למה אני מרגישה שהשמנתי כשכולם אומרים לי שרזיתי?!
את מביטה כרגע במראה שבחנות בגדים,על פנייך דמעה,כולם מביטים בך ושואלים מה קרה...ואת ישר בורחת לתא המדידה ושם מוציאה את כל רגשותייך לעצמך,את מרגישה חרא,כאילו לא זזה,אין ירידה ,יש עלייה!עלייה במשקל...אומרים לך שאת יפה אבל בעצם הם משקרים כי הם יודעים מה עשית,את לא אוכלת הרבה את כבר בדיכאון...ואם אכלת משהו היום למשל גלידה או ממתק ישר את הולכת לשירותים להקיא ת'נשמה,כי את מרגישה רע אם עצמך,אבל אחריי ההקאה את מרגישה טוב,שאת יכולה,שמשהו יעזור אבל לא זה לא עוזר זה רק מחמיר,את כבר מקללת את עצמך,אומרת לעצמך שאת מכוערת וכלום לא יעזור אבל עדיין ממשיכה כי את יודעת שיש תקווה.
כל החברות שלך כבר יודעות עלייך הכול,אבל את זה,את מעדיפה לשמור בסוד כי ככה תאבדי אותן,אולי לאחת סיפרת,ואת יודעת מה קרה?היא כבר לא רוצה להיות חברה שלך,כי מה שאת עושה זה כמו חטא,את פוגעת בעצמך ויודעת את זה אבל את חייבת להמשיך!את חזקה את יודעת את זה ואת תשיגי את המטרה שלך..
בנתיים את בוכה..וכותבת את הבלוג הזה כאילו שמישהו יקשיב לך,ואם יקשיב אז הוא יגיד שזה באשמתך,אבל את יודעת שזו לא אשמתך,תחשבי על כל הירידות של החב'רה,כולל ההורים שלך,זאת אשמתם הם לא יודעים לסגור את הפה כשצריך,אז עכשיו שיאכלו ת'לב,כי את תמשיכי ותראי להם שאת יכולה!
אז נסו שלא לכתוב תגובות נאצה או משהו כזה כי זה לא יעזור!