המגירה שלי

עברך ועתידך ידועים לי

ככף ידי שלי.

גורלך שזור בעטי,

ומעשיך נטמעו בדיו.

בובת חוטים פשוטה שלי,

אל תפחד כלל וכלל.

אומנם אתה נתון לרחמיי,

אך חייך הם שלך בלבד.

עם ידיים קשורות לצלבי עץ,

וצלבים שאני מחזיק בידיי,

אתה צוחק, בוכה, אוהב ונשבר,

והכל מול עיניי צופים הנסתרים ממך.

ואם הינך מודאג,

הסר דאגה מלבך.

מכיוון הידיים שמחזיקות את צלבי חייך,

תלוייות אף הן בידי צלבי עץ אחרות.