אתה שואל אותי מה לעשות כדי שיהיה בסדר, במקום לשאול מה עשית לא בסדר.
Hello?! Yhea you, you just messed-up, and we NEED to talk about it
מעצבן אותי שאני מרגישה שאתה מנסה לשלוט בי. אני שונאת כשעושים לי את זה, אני אעשה את מה שאני רוצה ברגע שמתאים לי.
אם אני רוצה לשתות בירה, אני אשתה בירה. מה זה "לא מתאים לי שתשתי עכשיו בירה"?! אפשר לקבל על זה הסבר הגיוני?
כי אני לא רוצה לשלול ישר משהו שאומרים לי מבלי להבין את זה קודם. זה הולך לפי המצב רוח שלך? או שבאמת הייתה סיבה שלא רצית שבאותו רגע אני לא אשתה בירה? אני יודעת, "אמא שלך תבוא לאסוף אותך, ואת איתי, ואני לא רוצה שהיא תכעס עלייך ששתית בירה" (משהו שלא היה קורה גם ככה)
בואו ננסה לנתח את זה מהצד:
אני: "אני רוצה לשתות בירה."
אתה: "לא מתאים לי שתשתי בירה."
אלו 2 רצונות, אחד שלי, ואחד שלך. הרצון שלי קשור אליי, הרצון שלך קשור גם כן אליי.
והם מתנגשים זה בזה. מה נראה לכם שהיה אמור לקרות?
אתה חבר שלי, אתה לא אמא שלי (שגם לה אני לא תמיד מקשיבה אבל בכל זאת)
מעצבן אותי שאתה אדיש. (בסדר, אולי לא תמיד, לפעמים.)
מעצבן אותי שאתה משחק איתי משחקים, כשאני מנסה לדבר. (במקום לברר איתי את 'עיניין הבירה' אתה נכנע אחרי שאני עושה פרצוף חמוץ 'טוב בואי נלך לקנות לך בירה'. מה שמעצבן עוד יותר.)
אני מחייכת, וצוחקת איתך, מפנים? אני מתפוצצת. (הבירה? בסוף לא נקנתה. ניסיתי לחייך ואמרתי שבאמת כבר לא באלי. אני מנסה להיות חברה הכי אידיאלית שאפשר, לא לעשות לך דווקא, לדבר איתך ולהבין מה מפריע לך. להיות הכי כיפית, מצחיקה, רצינית ולא יודעת מה. עצוב שלפעמים אני חושבת לעצמי...בשביל מה כל זה?)
אתה רואה שמשהו לא בסדר, אתה שואל מה, אומרים לך 'כלום'.
- אני לא רוצה לדבר על זה.
או ש...
- תגיד, מה נראה לך?! אני עצבנית! על מי?! עלייך!
אז כן, בסוף הבירה לא נקנתה. הלכנו לשבת, במקרה פגשנו כמה חברים.
ישבנו איתם, הוא ישב בצד.
אחרי כמה דק', קם ואמר "טוב יאללה אני הלכתי" לקח את הדברים שלו הביא לי נשיקה על השפתיים (?!?!) והלך.
What the fuck has just happend here?!
ועכשיו אני יושבת בבית, אוכלת סרטים על עצמי.
אבל זין, אני הולכת לדניאל. לשתות בירה!
סתם אנחנו לא. אבל בכל זאת, צריך לצאת לאנשהו
לא באלי להתקע בבית עם מצב רוח כזה.
אגב, שכחתי את -
מצד שני...
עפ"י שאני כבר מתחילה לחשוב בהיסוס על פרידה, כואב לי להודות בזה בפני עצמי אפילו. ואני לא רוצה להפרד...
אני לגמרי מבולבלת, לגבי הכול.
לא יודעת מה לעשות איתו, עם עצמי...
לא יודעת כלום!
מלבד דבר אחד - אני עדיין מאוהבת בו.
לא מסוגלת לעשות לו רע, לא מסוגלת לבגוד בו.
חבל שאני אפילו לא בטוחה אם הוא יודע את זה או לא...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
My whispers
(בסדר, אולי לא תמיד, לפעמים.)
