מלחמת הבורקס - סיפור בהמשכים

מתוך הפרק הקודם:

- בן שושן מבשר לאמנון על פיצוץ המסעדה

- מפנים גופה באמבולנס מהמסעדה

- זאב מתוך בית  הספר היסודי שומע צעקות של השם שלו

- אמנון, תמר ובן שושן מתקדמים לכניסה למשרד השרת בבית הספר ושומעים 2 יריות

פרק 100 ואחרון:

כמה דקות לפני כן: איציק וזאב עם אקדחים אחד מול השני בתוך המסדרון, זאב: "אז מה, אתה רוצה שאני אשפוך את הדם שלך פה? או שנצא לחצר האחורית.." איציק: "אני יודע איפה לגמור אותך" זאב: "לגבי זה עוד נראה, אבל ניתן לך את הכבוד לבחור" איציק: "אני רוצה לתת כבוד לניסים השרת ז"ל ולדפוק בך כדור בראש שם, אחריך" שניהם מורידים את האקדחים ונכנסים לחדר השרת, שם הם חוזרים לאיים באקדח אחד על השני, זאב: "אתה יודע? ממזמן יכלתי כבר לדפוק בך כדור בראש, היו לי 15 שניות מלאות לעשות את זה.. אין לי מושג למה לא עשיתי את זה אבל זה יתוקן ממש עכשיו" והוא מטעין את האקדח, איציק: "חכה" זאב: "מלים אחרונות?" איציק: "אם כבר אחד מאיתנו מת היום, בוא נעשה את זה מעניין.." זאב: "מעניין? זה תמיד מעניין" איציק: "אני מתכוון שנעשה את זה כמו מערבון, כל אחד לוקח שלושה צעדים אחורה, סופרים עד חמש, מסתובבים, ובום אחד מאיתנו או שנינו נגמרים, תמיד אמרתי שאם אני אמות אז אני רוצה רק ככה, הכי צחוקים" זאב: "אני שמח שזה משעשע אותך, אבל מאיפה לי שלא תבגוד בי ותדפוק בי כדור בראש בזמן שאני מתקדם?" איציק: "תצטרך לסמוך עליי, כמו שאני אצטרך לסמוך עליך, הרי גם אתה יכול לעשות את זה" זאב: "הבנתי, אז בוא נסגור על קרב הוגן, מי שיש לו מזל מנצח" הם לוחצים ידיים, מסתובבים, כל אחד מתקדם שלושה צעדים קדימה ואחרי חמש שניות הם מסתובבים חזרה אחד אל השני ונשמעות 2 יריות.

מחוץ לחדר מרינה: "פאק!! ומנסה לפתוח את הדלת הנעולה, אך נשמע שמישהו בפנים פותח אותה, הם מתרחקים, אמנון תמר ובן שושן מכוונים אל עבר הדלת אקדח אך היא נפתחת ויוצא משם איציק עם ידיים רטובות ומנגב אותן בנייר מגבת, כולם בשוק, איציק מחייך: "מה המצב חבר'ה? הקדמתם קצת" מרינה ושמעון מחבקים אותו, שמעון: "יא דפוק אתה לא מבין אך נבהלנו!" מרינה: "אתה חולה נפש!!" כולם נכנסים בפנים בריצה ורואים את זאב גוסס עם 2 כדורים בחזה ובבטן, הוא ממלמל: "אוקיי איציק, ניצחת בכבוד.. לא יטרידו אתכם יותר, יש לכם את המילה של זאב בבני.. ואני מדבר גם בשם אחי חיים בבני" אמנון: "תמסור לו דש, תגיד לו שהוא היה אחלה גבר בסך הכל רק קצת פסיכופת" זאב: "סגור" והוא מעקם לו את הראש עם הרגל ושובר לו את המפרקת, תמר: "זהו, נגמר הסרט" בן שושן: "וואלה האמת גמרנו אותו מהר יחסית, את אח שלו וכל החברים שלו מנשה רפי וורסנו לקח לנו מלא זמן" אמנון: "טוב גם לקח זמן לעלות עליהם" איציק: "סליחה, אתם גמרתם אותו מהר יחסית?" אמנון: "חח וואלה צודק.. כל הכבוד, אבל בינינו לא באמת היה לך כזה מזל הא?" איציק: "טוב יש בזה משהו"

***פלאשבק*** זאב: "בוא בפנים ונדבר" איציק: "תסתובב, אחריך.." זאב מסתובב ומחזיק את האקדח עם הידיים בצד הגוף, איציק לוחץ לו על המחסנית ושולף אותה מבלי שזאב ישים לב ונכנס אחריו לתוך הבניין כשהוא מצמיד לו אקדח לראש.

מרינה: "אני לא מאמינה, מאיפה הבאת את זה??" איציק: "אחרי כל המלחמות האלה כבר צברתי מיומנויות חח" שמעון: "אז מה, נלך לבקר את מיכל?" איציק: "חייב, אני מקווה שהיא בסדר, היא תשמח לדעת שגמרתי את מי שהביא אותה למצב הזה"

איציק, שמעון ומרינה מגיעים לבית החולים, איציק: "אני קופץ לשירותים רגע וחוזר" כשהוא הולך הרופא יוצא אל שמעון ומרינה, שמעון: "דוקטור מה מצבה?? בבקשה תגיד לי שהיא בסדר!!" מרינה: "אל תמתח אותנו, מה שלום חברה שלי??" הרופא: "תראו, בחיים לא ראיתי שיפור כזה מהיר, כנראה שהיא ממש רוצה לחיות.. היא בסדר, מיד תוכלו לבקר אותה" שמעון ומרינה קופצים מאושר ומתחבקים, איציק חוזר ושואל: "מה קורה??" מרינה: "היא בסדר!! חברה שלנו בסדר!!" איציק: "ואווווו!" והם קופצים ומתחבקים חיבוק משולש.

בחדר של מיכל איציק אומר לה: "אז מה, ימות העולם ואנחנו נתחתן הא??" מיכל: "נראה לך שאני אוותר לך על זה??" והם מתנשקים.

כעבור חמש שנים: התאריך הוא 16/08/2018, ג'ני באה לאיציק בחלום, הוא שואל: "את כועסת עליי?" ג'ני: "על מה אהובי?" איציק: "על כל מה שהיה, ועכשיו שנתיים אחרי שהשתחררנו מהצבא שאני הולך להתחתן עם מיכל היום.. הרגשתי צורך קצת לדבר איתך ולוודא שאנחנו באמת בסדר, כי גמרנו קצת לא משהו.. אני מודה זה דיי כאב לי לראות אותך מתה לי בידיים, נשבר לי הלב מזה נשבע לך" ג'ני: "אני מבינה אותך, אבל דיי הבאתי את זה על עצמי.. אני גם הייתי לא בסדר עם מה שעשיתי לך, שזייפתי היריון ושרימיתי אותך.. ושמכרתי אותך וניסיתי להרוג אותך, וגם מה שעשיתי למיכל.. דיי פישלתי פה, ואני מקווה שאתה סולח לי.. אני אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך, אף פעם! עד היום.. עשיתי את זה מתוך תקווה שאולי אני אקבל אותך בחזרה, ולצערי קצת סטיתי מהמסלול ונסחפתי" איציק: "אני סולח לך, ושתדעי שאני מעריץ אותך ואת הנחישות שלך, תמיד הערצתי אותך מאז שאנחנו מכירים.. את בחורה מדהימה! והאמת שאני דיי מתגעגע אלייך, השטויות שלך חסרות לי" הם מתחבקים והיא אומרת לו: "מזל טוב יקירי, גם על יום הולדתך וגם על החתונה"

איציק מתעורר ואומר לעצמו: "הייתי צריך את השיחה הזאת"

בערב איציק בחליפת חתן ומיכל בשמלת כלה יושבים מחובקים ומתנשקים ברכב החתונה, באולם שמעון ומרינה מתקשקשים ומתנשקים, כנ"ל תמר ובן שושן, ואמנון וחברתו. תמר לאמנון: "אחי היקר אמנם עברו חמש שנים מאז אבל אני ממש שמחה שבסופו של דבר עברת את כל המכשולים, יצאת מהקומה ועכשיו אתה איתנו בריא ושלם!" והם מחזיקים ידיים. יש עוד שני מקומות ריקים ועליהם רשומים השמות של שאולי ודנה. מרינה: "וואי אני מתרגשת!" שמעון: "יאללה שיבואו נעשה להם שמח!" החתן והכלה מגיעים אל החופה ומתקיים טקס חופה וקידושין, אחרי שבירת הכוס הם מתנשקים, כולם מוחאים כפיים, מיכל קורצת למרינה וזורקת לעברה את הזר, היא תופסת אותו ומתנשקת עם שמעון שצורח: "למההה??" והם צוחקים, הרביעייה עושים תמונות משותפות כששמעון מרים את החתן ומרינה את הכלה...

THE END!!!