ואוו אחרי בערך 6 ומשהו שנים בישראבלוג הגעתי לדף הראשי למומלצים ולפחות ליומיים אנשים באמת נכנסו לפה O_o

מממ כן. הרבה כניסות.

הרבה תגובות.

(לצערי לא קראתי את רובם, שבוע מטורף ומחוסר אינטרנט.. )

מוזר שזה הפוסט שהומלץ עליו (ותודה לבחורה שחשבה שזה מספיק מעניין שנראה לה שמישהו אחר יקרא את זה =) )

לאדעת, אני מניחה שיש שם תגובות לא נחמדות, על עד כמה אני כותבת כמו ילדה בת 15 או משהו. ועד כמה אני מדברת שטויות. ואולי אף תגובות כן נחמדות של אנשים שחושבים מה שאני חושבת, או שלא.

סתם, תמיד תהיתי מה יהיה אם פתאום הרבה אנשים יכנסו לפה. כנראה יותר מדי התרגלתי לכתוב בלי לחשוב שמישהו קורא פה, אולי מלבד כמה חברים קרובם, או אנשים שפשוט לא מסוגלים להפסיק לחפש את צירוף המילים - " אסקימו לימון מכונת כביסה" - ואני באמת לא רוצה לדעת למה הם מחפשים את זה כל הזמן ומה בדיוק הם מצפים למצוא O_o

(רגע עכשיו גרמתי לעוד תוצאות חיפוש עם הצירוף הזה. דאמ איט )

בכלמקרה. לאור כמה תגובות לא נחמדות כלפיי שכן ראיתי, אני עדין מופתעת שאנשים לא מסוגלים להפריד בין דברים שנכתבים באינטרנט לבין אנשים אמיתיים שיושבים בחדר שלהם ומקלידים את זה. כאילו, זה שאני עושה פוסט אחד שלא מוצא חן בעיני מישהו מסיבות כאלה ואחרות (וכן אתם לא מכירים אותי, זה שקראתם פוסט אחד שלי, לא נראה לי נותן לכם לגיטימציה כלשהי להגיד שאני איזו פוסטמה או משהו.. ) לא אומר שצריך להצדיק את השם הרע שיצא לטובקבקיסטים ברחבי האיטרנט. וכאילו אפשר לחשוב איזה דבר נוראי כבר נרשם בפוטס הזה (אני די בטוחה שלא הצעתי לרצוח ולבשל כלבלבים קטנים ופלאפי-ים או משהו כזה)...

ולכל מי שהזדהה מסיבות כאלה ואחרות, מגניב. אני מניחה שזאת המטרה של כל מי שכותב משהו למקום שהוא לא היומן הפרטי והנעול שלו, כולנו רוצים להרגיש לא לבד בעולם וכאלה =)

(איפה אני מלפני איזה 6 שנים שהייתה הבנאדם הכי מאושר בעולם מכל הצומי שפוסט שלי זכה לו? P= )

אולי אני ארשום עוד משהו עם פואנטה כלשהי, כשזה לא יהיה 11 ורבע. אחרי שבוע ללא שינה. אח, שינה.

כמה שהמיטה שלי (והמלכוד 22 ששוכב עליה ומחכה שאני אחזור לקרוא אותו ) קורצת לי.

שיהיה לכם לילה מעולה =)