרופון. ובבית? בבית אני בטוח שהם אומרים את זה נכון.

לא יכל - צ"ל 'לא יכולתי' (לעשות עם זה כלום, אתה שומע, זה היה אצלי בידים). שימו לב לכך שאף פעם אין הצדקה להגיד את זה בגוף שלישי. כן, אני מעודד אתכם לקחת אחריות. בהחלט. אולי בשעור הבא נלמד להבדיל בין אחריות לאשמה. Stay tuned.

שמות אותיות

למרות שאני יודע שזה לא נכון, אף אחד לא ישכנע אותי שלאות הרביעית לא קוראים דלד והאות שאחרי פ' היא לא צדיק.

ובאמת מה עם ה-'ה' וה-'פ'? אני כנראה אמשיך להגות את זה 'היי' ו'פיי'. וגם את ה'יוד' אני עדין מבטא בשורוק (למעט הביטוי 'על קוצו של יוד' שאותו אני ממש מקפיד לבטא כהלכה). 

ב' זה אוהל 

 אחרי שבחרתי את התמונה הזו כדי לאייר את האייטם (ולהצהיל מעט את נפשי הדוויה), חשבתי שאם אני כבר מעצב כאן את הלוגו של המחאה החברתית מהקיץ (נו, זו שהתפוגגה לה, גוועה, ומתה), למה באמת אני זקוק לחיוך המקסים הזה? הוא הרי עלול לגזול את הפוקוס מהמסר החברתי.

אז ניסיתי להוריד את הסחת הדעת (נכון, זה היה כרוך בקצת עבודת שיחזור של פתח האוהל):

אבל אז אמרתי לעצמי שכדי שזה יעבוד אפילו יותר חזק, אולי כדאי באמת להפוך את האוהל לסמל גרפי ולהכניס פנימה את הסלוגן.

בסוף הגעתי לזה:

אתם אומרים שהייתי צריך לבחור את הפונט של ה-צ' שמופיע על מדי ה-ב' של צה"ל, או על ההזמנה למילואים? כן, יכול להיות שהייתי צריך גם לאזכר את זה שאנחנו הפראיירים של ביבי. בהחלט. אבל זה מפריע לי הרבה פחות מהעובדה שכדי למקד את המסר, גם אני הצטרפתי לטרנד הזה של הדרת נשים.

נראה, אולי בפוסט הבא אני אכנס במלה 'כנסו' (כן, זו שנוהגת להגיע בזוגות). השארו על התדר.