לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

לא נשרוד בלעדיך


 

טוב, אז לכבוד הבלוג החדש שלי ועצם העובדה שאני מרשה לעצמי להשתלח רסן ולהיות רדודה כשבא לי להיות, אני מוכרחה לזרוק כמה מילים על הפרק האחרון של הישרדות.

קודם כל, יש להכיר בכך שאני מכורה. מכורה מהסוג של אין דבר יותר חשוב מאשר להיות בבית בימי רביעי ושבת. אם לא יוצא לי לראות את הפרק בשידור חי, אני דואגת לראות את שהפסדתי בדף המבורך של נענע10. חוצמזה, אודה ואתוודה שמאז הפרק האחרון אני זועמת. מה זה זועמת, רותחת כמו פרחה בחוף של בת ים ביולי-אוגוסט. איך עשו לי את זה, איך? איך לקחו לי את עידן?  אוקיי - פסלון, פסלון.

כל הדיבורים האלה על התערבויות של ההפקה מרגיזים אותי. אם היא הייתה מתערבת קצת יותר, ברוב טובה, אולי לא הייתי נתקעת עכשיו עם אנסטסיה ונטע-לי על המסך שלי. פרק ההדחה הקודם, בו הדיחו את אחד הבלונדיניים הפוטוגניים והחמים ביותר בריאליטי מאז נועם טור, היה נקודת משבר לא קטנה עבורי. נהניתי לדמיין את גיא עושה נעים בגב למירית, בלילה בלילה כשאף אחד לא מסתכל, בעזרת הבננה הפרטית שלו. אפילו פנינה טורנה לא תתנגד לטעום ממנה, אני חושבת.  אבל מכיוון שאני תמיד הייתי במחנה עידן ולא במחנה גיאור, צהלתי לי בשקט כשסימבה הלך והשאיר את הזאב למשול בלהקה. איגור, סנשו פנשה הישראלי, ביצע מהלך שהראה לקניבה שחייבים מעט יותר תחכום כדי להצליח במהלכי האסטרטגיה במשחק. והם למדו, הזונות. הפעם זה הצליח להם. הדחה מפוצלת – מעניין מי חשב על המהלך הזה. בטח אריק, הנחש-תולע הזה. זה היה מבריק, יכולתי להישבע שעיניו של יואב נצנצו קצת (בכלל, הילד הזה בוכה די הרבה. שמישהו יצניח לשם חפיסת ציפרלקס). אז לסיכום העניין הזה, ההפקה לא התערבה מספיק. עובדה שגיא ועידן כבר לא יעשו לי כיף בעיניים.

 

ליואב מגיע להיות בשלישיית הגמר. אני פשוט רוצה להמשיך להקשיב לניתוחים שלו ( "יש כאן התנגשות בין שני סגנונות משחק"). חוץ מזה, הניתוק האמיץ שלו מג'קי ומהאחוזה בסביון (והפיליפינים, הנהג, המבשלת, האופר. אבל מי סופר?) מצדיק את הגעתו לשלישייה האחרונה. בכל מקרה, הוא הרבה יותר ראוי מהשאריות שנותרו עכשיו. מסיבה דומה אני רוצה שאיגור יישאר, אגב. העצבים שלו מתערבבים עם השפה הקלוקלת והמבטא הרוסי, וזה פשוט יוצא נפלא. אני יכולה לשמוע אותו אומר "בליית" במבטא רוסי כבד, אבל בטח לא ישדרו את זה. כשהוא אמר לנטע-לי: "את פשוט פה שלא סותם את הפה שלו", ידעתי שזה משפט שייתקע לעד בהוויה הישראלית.

אופיר אופיר אופיר, מכוער מקיר לקיר. המראה החיצוני שלו בהחלט מיוחד, אין ספק. יש לו פנים יפות, נוירוטיות מדי, אבל יפות. חיוך של ג'ק ניקולסון תמיד עשה לי את זה. אבל אופירי, כמה רוע אתה יכול להכיל? וכמה רוע אתה ספגת בשביל להיות מסוגל להיות אטום ורע כ"כ? אני מאוד מקווה שיעיפו אותך הביתה בפרק הבא, ואם לא יצליחו בפעם הראשונה בגלל הפסלוןן שאתה שומר עמוק באפילת מוחך השטני, אז בהזדמנות הבאה והקרובה ביותר.

נטע-לי, יש לי תחושה שהצפע הבלונדיני הזה יגיע לגמר. אין לה בעיה לדרוך על גוויות או על חבריה בדרך לעוד מועצת שבט, וזה מה שדרוש כאן כדי להתקדם אחרי הכול. כולי תקווה שהדג שנגס בגל יגיע גם אליה, שיהיה שוויון הזדמנויות. יש להעניק צל"ש לגבי שהוא מסוגל להקשיב לקולה הנוראי ולהישאר בסביבתה גם אם הוא לא נמצא איתה על אי בודד.

אנסטסיה, "כלכלבביג'יאמו", מצחיקה בטירוף, תודו. כשהיא העידה על עצמה בפרק הקודם: "קטנה, קטנה אבל חכמה" והניפה את שיערה לאחור סטייל מיס פיגי, ביקשתי בליבי שהיא תישאר עד הסוף. אין כמוה בעולם. אולי היא תלך מהר יותר משחשבה. אם איגור ויואב יחברו לאיתי, אריק ומירית נגד הבנות הבוגדניות כמו הים, היא תחזור חיש קל לזרועותיו של טל, ארוסה המתגעגע.

מירית ואיתי היפים והנעימים, נראה שהתחת שלכם מוגן כרגע.

אתם חושבים שאפרת, גיא ועידן יעשו הילולות שרילולות בווילת המושבעים?

עידן, תדע לך שהישרדות לא תהיה אותו דבר בלעדיך. אני אתגעגע אליך מאוד L.

 

 

 

 

נכתב על ידי רוסלקה , 6/4/2009 00:35   בקטגוריות ביקורת, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  רוסלקה

בת: 47

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוסלקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוסלקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)