"אלו הם מימי חיי" "אלו הם מימי חיי"-ז'אנר:רומטיקה והשרדות החיים האמיתיים... |
| 4/2009
~תקציר והקדמה~
תקציר
מסופר על נערה בת 15 ששמה קלייר והיא בעלת שער שחור ועיניים גדולות בצבע טורקיז יפיפה שמפתיע אנשים. קלייר עוברת לכיתה ט' והיא גרה עם אימה בדירה סכורה. אימה עובדת מהבוקר עד הלילה בעבודות שונות, אך עדין לא מרוויחה הרבה, לכן קלייר עובדת בשעות אחר הצהריים.. כלפי אנשים שלא מוצאים חן בעיניה או שאינה מכירה היא מתנהגת בתוקפנות,ציניות,קור ואדישות, אך גם כאשר היא מביעה זלזול ובטחון בתוכה היא מרגישה חסרת בטחון ואומללה. היא יכולה גם להתנהג בחום ואהבה כלפי אנשים שהיא אוהבת ואין הרבה כאלה. היא ואימה עוברות למקום חדש ותקופה חדשה מתחילה בחייה והיא חושבת שהכול התנהל כמו שתמיד היה, אך היא לא יודעת שהרבה דברים הולכים להשתנות ורגשות ומחשבות שהיא תחווה בפעם הראשונה.
הקדמה
צפיתי בנופים שנגלו לעיניי במהירות מסחררת ואחזתי בחוזקה את התיק הקטן שהיה מונח מתחת לכיסא האוטובוס. היה בי רצון עז להקיא, אבל התאפקתי והבטתי באימי הישנה על ידי. פנייה מביעות המון סבל וקמטים זעירים מעטרים את פניה שדאגה ואי שלווה נקרת בהם. אט אט הרגשתי כיצד עיניי נעצמות מעצמן ואין בי מספיק רצון וכוח להתנגד לשינה המתוקה שמציפה אותי. כך מצאתי את עצמי נשאבת אל תוך שינה עמוקה ומשכיחה דאגות... ____________________________________________________________ הרגשתי שמי שהוא מנער את כתפיי בעדינות שגרמה לי לחזור למציאות. "קומי,הגענו" לחשה לי אימי ושתינו פסענו בדממה לכיוון היציאה. מצאנו את עצמנו עומדת מול בניין ישן ורעוע שנראה כאילו עוד שנייה והוא יקרוס תחתיו,אך לא התפלאתי, מכיוון שחייתי בבתים גרועים מי זה.. נכנסנו אל תוך הדירה הקטנה וידי חיפשו וגיששו את הקיר בכדי למצוא את מתג האור. לעיניי נגלתה ערמת גרוטאות שהיו מפוזרות מסביבנו. הבטנו זו בזו ונאנחנו, לא היה צורך במילים.. בערב כבר הייתה הדירה מסודרת ומאורגנת ובלי להרגיש, נפלנו שנינו על הספה היחידה שהייתה בחדר ונרדמנו עד למחרת והימים לאחר מכן, לא יודעות מה צפוי לנו...
| |
|