אני מרגישה שישנם אנשים בעלי תפיסה מעוותת לגבי כל עניין ההתקפות המיניות.
'כשבחורה אומרת לא, זה אומר לא'. ונכון, כמו שהבחורה הזו אמרה, 'אם יש ספק-אין ספק'.
אבל, אני קוראת את הפוסט שלה ומרגישה כאב חד בלב, אני מרגישה שנעשה עוול עם הבנות שעוברות התקפה מינית וזה לא משנה מה הן לבשו או מה הן אמרו. יש מין עניין לא סגור לגבי אונס והטרדות מיניות. הרי מה גורם לגברים דווקא להתנפל על אחת ולא על השנייה? ומה אם אני אומר שחברה שלי מתלבשת חשוף ובצורה פרובוקטיבית והיא לעולם לא חוותה התקפה מינית ואני כן? אני מאמינה שאין קשר בין הדברים.
לאישה יש את הזכות לבחור כיצד להתלבש וכיצד להציג את עצמה. אם אישה חפצה ללבוש מחשופים עד הפופיק ומכנסי "דפוק אותי", שיבושם לה. כן, גם אם זה אומר שכל החזה בחוץ ויש חזיית פוש-אפ מטורפת. כן, גם אם יש לה סיליקון. כל אחת בוחרת כיצד להתלבש ואיך לבטא את עצמה, בדיוק כמו שלגברים יש את האפשרות הזו. זה לא משנה כיצד אישה תתלבש, בין אם חצי עירומה ובין אם מכוסה מכף רגל ועד ראש.
גברים רוצים סקס כל הזמן ומחפשים ריגושים ואתגרים, אוקיי, מקובל. אבל יש הבדל ענקי בין להתחיל עם מישהי ולבין להטריד אותה מינית ולקחת בכוח משהו שלא שייך לך. אם מתחשק לי לצאת לבר וללבוש שמלה חשופה וקצרצרה, זה אומר שאני צועקת בקולי קולות שאני רוצה שיאנסו אותי, שאני "מזמינה" את האונס? מחמאות ותפיחה לאגו זה נחמד ומחמיא, אבל אין זה אומר שאני מצפה להטרדה מינית. כן, לבחורה אין אפשרות להתפלא שמסתכלים עליה אבל היא כן תתפלא כשזה יגיע להטרדה מינית כשהיא אומרת בפירוש "לא". זוהי זכותה המלאה להתלבש כרצונה והגיל שלה לא מהווה פונקציה עיקרית בנושא.
בנושא בנות הארבע-עשרה שיצאו עם בחורים בני עשרים ואחד. לדעתי, זה לא משנה אם אותם הבחורים ידעו שהן בנות ארבע-עשרה או לא, מה שמשנה הוא שגם אם הן עשו שטויות וכביכול "הביאו" את זה על עצמן-אין להם את הפריבילגיה להמשיך כשהן מתנגדות. אני לא חושבת שהן מטומטמות. יש תקופות כאלו אצל נערות או בחורות, בעיקר בגיל ההתבגרות, כאשר הן לא בטוחות בעצמן ובדרך-כלל כשהמיניות רק מתחילה לבצבץ לה. לפעמים ההיגיון לא פועל במלוא כוחו ובגיל הזה עושים שטויות, כולנו עשינו וכולם עוד יעשו. גם אם הן מאוד רצו וידעו שזה מה שאותם הגברים חיפשו, זה לא אומר שהן לא יכולות להתחרט. אין דבר כזה 'מאוחר מדי', גם אם את שיכורה וגם אם לא, זכותך להפסיק בכל רגע ורגע ולהבין שאת לא מעוניינת. ואם את מבקשת מהבחור שנמצא איתך להפסיק, הוא צריך להפסיק. אין על זה ויכוח בכלל.
תסלחו לי, אבל יש רק אשם אחד בסיפור הזה ואני לא מבינה על מה כל התהיות.
בתור אחת שעברה אונס אלים במשך חצי שנה על-ידי בן משפחה בגיל אחד-עשרה והטרדה מינית, אין לי צל של ספק שהאדם התוקף מינית(בין אם זה גבר או אישה) הוא הצד האשם וזה שצריך להיענש בכל הסיפור. גם אם האישה מתלבשת חשוף וגם אם היא הייתה מעוניינת עד שלב מסויים, אין זה אומר שכשהיא אומרת 'לא', יש לצד השני עדיין את הזכות להמשיך. לא, הן לא מטומטמות ואנשים לפעמים מתפכחים רק לאחר זמן מסויים וברגע שהיא אמרה שהיא לא מעוניינת, הדבר צריך להיפסק. ולא, אם אני מתכופפת באמצע הרחוב, בין אם אני עם מכנסיים קצרים ובין אם אני עירומה, זה לא אומר שלאף אחד יש את הזכות לצבוט אותי בישבן.
אני לא מאחלת לאף אחת לעבור הטרדה מינית או אונס בכדי להבין כמה כאב כרוך בזה ואת העובדה שאין שום דבר שמצדיק או "מזרז" התקפה מינית. ואני מאחלת לכל הבנות שחוו את ההשפלה הנוראית הזו להמשיך בחיים שלהן, שהפצעים יתאחו במהירות האפשרית ושהסיוטים והכאב לא יגרמו לחוסר תפקוד מלא.
אתן(אנחנו) לא אשמות.