תמיד חלמתי שתהיה לי שכבה מהסרטים. תמיד הייתי רואה תמונות של שכבה מעליי, כזאת מלוכדת, קצת מרתקת. השתוקקתי להיות חלק מהאושר הזה.

ועכשיו, בדיעבד, כשאני נזכרת על השנה הנוכחית, שממש עוד רגע מסתיימת לה כמו כל דבר חולף.. אני מבינה שהמשאלה שלי התגשמה; הייתי חלק מתוך עולם ומלואו.. עולם אמיתי, רגוע, מצחיק, מעייף, מעציב, מכעיס, מרתק, מגובש וכדומה..

להזכר ברגעים הקסומים יחד, להזכר במוטו הקבוע של הכיתה, של השכבה.. בבדיחות הפרטיות שרק שלנו. באהבה האינסופים שהקדשנו אחד לשני בלי שמנו לב אפילו. לראות את התמונות הישנות בתוך המחשב שנשכבו מזמן וכיכבו בפייסבוק או במקושרים בזמנו.. ולפתע דמעה יורדת.. דמעה אוהבת וזוכרת את אותם רגעי אושר האלו.. את החיוכים שבתמונה שגורמים לבכי מר של פרידה. אפילו הביה"ס עצמו, המורות והשיעורים המעייפים שגרמו לכל אחד ואחד כעס ואושר בו זמנית, הופכים לרגע לכאב בלב שזוכר כל רגע..

ועכשיו כשהמסך כבר ירד והחזרות הסתיימו ומסיבת הסיום כבר חלפה.. וההנאה שלאחריה נגמרה..

אני רואה אותנו - שכבה. שכבה אחת. כמו בן אדם אחד. שכבה כ"כ מגושת, כ"כ מרגשת. מלאה בהומור, בכישרון, באהבה, באכפתיות ואפילו גם קצת ברוע ..

הכל ביחד צובר גוש שלם של אהבה אינסופית אליכם.. מחזור ל"א שלי.. אתם שלי - לא של אף אחד אחר.

ועוד ימים ספורים כל אחד פורש כנף למקום אחר, לביה"ס שונה, לכיתה אחרת. הכל חדש, הכל כ"כ לא רגיל.

האושר והעצב שגרמת לי במקביל, קורעים את ליבי כשאני נזכרת כל פעם מחדש שהכל נגמר. שזהו הסוף העצוב והכואב של פרידה. מעולם לא חשבתי שאהיה לי כ"כ קשה להפרד ממכם.. מעולם לא חשבתי שאני אתברך בשכבה כזאת.. באהבה כזאת.

גרמתם לי לאהוב, לשמוח, להתעצב, לבכות..

איך ידענו להיות גוש אחד כאשר אחד מאיתנו הסתבך עם אחת המורות,

איך ידענו לשמור זה על זה ברגעים קשים,

איך ידענו לחבק כשלאחד מאיתנו כאב בלב,

איך ידענו לכעוס זה על זה כשלא הסכמנו אחד עם השני,

איך ידענו לרקוד ולהשתולל בלי הפסקה,

איך ידענו לאהוב.. לאהוב זה את זה ללא הפסקה.

ועכשיו כשכל הסתיים לו, דמעות זולגות מעייני בזמן שאני שומעת את שיר הסיום של מסיבת הסיום, נשבר לי הלב להפרד ממכם.

אין לי מילים לתאר את האהבה שלי אליכם. נתתם לי כ"כ הרבה, יחד ולחוד. כל אחד ואחד ממכם משהו מיוחד.. ואחר, וביחד אתם יוצרים משהו מושלם.

כואב לדעת שהרגעים הכי היפים, גורמים לבכי עצוב של געגוע זוכר..

אז מחזור ל"א שלי, אני אוהבת אתכם. ולעולם לא אשכח אתכם. אתם היחידים בליבי..

בהצלחה לכל אחד ואחת ממכם אהוביי..

ולפעמיים.. החגיגה נגמרת.