'אהבה בלתי אפשרית'

פרק 23

השיר נגמר.

 'מצטערת.. אני.. צריכה ללכת' אמרתי לג'ייק עזבתי את ידו והלכתי לכיוון השירותים

'רגע. אשלי' צעק ג'ייק והלך אחרי.

נכנסתי לשירותים ושמעתי צחקוקים.

'דיי, נו בן' אמרה נערה אחת שהייתה בשירותים

'אויי תירגעי אלי ' אמר בן וצחקק גם הוא

ליבי התחיל לפעום בחוזקה. הרגשתי איך הוא עוד שנייה מתנפץ.

נכנסתי לשירותים וראיתי את בן מצטלם אם איזה אחת

העברתי את מבטי על ג'ייק והוא היה המום.

'בן, בוא הולכים' אמרתי לו ולא יכולתי להסתכל אליו

'למה רק התחלנו לכייף' אמר בן והמשיך להצטלם צמוד עם אותה אחת

'מי את בכלל?' שאלה אותי הנערה הזו בזלזול

'אני החברה של בן. עכשיו בוא הולכים' אמרתי בכעס ולקחתי את ידו של בן

'לא רוצה נוו' אמר בן בקול ילדותי 'אני רוצה להישאר פה עם אלי' הוא אמר וחייך חיוך תינוקי ואלי חייכה אליו

הסתכלתי עליו מופתעת

'טוב.. איך שאתה רוצה' אמרתי בקול חלש

'ג'ייק אתה בא?' שאלתי עם דמעות בעניים

'בטח בטח' הוא אמר והסתכל מבט אחרון על בן המחויך.

הלכתי מנגבת את דמעותיי

'אל תבכי בגללו, הוא לא שווה את הדמעות שלך' אמר לי ג'ייק בחיוך

הסתכלתי עליו 'הוא עושה לי את זה שוב' אמרתי לג'ייק בבכי ובעצב

ג'ייק לא אמר כלום הוא פשוט חיבק אותי.

נכנסתי לחדר. הורדתי את השמלה . הלכתי להתקלח ונשכבתי לישון...

~~בוקר~~

קמתי עם כאב ראש חזק.

הלכתי להתלבש.

לבשתי את זה- פה :)

הלכתי לכיוון האוטו.

נכנסתי לבית ספר וג'ן ישר קפצה עליי

'למה לא ראיתי אותך אתמול?' היא שאלה

'סתם הלכתי מוקדם' עניתי בקול חלש ועצוב

'קרה משו?' שאלה

'לא כלום' אמרתי והסתכלתי עליה

'למה העניים שלך אדומות?' היא שאלה שוב

'טוב מה זה חקירה?' שאלתי עצבנית והלכתי

'אוקיי...' ענתה ג'ן והלכה גם.

התקדמתי לכיוון הלוקר. הוצאתי את הספרים וסגרתי את הלוקר ולפתע ב הופיע לידי

'אשלי אני...' הוא אמר אך לא הספיק

'בן... אינלי זמן טוב.' אמרתי והלכתי

'שניהה.. תקשיבי' הוא עצר אותי

'מה בן?.. מה?. איזה תירוץ תגיד לי עכשיו?.' שאלתי בכעס

בן לא אמר דבר

'אני רואה שנגמרו התירוצים' אמרתי

והלכתי משם במהירות.

'רגעע. אבלל.. זה לא משאת חושבת' אמר בן בעצב

'איך אתה יודע מה אני חושבת?' שאלתי בכעס

'אני קורא אותך כמו ספר פתוח' אמר בן מחוייך

'מה אתה אומר' אמרתי עוד יותר בכעס

'כן כן' חייך בן חיוך מרוצה

התחלתי ללכת בכעס ובן הלך אחריי

'אני מצטער.. הייתי שיכור' אמר בן והפך לרציני

'ראיתי אותך עם ג'ייק והקנאה עלתה, אני רואה איך הוא מסתכל עלייך. אנלא עיוור' אמר בן רציני ממקודם

ת'אמת הבנתי אותו.

'מצטערת שאני דרמתית' אמרתי וחייכתי

'מצטער שאני קנאי' הוא אמר וחייך חיוך אוהב

חיבקתי אותו חזק. חיבוק אוהב.

'מחר חודש' אמר לי בן בחיוך

'כן אהה..' אמרתי בחיוך מתוק..

~~הפסקה בקפיטריה~~

'בואי אליי מחר' אמר בן בחיוך

'אוקי ' אמרתי ונישקתי אותו.

J'

לפתע ראיתי את ג'ן ונזכרתי שהייתי מגעילה אליה מקודם

'ג'ןן.. ג'ןן ' צעקתי לה בקפיטריה

'אהה' היא שאלה

תקשיבי אני מצטערת על היום' אמרתי בחיוך

'זה בסדר.את יכולה לספר לי' היא אמרה בקול מתחשב

'פשוט אתמול הייתי במסיבה של ג'וני וראיתי את בן מצטלם עם איזה אחת בשירותים' 'הוא היה שיכור' אמרתי

'הוא בגד בך??!!' שאלה ג'ן בתוקפנות

'לא לא מפתאום' עניתי

'אה אז זה בסדר. אני מבינה אותך' היא ענתה והתחבקנו

~נגמר היום בבית ספר~~

חזרתי הביתה באוטו.

הכנתי לי אוכל והתחלתי לעבוד על המתנה שלי לבן מחר.

אלבום עם תמונות שלנו ביחד וכרית לב עם הדפס שלנו.

333 >

סוף..

מקווה שאהבתם. נכון שקצר ובלי מתח בכלל אבל בגלל שחיכיתם כ'כ הרבה זמן..

עוד פרק פיצוי.

פרק 24

התארגנתי לבן. התאפרתי מלא ויפה ועשיתי פן..לקחתי את המתנה ויצאתי לכיוון הבית שלו. תחושה רעה עברה בתוכי אך התעלמתי.

עליתי במדרגות של בן, מחכה לרגע הזה.

דפקתי ואימו של בן פתחה לי את הדלת

'שלום' אמרתי מחוייכת

'שלום לך, מה נשמע?' שאלה אמו של בן

'הכל נחמד, בן פה?' שאלתי

'כן כן הוא בחדרו' אמרה אימו

התקדמתי לכיוון חדרו של בן ושמעתי צחקוקים של בת

פתחתי לאט את הדלת וראיתי את בן ואותה אחת מאתמול מצטלמים במצלמה של המחשב ומתנשקים

הדמעות לא איחרו לצאת

הלב שלי נשבר. שוב

סגרתי את הדלת בשקט ויצאתי מביתו של בן.

הגעתי הביתה והתיישבתי על המיטה שבחדרי.

הלכתי אל עבר הנגן שלי בחדר והפעלתי את השיר הבא

פה :) [השיר מתחיל מהאמצע, לא יודעת למה אבל לא משנה. תעבירו להתחלה תחכו שזה יטען קצת ותפעילו!]

[להפעיל את השיר- לא לשים לב לקליפ]

הוצאתי את הכרית שהכנתי לבן וגם את האלבום.

התיישבתי שוב במיטה, חשבתי. כל מיני מחשבות, רעות וטובות ולא יכולתי יותר והתחלתי לבכות.

לא האמנתי למה שראיתי. דמעות קטנות התחילו לרדת במורד לחיי. דמעות של עצב, של אכזבה, דמעות עצובות.

נזכרתי בכל הפעמים שלי ושל בן. המון המון פלאשבקים עלו לי בראש

חייכתי קלות כשראיתי את ה תמונה שלי עם בן אבל אז הכול עלה. בן ואותה אחת. התקרבתי לתמונה וזרקתי אותה על הרצפה. כל הזכוכית התנפצה אבל התמונה נשארה שלמה.

התקרבתי אל התמונה וקרעתי אותה לגזרים

'שאנת אותךך' צרחתי בקול

דמעות יותר גדולות התחילו לזלוג.

לקחתי את הכרית שהכנתי והנחתי אותה על ברכיי

הסתכלתי עליה- התמונה שלי עם בן בביתי

דמעות שחורות זלגו לי על הכר. האיפור נמרח. נראתי זוועה

הסתכלתי על הראי שמולי, כזאת פטאטית חשבתי לעצמי

איך נתתי לו לעשות לי את זה?, למה הוא פגע בי?. שוב...

צרחתי בחוזקה שוב

הכלבה שלי התחיל לפחד נורא..

התחלתי לצרוח בחוזקה שוב, לבכות בחוזקה כמו שבחיים לא בכיתי

התחלתי למרוח את האיפור

להוריד את הנעליים

זרקתי אותן לכל כיוון אפשרי

בכיתי ובכיתי ובכיתי

הלב שלי נשבר והפעם זה בלתי אפשרי לתקן אותו

אפחד לא  יוכל לעשות את זה

'בןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.. אני שאנת אותך' צעקתי

'אבל גם אוהבת אותך כ'כ' לחשתי בבכי

'איך.. איך הוא יכל לעשות לי את זה' אמרתי לעצמי שוב ושוב

לקחתי את הכר הרטוב והתחלתי לקרוע אותה מרוב עצבים

זרקתי כל זכר שלי מבן

כל תמונה, כל זיכרון קטן ממנו. בין עם זה פרח- קרעתי אותו

בגד- קרעתי אותו

שרשרת- קרעתי גם אותה

הרגשתי משוגעת

ובין אם זה רגשתי גם עצב גדול, אכזבה

לקחתי את האלבום והתחלתי לגזור כל תמונה שלי עם בן, כל זיכרון קטן ממנו.

התחלתי לזרוק כריות על הרצפה, להוריד את המצעים

לזרוק את כל הדובים שהיו לי על המיטה

בכי חזק. מאוד חזק

אבל הלב בכה בשקט

התקרבתי אל עבר הראי והתחלתי להכות אותו

'למה?..' 'למה?..' אמרתי שוב ושוב לעצמי

בכיתי בקול.

נשכבתי על הרצפה, חלשה ללא כוחות.

'נמאס לי.. פשוט אין לי כוח' אמרתי לעצמי

שילבתי את ידי ברגלי והתחלתי לבכות בשקט

שוב חשבתי- על הכל!

על התקופה שלי אם בן

צרחתי- הפעם בשקט

לא היו לי כוחות יותר

לא יכולתי לחשוב עליו

רציתי ללכת- הכי רחוק שאפשר!

נמאס לי להיפגע

לא רוצה מחר לראות אותו- יבבתי

הסתכלתי על הצג בפלא

5 שיחות שלא נענעו מבן

'בן ****' צרחתייי וזרקתי את הפלאפון על הדלת

בכיתי בשקט שוב

'נמאס לי מהשיר הזה' אמרתי בכעס

ניסיתי לאתר את הנגן אבל ראיתי מטושטש

לקח לי זמן עד שמצאתי אותו

התקרבתי לנגן לאט לאט ללא כוחות כלל וכיביתי אותו

[לכבות את השיר]

לא היה לי כוח, הלכתי למיטה המבולגנת ונשכבתי לישון. עם איך שאני

בבוקר קמתי ללא כוחות בכלל

העניים היו אדומות מרוב בכי, הכל שחור

התנהגתי כמו זומבי

לקחתי בגדים מהארון בלי להסתכל אפילו

לבשתי את זה- פה :)

ויצאתי לאוטו. כמעט עשיתי תאונה. שוב

נכנסתי דרך חלונות הזכוכית של בית הספר

מנסה להסתיר כמה שיותר את העניים הנפוחות בעזרת משקפי שמש שלקחתי איתי מהבית.

ניסיתי כמה שפחות לדבר עם אנשים וכמה שפחות למשוך תשומת לב. אבל זה לא עזר בכלל.

'אשלי' צעקה לי ג'ן ורצה לעברי

הסתכלתי עליה

'מה קרה?, למה את עם משקפי שמש?' שאלה ג'ן וניסתה להוריד אותם

'דיי' אמרתי בתוקפנות והמשכתי ללכת

'מה קרה?' היא שאלה אותי בחשש והלכה אחרי

'כלום' שיקרתי

'טוב.. אז איך היה אתמול?? ;' היא שאלה בחיוך ערמומי

הסתכלתי עליה במבט ריקני והלכתי משם מהר

D'

'מה לעזאזל?' שאלה ג'ן את עצמה לא מבינה

'היי, היי יפה שלי' תפס אותי בן בחיבוק מאחורי

הורדתי את ידיו מימני. נגעלתי ממנו

'מה קרה?' הוא שאל

'אני שאנת אותך' אמרתי לעצמי בלב

לא עניתי

'למה לא באת אתמול?. התקשרתי עליך איזה מאתיים פעם' הוא חייך

'עאלק מתיים פעם.. כולה 5 פעמים' אמרתי שוב בליבי

'למה את עם משקפי שמש?' הוא שאל וניסה להוריד לי אותם גם

'אולי דיי?' שאלתי בתוקפנות גם את בן והלכתי

'רגעע רגעע אששש.. למה לא באת אתמול.. קבענו אצלי. מה לא זכרת?' שאל בן ואשלי וג'וני בדיוק התקרבו

'עזוב אותי' אמרתי אחרי שבן הניח עלי את ידיו

'תעני לי.. ' אמר בן בטיפה כעס

נמאס לי!

'אשלי מה עובר עלייך?' שאלה אותי ג'ן בכעס

החלטתי לענות לבן.

'אוו אתה יודעע באתי אתמול וראיתי את ההפתעה שלך. פשש ממש נהניתי להסתכל עליך ועל אותה אחת מהמסיבה של ג'וני, באמת' אמרתי והרגשתי איך דמעות חונקות אותי

'מה?!' שאל בן לא מבין

'אשש על מה את מדברת?' שאלה אותי ג'ן

'אל תיתמם לי חתיכת מטומטם, במקרה אתמול ''חגגנו'' חודש ובאתי אליך. פתחתי את הדלת וראיתי את אותה אחת מאתמול מהמסיבה. אתם התנשקתם. אתה עשית לי את זה שוב' עניתי 'אז אל תשחק לי אותה שכל קטן כי אני ראיתי הכל ואתה לא יכול להגיד שלא' אמרתי ודמעות התחילו לרדת

'אז למה המישקפי שמש?' שאל ג'וני

הורדתי אותם וראיתי את ג'ן עם פה פתוח

'זה בגלל שכל הלילה בכיתי' אמרתי והעניים שלי היו אדומות.' כל הלילה התעסקתי אם המחשבות של '' מה אני עושה עם בן בכלל''. ' ' כל הלילה התמונה הזוועתית הזו עלתה לי לראש'  אמרתי בבכי והחזרתי את משקפי השמש שלי לפנים

'למה לא סיפרת לי?' שאלה אותי ג'ן

'כי את עשוקה בדברים שלך. אי לך זמן לחברות שלך' עניתי

'יום מלבלב שיהיה לכם!' אמרתי בחיוך מאולץ והלכתי משם מהר

'שיואו בן אתה כזה זבללללללללל' צעקה ג'ן ובן הרכין את ראשו.

'איך יכולת בכלל לפגוע בה? ועוד ביום חודש שלכם?' צעק ג'ן עוד יותר חזק ממקודם

בן לא אמר מילה. הוא ידע שהוא טעה.

'מצטער' אמר בן. זה כל מה שיכל להוציא מפיו בסיטואציה הזו

'מצטער לא פותר את כל הבעיות שלך' אמרה ג'ן והלכה משם בכעס

ג'וני הסתכל על בן בזלזול. הוא לא האמין שחברו עשה את זה.

סוף~~ [של הפרק כן ;]D

נכון שאין מיודע מה מתח

ונכון שיהיו הרבה חילוקי דעות על הפרק..

אני אישית ממש אהבתי את הקטע עם השיר ^-^

מקווה שאהבתם וסליחה שחיכיתם כל כך הרבה זמן!

מחכה לתגובות 3>