שנה ו-10 חודשים..
השיא החדש עד עכשיו.
ועכשיו צריך להתרגל להיות פה לבד.
איכשהו עכשיו ההחלטה לגור בדירה לבד נראית נורא לא טובה =\
זה מוזר. זה יהה מוזר. וכשזה נגמר זה עדין מוזר.
היה טוב חלק מהזמן. היה בסדר. ואז זה פשוט לא ממש עבד יותר.
ואולי רק רציתי להיות חופשיה שוב.
לא שיש לי ל-מה.
אבל כנראה שזה לא זה.
וחזרתי לדבר על החתולים שלי.
(עדין אין לי אותם. אני צריכה דירה טיפה יותר גדולה. ואז יבואו החתולים)
וזה הזוי. הרגשתי לבד חלק מהזמן גם כשהיינו ביחד. אבל עכשיו. אני באמת לבד.
ואיכשהו ציפיתי שמשהו יקרה.
אהל שומדבר לא קורה.
ואחרי 4 ימים של לצאת כל יום
עכשיו אני יושבת בדירה.
לבד.
כשהפרק האחרון של סיינפלד מסרב לעלות (סטרימינג)
עוד סיום.
סמלי.
ובינתיים אני בסדר.
חוץ מזה שבקושי ישנתי הלילה. והיו לי חלומות עליו קצת.
והיה לי עצוב. עדין קצת.
אבל זה ממש לא כמו פעם קודמת. מעניין מה זה אומר....
כשאת בזוגיות את חושבת שהסיבה שבחורים לא מתחילים איתך זה כי יש לך חבר. ובעצם מלא בנים היו בקטע שלך אם היית לבד.
אבל זה לא באמת נכון.
אפילו אם מישהו מתחיל איתך כמה וכמה פעמים במזן שיש לך חבר זה לא אומר שברגע שתיפרדי ממנו מישהו ישים עלייך....
וזה רק מזכיר לי למה אני לא אהבתי כלכך להיות רווקה והייתי עצובה לפעמים קודם. וזה היה עוד בתל אביב.
בתל אביב היו אנשים.
ולא רק טכניון ושיעורים.
זה כאילו דנתי את עצמי לעוד לפחות שנתיים של להיות לבד.
ופה זה לא תל אביב.
מרגישה כאילו אני מתחילה את הטכניון מחדש.
זה מפחיד קצת =\\
(אבל לא נורא יש הפעלה שתעסיק אותי קצת בזמן הקרוב...... )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
AgelesS ExistencE
