אני תוהה מתי זה קרה.

מתי הסוויץ' הזה התרחש.

אני מניחה שזה קשר לזה שגרתי בתל אביב. ששירתתי גם באזור, ועוד עם אנשים שכמעט כולם מהמרכז.

אבל מתישהו איכשהו הגעתי למצב שבו אניצריכה לחשוב פעמיים האם לפרווד כתבות של ynet.

אולי אין לזה לגיטימציה כלשהי ואולי הגענו למצב שבו אני בתור בחורה די ימנית צריכה לחיות עם קצת שנאה עצמית על למה אני לא יכולה להיות כלכך עיוורת לעולם כמו הרבה מחברי השמאלנים.

ובאמת שרבים מחבריי הטובים ביותר שמאלנים. ואל אין לי בעיה עם זה. ואני עדין אוהבת אותם והם אנשים אדירים והכל. 

אבל איכשהו מתישהו התחלתי להרגיש מיעוט. ואני לא נכנסת לוויכוחים פוליטיים יותר מדי. בעיקר מנסה שלא. כבר מזמן הבנתי זה לא יוביל לשומקום טוב. והדעות הפוליטיות של אנשים לא תמיד אומרים ממש שומדבר ממש משמעותי עליהם. (ועד כדי קיצון מסוים אני מניחה שאני יכולה להסתדר עם אנשים מכל דעה שהיא, כל עדו אל מדברים על פוליטיקה P= )

אבל מתי הגעתי למצב של לסנן את עצמי. ועוד בפייסבוק שאני הרבה פעמים מרשה לעצמי הרבה יותר מדי שם.

אני מפחדת שישפטו אותי על סמך הדעות שלי? כנראה שכן. מוזר. לא חשבתי שאני אי פעם אהיה ככה. כאילו ההורים שלי די ימנים. דודים שלי. סבא וסבתא. גם הרבה מחברי הכרמיאלים. אבל מתישהו איכשהו כנראה התרחש סוויץ' מסויים ומרוב כל הספאם השמאלני שאני רואה באופן יומיומי בפייסבוק, מדי הרבה אנשים אני כבר מרגישה לא בנוח שם. ואל בא לי שיתקיפו אותי על איך אני בכלל לא מבינה, ואיך אני יכולה לחשוב ככה. ואיך אני לא בסדר. כי באמת שאין לי כוח לוויכוחים מטופשים. 

אני סטודנטית. אני בת 23. אני מניחה שזה הגיוני שרוב האנשים סביבי ירגישו צורך לנטות יותר שמאלה. 

זה מה שצעירים עושים לא? חושביםש הם יכולים לפתור הכל ע"י מחאות שלא יובילו לשומדבר טוב. לא חושבים לשניה בהגיון לפני שהם עושים פעולות מטופש/ות שרק פוגעות בהם בסוף.

ואין איזו שניה של לעצור ולחשוב על מה המשמעותשל מה שהם רוצים או אומרים, או מה זה יעשה, ואיך זה יהיה יותר טוב. ומה יהיו התוצאות שלזה.

(כן אני בהחלט מרגישה כמו איזו סבתא זקנה שאומרת- צק, צק, צק הנוער של היום... )

וחבל. כאילו שלא תבינו לא נכון הרבה פעמים אני די בשוק מפעולות של אנשים, של עד כמה חסרי כל יכולת חשיבה הגיונית הם יכולים להיות... (ע"ע הצעדות ודקות הדומיה למען גלעד שליט) אבל איך לעומת אנשים שעושים דברים חסרי כל הסבר הגיוני, מלבד רצון כלשהו להרגיש טוב עם עצמם, או שנאה עצמית על זה שלא ממש נורא להם בחיים, כפי שזה נראה לדעתי בכלמקרה, אני יוצאת מרגישה לא בסדר.

כנראה שחלק מהשנאה עצמית על הדעות שלי התחלחלה גם אליי.

ואולי זה סתם המחשבה שאנשים שאני מכירה יחשבו עליי פחות כי אני ימנית. הרי זה ברור שכל מי שימני חייב להיות טיפש, או דתי, או פסיכי שרוצה לקחת רובה ולהרוג אנשים באמצע הרחוב. או סתם כנראה ההורים שלו עשו לו שטיפת מוח והוא לא היה אינטלגנטי מספיק לקבל דעות על החיים מעצמו (איזה יפה זה למרוד בהורים שלך ע"י זה שאתה עושה דברים מטופשים. גיל ההתבגרות הנצחי)

ולא כל המחשבות האלה לא עושות אותי פחות ימנית.

ולא הן לא יגרמו לי ללכת למחות על זה שהמדינה צריכה לעזור לאנשים לרכוש דירה. או להביא דיור שוויוני לכולם. כל הדברים האלה צריכים להיפטר ע"י מהלכים כלכליים כלשהם (שלא אני ממש לא מבינה בהם, אבל אני מקווה שיש רבים וטובים ממני שזאת העבודה שלהם ) . ואני לא חשובת שכולם שווים. כי כולם נולדים עם סט כשרונות שונה. וכולנו שונים לא? (מתי העובדה הזאת נשכחה בראשים שלכולנו? ) וברור שבעולם אידיאלי לכולם צריך להיות כל מה שהם צריכים, ואין סיבה שיהיו אנשים ממש עשירים ואנשים ממש עניים שלא גומרים את החודש, אבל הדרך לפתור את כל הדברים האלה היא אףפעם לא להביא לאנשים סתם כסף (כן, להביא לדוסים או לערבים כסף לילדים שלהם שהם לא יכולים לקנות להם אפילו חפיסת במבה בחודש או משהו והם עדין ממשיכים לעשות אותם ממש עוזרת. ברור.. או העזרה הסוציאלית לאנשים עניים בארה"ב שגורמת לדורות של מובטליםש אפילו לא מנסים ללכת לעבוד..  )  

בקיצור, זאת בכלל לא הפואנטה. זה לא פוסט שכנוע או ווטאבר. 

הפואנטה היא כמובן אני. ושאני צריכה להפסיק לחשוב מה אנשים חושבים עליי (כאילו זה לא באמת מחשבה הגיונית שאנשים יפסיקו לחשוב שאני מגניבה כי הורדתי את הפירסינג שלי... זה המבחנים. זה הכל המבחנים. באמת... ) . ומוזר כי תמיד הייתי בטוחה שלא ממש אכפת לי. אז כנראה שאכפת לי לפחות קצת. ארג. אני שונאת להיות אנושית. 

(ואוו פוסט שלא מדבר על זה שאני מסכנה ושונאת את הטכניון, זה חדש P= ) 

אניוויז, נקווה שיהיה טוב וזה. ושאני פאקינג אעבור לדירה החדשה במעונות סופסוף (ואפסיק להגיע לחיפה כבר פעם שניה סתם ככה - זה עולה לי הרבה דלק! =(   ) 

מחירי הדירות ימצאו להן דרך לרדת עד שאני אסיים ללמוד, ושאני אמצא עבודה סופסוף (ארג, למצוא משרת סטודנט בחיפה, כשיש לי חרא ממוצע, מתברר להיות מסובך יותר ממה שחשבתי שזה יהיה.... )  

אאאעעעההה-החום-הזה-יהרוג-אותי-בסוף =(