שבת בבוקר, 12:21
מזל שיצאתי מהפנימייה לקראת פסח, יצאנו ביום חמישי, אני הגעתי הביתה ביום שישי בצהריים.
לפני כן ישנתי אצל חברה, למרות הריב עם ההורים והקטע עם רון, הם שונאים אותו, הוא יודע אתזה,
לא כול-כך אכפת לי כי תמיד ההורים שלי אמרו שאני "שלילית" הריב איתי התחיל בזה שהם ראו אותי מתנשקת איתו,
מה הביג-דיל פה?! אז מצאתם אותי מתנשקת איתו, הם כנראה עדיין לא הפנימו שב-13 לחודש אני בת 17.
המשך הריב היה כשהם תפסו אותי ואותו בשיחה לא מי יודע מה נורמלית:
~רון מוציא סיגריה ואת המצית הורודה שלו ומתחיל לעשן~
"נו, אף פעם לא תנסי?" הוא כאילו אמר אתזה לעצמו אבל ידעתי שהוא רוצה תשובה.
"לא יודעת"
"מה זאת אומרת?"
"שאני לא יודעת" צחקתי צחוק מזוייף לגמרי.
"הבנתי אותך" הוא צחק צחקוק קצר.
~הוא מנסה לדחוף לי ת'סיגריה לפה~
"דייי רון" במין טון מצחיק שכזה, ההורים שלי יותר מידיי רציניים כדי להבין שכול זה היה בצחוק (!!!)
כמובן שלי לא היה כוח וזמן להסביר להם, מזל שרון לומד איתי בפנימייה, הוא ביקש מההורים שלו להיות בפנימייה
רק בגללי, ממש מתוק מצידו, חשבתי לשאול אותו מה הוא אומר על זה שאני אבוא אליו ונחגוג את הפסח
יחדיו, לא נראה לי מנומס משהו, אוף, כול-כך אינלי כוח לדודה סימה עם העוגות שהיא דוחפת לי כדי שאני אשמין.....
~~~
ישלי איזה מין שאלת התייעצות קטנה, כדאי לי להשלים עם אמא? לא עם אבא, (במילא הוא היה מרביץ לי כשהייתי
קטנה) פשוט ישלי כול כך הרבה דברים לספר לה, בכול זאת היא אמא שלי.
ובקשה אחת קטנה מכם: בבקשה אל תגיבו תגובות נאצה, אני כול-כך אשמח לתגובות מעודדות בפוסט
הראשון...כול-כך...
שבת שלום לכולם!