" " מהם החיים ללא מישהו שאוהב אותך?"
שאלתי את עצמי במרירות.
הנוף פה מדהים , הלוואי והרגע הזה היה נמשך לנצח!
אבל ידעתי שיש לי מסע , וזה לא יכל לקרות.
התבוננתי מראש הצוק הגבוה והמאיים שמימנו אני אמורה לקפוץ, משב הרוח דיגדג את עור פני
והיללות שנשמעו לכיוון הירח המלא , התנגנו כתזמורת המתים.
"אילו האידיוט הזה לא היה מגיע, לא הייתי חושבת בכלל לעשות את כל זה עכשיו!
אבל זה כבר מאוחר מידי , השעה עוד מעט חצות ולי אין שום דבר לעשות בנידון.."
אמרתי בלב כבד ועם טעם רע בפה.
ראיתי פתאום אור כחול מבזיק מן השמיים , כבר לא שמעתי את היללות.
ידעתי שהגיע הזמן , הזמן לקפוץ.
התבוננתי פעם אחת אחרונה לעבר הירח , שרתי תפילה קטנה רק ליתר ביטחון
ופסעתי לעבר הלא נודע "
טוב זה משהו שכתבתי , סתם כי שיעמם לי...
אני יכולה להגיד בביטחון:
זאת לא התאבדות!
אין לי מושג מי קופצת , אין לי מושג מי האידיוט הזה , אין לי מושג למה היא קופצת, אין לי מושג על איזה צוק היא נמצאת...
אני רק יודעת שזאת לא התאבדות , זה מסע לעבר הלא נודע.
סליחה שלא כתבתי הרבה זמןן!!
פשוט לא היה לי מה לכתוב D:
יאללהה בייייייייייי
אוהבתתתת 3>> עדנושש 