'אהבה בלתי אפשרית'

'הנה את' אמר לי זאק חייך וחיבק אותי

'תראה זאק, אנחנו צריכים לדבר' אמרתי

'רגע, קודם כל שמעתי שהתקבלת לבית ספר לריקוד ושירה, מזל טוב' הוא אמר וחייך

ואז היה צלצול...

אחרי שעתיים משעממות של חשבון יצאתי לטייל קצת

'מריי' 'מרי' מישהו צעק לי

הסתובבתי כדי להסתכל מיזה וראיתי את זאק

'מה רצית לומר לי?' הוא שאל

'אממ לא פה' עניתי

'למה?' הוא שאל

'כי זה משו חשוב ואישי' עניתי

'נוו את יכולה להגיד' הוא אמר

'בטוח' שאלתי חוששת

'כן' הוא אמר וחייך

'טובב... אנחנו צריכים להיפרד' אמרתי מהר את המשפט האחרון

'מה? למה?' הוא שאל קצת נפגע ולא מאמין

'כי אני כבר לא ממש אוהבת אותך' עניתי בחשש

'את את מי את כן אוהבת? את הקווין הזה' הוא אמר בלעג

'מה?.., מה לי ולו?, מהפתאום' עניתי מהר

'טוב בסדר' הוא ענה בכעס והלך משם

'אוף' אמרתי לעצמי והתיישבתי על אבן

ואז בידיוק קווין והחברים שלו עברו

הסתכלתי על קווין

'מה יש לי מימנו' חשבתי לעצמי

ואז קווין חייך אלי, לא הבנתי את המסר שהוא מעביר אליי אז התעלמתי והלכתי לכיתה.

אספתי את הדברים שלי מהשולחן ואז ניגשה אליי מלאני אחותי

'מרי, היום אני וג'ינה יוצאות לטייל רז אני צריכה שתשאבי אבק בבית' היא אמרה בטון רשע וחייכה

'אבל אתמול שאבתי אבק והבית נקי' עניתי לה בתמימות

'נו ובגלל זה את צריכה לנקות כדי שהוא יישאר נקי' היא אמרה והלכה

נאנחתי לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה לשיעור שירה.

'אוקיי תלמידים נתחיל בשיעור השירה שלנו, מישהו רוצה להתנדב?' שאלה המורה בקול חלש

אפחד לא הצביע

'מרי' צעקה המורה 'תשירי'

נתתי את הדיסק שלי לאחראי הדיסקים, לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי לשיר, שמתי לב שכל הילדים נועצים בי עניים אך ניסיתי להתעלם.

'יואו אחי אתה שומע את זה?' אמר קווין לדון

'לא מה זה?' שאל דון וחייך

'נוו, מישהי שרה' אמר קווין

'וואו מה אתה עושה מיזה עניין?' שאל דון וחייך

'לא עושה עניין פשוט היא שרה כ'כ יפה' אמר קווין וחייך

דון חייך וקווין הלך אל עבר החלון כדי לראות מי האחת ששרה

הוא לא ממש הצליח לראות כי הנערה הייתה אם הגב אליו

'אני לא רואה' אמר קווין לדון

'קווין רד.. יש פה מורה' אמר דון וקווין ירד

'מה אתם עושים פה? למה אתם לא בשיעור' שאלה המורה את הבנים

'סתם יצאנו לראות ת'נוף' ענה דון וקווין הסתכל עליו במבט מוזר

'ואיך הוא?' שאלה המורה בציניות

'איך מה?' שאל דון וקווין תקע לו מבט רציני

'הנוף' אמרה המורה בכעס

'אהא, יפה' אמר דון וחייך חיוך דבילי

'עופו לכיתה' צעקה המורה

'אוקיי ביי' ענו הבנים והתחילו לרוץ.

'מה זה היה?' שאלה אחת הבנות אשר שמעה צרחה של מורה

'כלום' אמרה המורה בחוסר סבלנות 'מרי תמשיכי לשיר' היא אמרה שוב ואני המשכתי לשיר...

נכון שהפרק לא יצא מושלם, אבל אני מנסה לעבוד על זה...

מחכה לתגובות שלכם

3>