יורדים למטה.

אני לא יודעת מה לכתוב.

אבל אני יודעת משהו אחד -  אני לא רוצה לכתוב על אוכל.

אני מחכה כבר ליום הזה שאני ירגיש סופסוף טוב עם עצמי, ולשם שינוי זה לא יהיה בהקשר לענייני אוכל.

שזה לא יהיה מצב רוח טוב בגלל שהצלחתי להחזיק מעמד בצום,

שזה לא יהיה בגלל ששרפתי 600 קלוריות וכו' וכו' ....

אני מחכה כבר ליום הזה שבו יעלה לי חיוך על הפנים,

שאני אצחק באמת ובתמים.

בלי העמדות פנים, בלי נסיונות להיות מישהי שאני לא.

X X X

אתמול יצאנו בערב.

היה טוב, והיה גם רע.

יצאנו והיה טוב כי הייתי עם חברות שלי והיה לי באמת כיף.

אני מתה עליהן והן חמודות וכיף לי איתן,,

והיה גם טוב כי כשהיינו כולם אצלי בבית הוא ואני היינו אצלי בחדר ו ... אהמ.. אהמ..

אל תרחיקו לכת עם מה שעשינו, התנשקנו בסך הכל, אבל זה היה כיף.

בקיצור ... ההרגשה הרעה שלי נובעת מהעובדה שיש לו חברה.

כן.

ואני משחקת את התפקיד של האחת שהוא בוגד בה איתה.

וזה נורא.

קדימה תקללו אותי, תגידו לי כמה אני נוראית ואיומה ושאין לי בושה.

אבל גם אני טעמתי את טעמה המר של הבגידה,

לא שזה נותן לי את הזכות לגרום למישו אחר סבל - ממש לא!

אתם מבינים, העיניין הוא שאני פשוט מנסה להגן על עצמי, זה הכל.

כי אני יודעת כמה זה רע מה שאני עושה.

אבל זאת הייתה רק פעם אחת - וזה לא יחזור על עצמו. אני לא ייתן לעצמי עוד פעם.

אני פשוט תמיד נופלת לרגליי אותם בנים 'אסורים' כביכול.

אותם בנים שאו יישברו את הלב שלי, או אותם בנים תפוסים, או אותם בנים שאין לי סיכוי איתם.

תיקראו לי חסרת מזל - כי זה בערך מה שאני /=

חח טוב אני מקווה שיבוא כבר מישהו נורמלי כי בנתיים אני יוצאת מדעתי.

X X X

המשך חופש מדהים לכווווולן (: אוהבת.