"את מזה הרזת"
-"חח כן אהה *חיוך*
"מה את שמחה?"
-*
"היית רזה גם מקודם, רק אל תרזי יותר"
בעבודה שמעתי דיבורים מהצד של הבנות:
"היא ממש הרזתה! והיא לא היתה שמנה לפני זה"
אני מרגישה שאנשים מתחילים לקדוח לי שאני מרזה יותר מידי..
אימא שלי רודפת אחריי בהרצאות שיתחילו ליפול לי השינים.
אני לא עד כדי כך רזה, יש הרבה יותר רזות מימני ואני בטוחה שלהן אף אחד לא מציק.
רק כי לא היתי לוייתן זה לא אומר שאסור לי להרזות עוד, אני פשוט רוצה להיות מאוד רזה ולא סתם רזה.
למה? כי בא לי. כי נחמד לי ככה, אני אוהבת להוריד במשקל וזה עושה לי טוב, אין לי משהו מעניין אחר לעשות.
פאק עזבו אותי. היתי מספיק חכמה להתחיל עם זה אז אני צריכה להיות מספיק חכמה כדי להפסיק עם זה.
אם אני לא יפסיק אז ככה אלוהים רוצה וזה מה שמגיע לי.
חבר שלי אומר "עוד מעט אני יתחיל לריב איתך בגלל זה"
כאילו שזה ישנה משהו אם הוא יריב איתי, אני סתם יתעצבן וירזה עוד יותר.
להגיד לי שאני מפגרת לא יעזור לי בכלום. אז די להגיד לי את זה.
ועוד משהו
נימעס לי לאכול עם המשפחה, אם אני זוללת אנ רוצה לזלול לבד מבלי שמישהו יגרור אותי לזה, אני שונאת שגורמים לי לבלוס. אני מעדיפה להיות ממש רעבה ולאכול רק כשאני כבר ממש לא יכולה יותר ולא כי השמפחה אוכלת ואני חייבת לשבת איתם ולאכול גם.
ואני לא יכולה לאכול קצת, אני אני אוכלת אז זה עד שאני הולכת להתפוצץ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
