בכל פעם שאני רואה אותך, אני מרגישה שלא ראיתי אותך שבוע, גם אם עבר רק יום אחד.
אתה יכול לחבק אותי בבקשה? אני רוצה שתלטף אותי בעדינות, ותנשק אותי קצת, אם זו לא בקשה מוגזמת מידי.
כשדרכינו מתפצלות, אני אכריח את עצמי ללכת כמה צעדים בלי להסתובב, אבל אני אשבר ואסתכל אחורה בתקווה שאתה עומד שם ומחייך.
תמיד כשאתה מתקשר, הלב שלי נצבט קצת, אני מרגישה שכואב לי, רק בזכות עצם העובדה שאני לא יכולה להרשות לעצמי לחייך.
אני יודעת שזה פטטי, אבל אני רוצה חיבוק ארוך-ארוך כמו שיעור מתמטיקה בכל פעם שאנחנו מתראים.
יש לי אוצר מילים מגוון, אבל אין מספיק מילים שיכולות לבטא מה עובר עליי כשאני חושבת עלייך.
אף פעם לא תיארתי לעצמי שזה כן אפשרי לקנאות ככה.
אני רוצה שיהיה לך טוב, אבל הורגת אותי המחשבה שאולי לא טוב לך איתי.
כשהיית שלי, חשבתי שאני אוהב אותך רק כשאני אאבד אותך, אבל לא ידעתי למה אני מכניסה את עצמי.
הלב שלי שבור לרסיסים והדבר היחיד שעדיין מחזיק אותם זה החיוך שלך והתקווה שלי.
ככה אני רואה את העולם כשאני איתך.
I always needed time on my own
I never thought I'd need you there when I cry
And the days feel like years when I'm alone
And the bed where you lie is made up on your side
When you walk away I count the steps that you take
Do you see how much I need you right now
When you're gone
The pieces of my heart are missing you
When you're gone
The face I came to know is missing too
When you're gone
The words I need to hear to always get me through the day and make it ok
I miss you
I've never felt this way before
Everything that I do reminds me of you
And the clothes you left, they lie on the floor
And they smell just like you, I love the things that you do
When you walk away I count the steps that you take
Do you see how much I need you right now
We were made for each other
Out here forever
I know we were, yeah
All I ever wanted was for you to know
Everything I'd do, I'd give my heart and soul
I can hardly breathe I need to feel you here with me
נ"ב: ממ..האהבה האחרונה שלי? ממש מזמן, עברה גם (היה שם סיפור..ים. סיפורים. היה ונגמר. היה טוב וטוב שהיה. אובר בייבי) קיצר המון דרמות. יותר מידי, יותר מידי טעויות, יותר מידי למידת לקחים (היי, אף פעם אין יותר מידי הא? =/) היה את ההוא שהייתי בטוחה שאני על סף התאהבות בו, אבל זה לא הסתדר בכלל וניתקנו קשר, וקיצר זה ירד לי בבום (שיהיה מאושר מה אני אגיד לכם? הוא עשה את הבחירות שלו וכנראה זה לטובת כולם 
) ועכשיו? עכשיו זה מי שהפוסט נכתב עליו. אני לא יודעת מה עושים כשאתה לא מפסיק לחשוב על בנאדם? שהכול פשוט התחיל להיות סביבו ולא סביבך? אין לי מושג מה להגיד, אין לי מושג מה לעשות. אבל אין מצב שאני מפסיקה עם ה'אופטימיות' והכול, אני יודעת? לוקחים סיכונים, לומדים מטעויות. משתנים. 
"אנשים אף פעם לא משתנים" חה. אנחנו עוד נראה! *עושה פוזת משו סופר-מן* העיקר שרוצים בטובת אחרים, לא להשתנות. חוץ מזה כמו שאומרים הכל טוב, כשזה בא במידה הנכונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
My whispers
