הסופרת חולה. מין שפעת לא נעימה בכלל עם כאב גרון וחום וכמעט התעלפות - נראית חצי מתה, המסכנה, וגם מרגישה ככה.
הסטודנטית שלנו החליטה לשפר את מצב רוחה, וחיברה לכבודה שיר. יש לזה גם מנגינה, עליזה ומעצבנת, מפאת קשיים טכנולוגיים תצטרכו לדמיין אותה:
ויש גם בונוס -הערות מפי הסופרת בכבודי ובעצמי
הסופרת חולה במיטה
היא כל הזמן משתעלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
איש לא יודע מה יש לה
שחפת, אדמת, שעלת...?
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
היא לא יכולה לדבר
בקושי שהיא ממלמלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
חכו יש סוף טוב...
החום שלה מטפס
עולה עד שמי התכלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
את כל האוכל נאכל
כי לאכול היא לא מסוגלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
הקול שלה דעך
ובגרון יש לה גחלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
היא רוצה לקום מהמיטה
אבל היא לא מסוגלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
בשלב הזה מלמלתי עליה (בתוספת פרצופים נזעמים) שזה לא חוקי למחזר חרוזים
אני אשתמש אלף פעם במילה מסוגלת
ולמחות היא לא מסוגלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
מסוגלת מסוגלת מסוגלת
מסוגלת מסוגלת מסוגלת
אז כולנו שמחים
ורק הסופרת סובלת
השמעתי את השיר לאמא
והיא ממש מתחלחלת
אז כולנו שמחים
ורק אמא סובלת
הבית הזה הומצא לפני שאמא שמעה את השיר ואיכשהו הצלחנו לצפות את התגובה שלה במדויק
גרסת המקור לבית הבא הייתה בקול עצוב ונוגה אבל אני ממליצה על קריאות הידד, ריקוד עליז ואפשר גם דרבוקה למי שהיא נמצאת בהישג יד:
בסוף היום היא החלימה
ובשיר כבר אין תועלת
אז כולם שמחים
ורק הסטודנטית סובלת
נכון שיר מהמם? אני אישית חושבת שהסטודנטית ירשה חלק מכשרון הכתיבה של אמא והיא ממש שמחה אותי, אבל חיברתי בית מיוחד בשביל מי שלא חושב כמוני ודי סבל מלקרוא את השיר הזה בטענה שהוא כתוב גרוע ושהוא סדיסטי:
ממש לא אכפת לי
אם הכתיבה שלה מאמללת
עכשיו כולם סובלים
ולא רק אני סובלת
ואם שלומי מעניין אתכם, אתם יכולים להיות רגועים כי אני כבר מרגישה קצת יותר טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
